זכויות יוצרים -  קניין רוחני, דיני אינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

קניין רוחני מהו?

קניין רוחני מהו?
מאת עורך דין טוני גרינמן

"כל אדם זכאי להגנת האינטרסים המוסריים והחומריים הכרוכים בכל יצירה מדעית, ספרותית, או אמנותית שהיא פרי רוחו."
סעיף 27 (2) להכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות אדם.

דיני הקניין הרוחני מקנים זכויות בלעדיות ליוצרים, ממציאים, מעצבים ואחרים היוצרים נכסים בלתי מוחשיים. הם נועדו להבטיח קיום תמריץ ליצירה, להמצאה, לעיצוב ולהשקעה בבניית מוניטין. זאת, מתוך הכרה כי ההמצאה, היצירה, העיצוב ובניית המוניטין מקדמים את טובת הכלל.
כאשר קבלן רוכש קרקע ובונה עליו בית, כאשר חקלאי נוטע עץ בפרדס שלו והעץ נותן פרי, וכאשר נגר רוכש קרשים ויוצר מהם שולחן, ברור לנו, כי הקבלן, החקלאי והנגר הנם הבעלים של הבית, הפרי, והשולחן. הבית, הפרי, והשולחן הינם קניינם. זהו קניין גשמי, מוחשי, שכן הנכסים שיצרו הנם גשמיים, מוחשיים. ניתן לראותם ולמשש אותם. ניתן לשריין את הבעלות על-ידי החזקה פיזית בהם. וניתן להעביר את החזקה בהם מאדם לאדם.

ומה לגבי אדם שהמציא המצאה חדשה? מכונה, שלא הייתה כמותה לפני כן, או תרופה חדשה. מה עם יוצר, שיוצר יצירה ספרותית, אמנותית, מוסיקלית או דרמטית מקורית? מעצב, שעיצב קווים חדשניים למוצר מסוים? ומה לגבי אדם שהגה שם מסחרי כדי לסמן אתו את מוצריו, או שעיצב לוגו לעסק שלו על מנת שהלקוחות ידעו שהמוצרים יוצרו על-ידו? תוצרי עמלם של הממציא, היוצר והמעצב אינם פיזיים, אלא בלתי מוחשיים או בלתי גשמיים. הם תוצאה של השקעה אינטלקטואלית, או רוחנית. תוצרים אלה הם, אם כן, נכסים רוחניים (intellectual property). ניתן, אומנם, לרשום או לקבע את התוכנית, הנוסחה, היצירה או העיצוב, ואפשר גם להפיק מהם מוצר, שיהיה בגדר הוצאה לפועל של התוכנית או הנוסחה, או יהווה טביעה או עותק של היצירה. אולם מרגע שהתוכנית, הנוסחה, היצירה או העיצוב יתפרסמו, לא יוכל הממציא, היוצר או המעצב לשלוט עליהם שליטה פיזית. הם לא יוכלו להפעיל חזקה על הידע הגלום בהמצאה, הביטוי הגלום ביצירה או על העיצוב. אם לא יגן עליהם הדין, ספק אם הממציא, היוצר או המעצב יראו את פירות עמלם הרוחני והאינטלקטואלי, שכן כל אחד יוכל לממש, להעתיק או להפיץ את ההמצאה, היצירה או העיצוב. במצב שכזה, ספק אם תהיה כדאיות כלכלית בעיסוק בהמצאות, ביצירה או בעיצוב. ואם כך, החברה בכללותה תהייה ענייה יותר. ואם כל אחד יוכל לסמן את מוצריו עם השם המסחרי או הלוגו שיצרן אחר יצר ביזע ובהשקעה, לא רק היצרן ייפגע, אלא גם הציבור שלא ידע מי יצר את המוצר שהוא רוכש. האם הוא יכול לסמוך על איכותו?
מתוך ההכרה בצורך להגן על זכויותיהם של ממציאים, יוצרים ומעצבים, ועל מי שמשקיעים בבניית מוניטין למוצריהם ולשירותיהם, ועל מנת ליצור תמריץ לפעילותם, נוצרו דיני הקניין הרוחני. דינים אלה מבטיחים לממציאים, ליוצרים ולמעצבים, ולמשקיעים בבניית מוניטין זכויות בלעדיות בפרי עמלם הרוחני והאינטלקטואלי. דינים אלה מענקים להם זכויות, שהן בעלות חלק מהמאפיינים של בעלות בהמצאותיהם, יצירותיהם ועיצוביהם. עם זאת, אין זו בעלות אבסולוטית, אלא יחסית. היא כפופה לסייגים, ולרוב מוגבלת בזמן. בכך נוצר איזון בין הרצון לתמרץ את הממציא, היוצר והמעצב לבין הצורך לאפשר לציבור בכללותו ליהנות מהרעיונות, היצירות והעיצובים. אם כן, הקניין הרוחני הוא למעשה אגד הזכויות הייחודיות שמעניק החוק לממציא, ליוצר, למעצב ולבעל המוניטין.

הנכסים הרוחניים המסורתיים הם זכויות יוצרים, פטנטים, מדגמים (industrial-designs) וסימני מסחר. עם השנים, נוספו זכויות מבצעים, זכויות מטפחים וזכויות על כינויי מקור. אף סודות מסחריים ומוניטין נחשבים כיום כסוג של קניין רוחני, למרות שמדובר בזכויות יחסיות שאינן מוגנות באותה מידה שבה מוגנות הזכויות המסורתיות. המאחד את כל הנכסים המוגדרים כסוג זה או אחר של קניין רוחני הוא אופיים הבלתי-מוחשי, והעובדה שהם כולם פרי מאמץ מחשבתי או אינטלקטואלי.

 

להלן הגדרה קצרה של הסוגים השונים של הקניין הרוחני:

 

זכויות יוצרים
זכויות יוצרים הן הכלי שאמצעותו מגנים דיני הקניין הרוחני על תוצרים תרבותיים ומתרצים את היצירה האנושית, שמעשירה את היינו ומרחיבה את הידע האנושי. זכויות יוצרים מגנות על יצירות ספרותיות, אמנותיות, דרמטיות ומוסיקליות, ובכלל זה, סרטים, הקלטות מוסיקליות ("תקליטים" לפי חוק זכות יוצרים) ותוכנות מחשב. לבעל זכות יוצרים ביצירה הזכות הבלעדית להעתיק את היצירה, לפרסם אותה, לבצע אותה בפומבי, לשדר אותה, להעמיד אותה לרשות הציבור, להכין יצירה נגזרת המבוססת עליה באופן מהותי ובמקרים רבים להשכירה על-גבי התקן לצפייה או להאזנה ביתית. הכול, בכפוף לסייגים מסוימים שנועדו בעיקרם לאזן בין הזכויות הבלעדיות של בעל זכות היוצרים לבין האינטרס של הכלל לקבלת גישה ליצירות. במסגרת הסייגים הללו ניתן למנות את הכלל לפיו זכות יוצרים אינה חלה על רעיון או על מידע והכלל המתיר עשיית שימוש הוגן ביצירה. להבדיל מסוגים אחרים של קניין רוחני, זכויות יוצרים קמות באופן אוטומטי עם מעשה היצירה, ללא צורך ברישום או בפעולה פורמאלית אחרת. חיי זכויות יוצרים הן הארוכות מבין סוגי הקניין הרוחני השונים. במרבית היצירות, זכויות יוצרים קיימות למשך חיי היוצר ועד לתום 70 שנה לאחר מותו. לזכויות יוצרים גם פן שאינה כלכלית והיא "הזכות המוסרית", אשר מגנה על שלמות היצירה ועל זכות היוצר שיצירתו תיוחס לו. מכוח אמנות בינלאומיות חלה הגנה הדדית לגבי יצירות שנוצרו על-ידי אזרחי או תשובי מרבית מדינות העולם. קראו עוד על זכויות יוצרים במדור "זכויות יוצרים". לקריאת חוק זכות יוצרים, הקליקו כאן.

 

זכויות מבצעים
דיני הקניין הרוחני העניקו למבצעים זכויות קניין רוחני באמצעות זכויות מבצעים, שהוכרו לראשונה באמנת רומא מ- 1961 ונכנסו לדין הישראל כחלק מדיני הקניין הרוחני המקומיים באמצעות חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד - 1984. מבצע הוא אדם המבצע במשחק, בשירה, בנגינה, במחול או בדרך אחרת יצירה ספרותית, אמנותית, מוסיקלית או דרמטית. מדובר בעיקר בשחקנים, זמרים, נגנים ורקדני מחול. השאלה אם חוק זכויות מבצעים חלה על "מבצעים" אחרים, כגון פעלולנים, טרם הוכרעה. זכויות המבצע שונות מיתר זכויות הקניין הרוחני בכך שהן בעיקרן זכויות "שליליות": מכוחן מוענק למבצע הזכות שלא יעשה בלא הסכמת המבצע כל טביעה, שעתוק, הפצה או שידור של ביצועו (הכל בסייגים מסוימים. החוק אינו מעניק למבצע זכות פוזיטיבית לנצל בעצמו את הביצוע, שכן האפשרות לנצל את הביצוע תלויה במצב זכויות היוצרים בביצוע. החוק גם מעניק למבצע זכות לקבלת "תמלוג ראוי" בגין כל השמעה או הצגה של ביצועו. זכויות מבצעים ניתנות למבצע למשך 50 שנה ממועד הביצוע ואינן טעונות רישום. אין זכויות מבצעים על ביצועים שבוצעו טרם חקיקת החוק ב- 1984. מכיוון שהאמנות הבינלאומיות בנושא זכויות מבצעים מוגבלות לעומת אמנות קניין רוחני אחרות, חלה הגנה חלקית בלבד על ביצועים זרים. למבצע נתונה גם זכות מוסרית בדומה לזכות המוסרית הנתונה למחבר של יצירה.

 

סימני מסחר
סימן מסחר הוא סימן המשמש, או מיועד לשמש לזיהוי מקורם של טובין או שירותים. להבדיל מסוגים אחרים של קניין רוחני, כגון פטנט או זכיות יוצרים, דיני סימני מסחר לא נועדו לעודד את ההמצאה או היצירתיות, אלא להגן על הציבור מפני הטעייה ביחס למקורם של המוצרים והשירותים שהוא רוכש או שוקל לרכוש. סימן מסחר יכול לרכוש משמעמות ותודעה בעיני הציבור ובמקרה כזה הוא מגון גם על המוניטין של יצרנים וספקי שירותים אשר מזוהה עם הסימן. הסימן יכול להיות בכתב או בציור, או בשילוב של אלה, ואף מוכרים סימנים בעלי שלושה ממדים. לוגו, כמו גם שם מסחרי, המשמש למוצר או שירות יכול להיות מוגן כסימן מסחר. סימן מסחר טעון רישום, כאשר הרישום מתבצע לעניין מוצר או שירות מסוים או סוגים של מוצרים או שירותים, אם כי ניתן לרשום את הסימן ביותר מסוג אחד. לבעל הסימן זכות ייחודית לשימוש בו ביחס לטובין או לשירותים שבגינם הוא נרשם, או טובין או שירותים דומים ("מאותו הגדר"). תקופת תוקפו של סימן מסחר היא בשלב ראשון לעשר שנים ולאחר מכן הוא ניתן לחידוש לתקופות נוספות. מבחינה זו, סימני מסחר הם סוג ייחודי של קניין רוחני מבחינה זו שהזכויות בהן יכולות להיות נצחיות. עם זאת, סימן ניתן לביטול לפי פניית צד שלישי אם בעל הסימן חדל לעשות בו שימוש. סימני מסחר מוכרים היטב, דהיינו כאלה שזכו למוניטין חזק במיוחד (לעתים מוכרים כסימנים מפורסמים), זוכים להגנה מוגברת, לעתים אף אם לא נרשמו. כמו כן, ניתן להגן על סימן שממלא את התפקיד של סימן מסחר אף אם אינו רשום, מכוח העוולה הידועה כגניבת עין. אולם, במקרה כזה על בעל הסימן להוכיח, בין היתר, כי סימן המסחר זכה למוניטין. סימני מסחר נרשמים על בסיס מדינתי, אם כי באיחוד האירופי קיים סימן קהילתי, שמכסה את כל מדינות האיחוד. כמו כן, מכוח האמנה הבינלאומית "פרוטוקול מדריד" ניתן להגיש בקשה ל"סימן בינלאומי" שהיא למעשה מעין בקשה מאוחדת לרישום סימן במדינות שונות במקביל. קראו עוד על סימני מסחר במדור סימני מסחר שלנו.

 

פטנטים
פטנט הוא סוג של קניין רוחני שמגלגל סכומים נכבדים. פטנט הוא זכות מונופוליסטית המוענקת לבעליה של המצאה שהיא חדשה (במובן זה שטרם פורסמה), מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית שאינה מובנת מאליה. פטנט ניתן למוצר או לתהליך טכנולוגי. בשנים האחרונות מתנהל דיון ער סביב המגמה שהחלה בארה"ב, אך צומצמה לאחר מכן, לרישום פטנטים על שיטות לעשיית עסקים. פטנט טעון רישום והוא ניתן, לאחר בחינה, למשך עשרים שנה. בכפוף לסייגים מסוימים, בעל הפטנט יכול למנוע מכל אדם אחר לנצל את ההמצאה הגלומה בפטנט, אף אם האחר פיתח את המצאתו באופן עצמאי. עם זאת, במקרים מסוימים מוענק לציבור "רישיון כפייה", דהיינו זכות להשתמש בהמצאה תמורת תשלום תמלוגים. פטנטים נועדו ללתמרץ את ההמצאה ולהוסיף לידע האנושי. הם עושים זאת על-ידי כך שבתמורה לזכויות הבלעדיות שמוענקות לבעל הפטנט, הוא מחויב לגלות את ההמצאה, כך שאחרים יכולים ללמוד ממנו. אחת התופעות המעוררות דיון ערני היום היא זו של ה"טרולים של פטנטים". אלה אנשים או חברות שרושמים פטנטים אך אינם עושים בהם שימוש, אלא ממתינים עד להזדמנות לתבוע צדדים שלישיים בגין הפרת הפטנט. נושא אחר שנדון רבות הוא רישום פטנטים על סדרות של גנים. יש הטוענים כי מערכת הפטנטים יצאה משליטה וכי מעניקים פטנטים על דברים ששייכים למעשה לטבע.

 

מדגמים
מדגם הוא מעין פטנט על ההיבטים העיצוביים של מוצר תעשייתיי. העיצוב עשוי להתבטא בצורה של המוצר, או בקישוט, לרבות קישוט מצויר. יש להבדיל בין צורה שהיא פרי של עיצוב לבין צורה שמוכתבת משיקולים פונקציונליים. צורה פונקציונלית אולי תתאים לרישום פטנט. רק צורה שמוכתבת משיקוליים עיצוביים ניתננת לרישום כמדגם. ניתן לרשום מדגם לעיצובים כאמור שהנם מקוריים וטרם פורסמו. לכן חשוב מאוד לבחון את האפשרות לרשום מדגם בטרם מפרסמים את המוצר או מתחילים לשווק אותו. הפרסום בטרם הגשת בקשה לרישום עלול להכשיל את ההגנה על הקניין הרוחני שבעיצוב. קיימת חפיה מסוימת בין מדגמים לבין זכויות יוצרים ככל שמדובר בעיצובים של מוצרים שימושיים. ואכן במדינות זרות, כגון ארה"ב אין מניעה שעיצוב של מוצר, כגון בובה או צעצוע יהנה הן מהגנת זכויות יוצרים והן מהגת מדגם (הקרוי בארה"ב פטנט עיצובי (design patent). עם זאת, בישראל, עיצוב שראוי לרישום כמדגם אינו נהנה מהגנת זכויות יוצרים, אלא אם המוצר אינו מויעד ואינו שמשמש לייצור תעשייתי. לכן שוב מאוד לבחון מראש איזה מהגנות הקניין הרוחני מתאימה למוצר או עיצוב מסוים. מדגם ניתן לתקופה של חמש שנים, שניתנת להארכה פעמים עד לתקופה מרבית של 15 שנה.

 

סודות מסחריים
סוד מסחרי הוא מידע, כגון רשימות לקוחות או ספקים, או רעיון עסקי. אלה אינם מוגנים בדרך כלל ע"י דיני הקניין הרוחני המסורתיים, כגון זכויות יוצרים או פטנט. עם זאת, מידע כאמור יהיה מוגן כסוד מסחרי אם: (א) סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו וזאת; (ב) הוא אינו נחלת הרבים ואינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים; (ג) בעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו. הסוד מוגן מפני גזל או שימוש בידי אחר באמצעים "פסולים" המוגדרים בחוק. סוד מסחרי הוא מסוגי הקניין הרוחני שאינו ניתן לרישום. עם זאת, במקרים מסוימים יועדף השימוש בו. זאת, כאשר בעל הסוד המסחרי מעדיף שלא לחשוף אותו - דבר שמתחייב, למשל, כאשר רושמים פטנט.

 

הזכות לפרסום
הזכות לפרסום היא הזכות של אדם להפיק את הערך הכלכלי הטמון בדמותו. זוהי זכות שהוכרה בפסיקה של בתי המשפט ואינה מוסדרת החוק החרות. היא מושטתת על דיני עשיית עושר ולא במשפט. מכוח הזכות לפרסום רשאי אדם למנוע מאחרים לעשות שימוש מסחרי בשמו, תמונתו, קולו ודמותו. הזכות חשובה במיוחד לסלבריטאיים, ספורטאים ואחרים שיכולים להפיק הכנסות מפרסומם, כגון על-ידי הופעה בפרסומת. ראו את סיפור הזכות לפרסום של בט מידלר.

 

מוניטין
מוניטין אינם קניין רוחני קלאסי. מוניטין אינם יכולים להירכש ע"י רישום, או מכוח עמל רוחני בלבד. מוניטין הם נכס בלתי מוחשי, שקם לאחר שעסק או מותג רכש את אמונם של הלקוחות. הדין מגן באופנים שונים על המוניטין. לעתים המוניטין הם רכיב בהגנת קניין רוחני אחר. כך, למשל, בהגנת סימן מסחרי מוכר היטב. כמו כן, הוכחת מוניטין היא תנאי לקבלת תביעה בגין "גניבת עין".

 

זכויות מטפחים
זכות מטפחים היא מעין פטנט על זן חדש של צמח. הזכות טעונה רישום והיא קיימת למשך 20 שנה. הזכות מעניקה לבעל זכות המטפחים זכות ייחודית בניצול הזן, בכפוף לסייגים. 

 

כינוי מקור
כינוי מקור הוא השם הגיאוגרפי של ארץ, אזור או מקום, הכלול בשמו של מוצר ובא ללמד שמקורו שם ושאיכותו או תכונותיו הן, בעיקרן, פרי אותה סביבה גיאוגרפית, טבעה ואנשיה. כינוי מקור טעון רישום והוא תקף למשך 10 שנים, עם אפשרויות הארכה בלתי מוגבלות. למרות שכינוי מקור אינו מן הסוגים היותר מוכרים של קניין רוחני, כינויי מקור חשובים מאוד לכלכלה של אזורים, כגון חבל "שמפניין" בצרפת ואופורטו בפורטוגל.

 

חדשות אחרונות בנושא קניין רוחני:
תביעה על הפרת סימן מסחר וזכויות יוצרים בפרסומת של נספרסו
פסיקות שונות וסותרות בנושא חסימת אתרים מפרים
שמלת השבת הדיגיטלית של חנה'לה
מדגמים: על מי מוטל הנטל להוכיח את כשירות המדגם כשמועלית טענת הגנה מסוג זה?
זכויות יוצרים ותקשורת: האם אקו"ם רשאית להתיר השמעת יצירות מוסיקליות בחסות של גוף מסחרי?
זכויות יוצרים: הפרה יקרה מאוד ביוטיוב
זכויות יוצרים ומדגמים: האם זו יצירה, עיצוב או שניהם?
פלגיאט או לא? מאחורי הקלעים של התיאטרון
של מי הפרזנטורית הזו?
זכויות מבצעים: הזכות המוסרית של המבצע וקרדיט על השמעה ברדיו
קישור מודע לתוכן מפר כהפרת זכויות יוצרים
זכויות יוצרים: הלימונדה של ביונסה כשרה מבחינת דיני זכויות יוצרים
זכויות יוצרים: בין שימוש הוגן להפרת זכות יוצרים
בית משפט הורה לחסום גישה לאתרים מפרים
דיני אינטרנט: האם קישורים מהווים "העמדה לרשות הציבור"
זכויות יוצרים: בית - המשפט קבע שפרויקט "גוגל בוקס" הוא שימוש הוגן
זכויות יוצרים: זכויות בבימוי מחזה
זכויות יוצרים ודיני תקשורת: בית משפט הכשיר קשירת אומנים להסכמי בלעדיות למשך 18 שנים!
זכויות יוצרים: פענוח שידורים מוצפנים אינו הפרת זכויות יוצרים
זכויות יוצרים: ביצוע פומבי בחדר ההמתנה במרפאה?

 

מאמרים אחרונים בנושא קניין רוחני:
הצעת חוק חדשה: חוק העיצובים, כתחליף לפקודת הפטנטים והמדגמים
ניהול משותף של זכויות
זכויות יוצרים ודיני אינטרנט: פסיקה עקרונית באירופה: לא ניתן לחייב ספק שירות באופן גורף לנטר תכנים העוברים ברשת שלו
זכויות יוצרים: לנגן את התקליט הזה שוב
כיצד תשפיע ה"ברקזיט" מבחינת דיני הקניין הרוחני?
של מי הזכויות הדיגיטליות?
היצירות אורקוליות כיצירה מוגנת
סרט בתוך סרט
על כדורגל ושימוש הוגן
מה חדש בחוק זכות יוצרים החדש?
להציל את הפיצוי ללא הוכחת נזק
עוד על הסדרת זכויות יוצרים ביצירות קולנועיות במסגרת הצעת חוק זכות יוצרים
אקורדים צורמים במוזיקה טלויזיונית
הצעה להסדר חקיקתי בנושא זכויות יוצרים ביצירות קולנועיות
על מלחמות התמלוגים וזכויות היוצרים בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע
תזכיר חוק זכות יוצרים, התשס"ד - 2003, חלק א'
מי יהיה בעל הזכויות ביצירה מוזמנת?
תזכיר חוק זכות יוצרים, התשס"ד - 2003, חלק ב'
זכויות יוצרים באינטרנט
דיני תקשורת ומדיה: לקחים ולבטים מפרשת סרן ר' איילנה דיין

 

סיפורי קניין רוחני:

איך הפר גורג' הריסון זכויות יוצרים מבלי לדעת

הקול של בט - על הקניין הרוחני בקולה של בט מידלר

כוס הלימונדה שהולידה את התאגידים לניהול זכויות קניין רוחני

 

צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.