זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

סימני מסחר

אזהרה למגישים בקשות לרישום סימן מסחר בחו"ל

 

שאלות ותשובות על סימני מסחר

 

מהו סימן מסחר?

סימן מסחר הוא סימן המשמש, או מיועד לשמש, לזיהוי מקורם של מוצרים. שימוש בסימן מסחר על מוצרים, או בחומר פרסומי בקשר אליהם, אמור להודיע לרוכשים הפוטנציאליים כי מקור המוצרים בבעל הסימן. ככל שמוצריו של בעל הסימן ירכשו לעצמם מוניטין, לקוחות שמזהים את הסימן על המוצרים או בחומר הפרסומי עשויים להעדיף רכישת אותם מוצרים על-פני מוצרים מתחרים בשל האמון שהם רוחשים לסימן. זהו הייעוד המקורי של סימן המסחר. עם זאת, סימן מסחר עלול לרכוש מוניטין עצמאי, הטמון בכוחו העצמאי של הסימן. כך יגדל ערכו של הסימן.
סימן יכול לשמש גם נותן שירותים על מנת לזהות את מקור השירותים. במקרה זה, הוא מכונה "סימן שירות". סימן שירות מוגן באותו אופן שבו מוגן סימן מסחר.
סימן יכול להיות מורכב מאותיות או מסימן גרפי, או משילובם של אלה. המילה Nike הינה סימן מסחר לכשעצמה. והוא הדין בסמל ה-swoosh של החברה. סימן מסחר יכול להיות בשני ממדים, או בשלושה. בקבוק הקוקה-קולה הקלאסי הוא סימן המסחר התלת-ממדי המפורסם ביותר.

 

כיצד רוכשים סימן מסחר?

על מנת להיות מוגן על-פי חוק, סימן מסחר טעון רישום בפנקס סימני המסחר המתנהל באגף הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר במשרד המשפטים. יש להגיש בקשה לרישום, בטופס הקבוע ולצרף אליה דוגמה של הסימן. כמו כן, יש לשלם אגרת רישום.
סימני מסחר נרשמים לגבי מוצרים או שירותים מסוימים, או סוג של מוצרים או שירותים. לא ניתן לרשום סימן באופן גורף לגבי כלל המוצרים או השירותים. מכאן שבדרך כלל, מי שמבקש לרשום סימן מסחר בקשר לסוגים שונים של מוצרים או שירותים צריך להגיש מספר בקשות שונות לגבי כל סוג ולשלם אגרה נפרדת לגבי כל בקשה. מבחינה מנהלית קיימות 45 קבוצות (סוגים) שונות של מוצרים ושירותים. אם מבקשים לרשום סימן לגבי שני מוצרים או יותר הרשומים באותה קבוצה, אפשר להגיש בקשה אחת בלבד; אם מבקשים לרשום את הסימן ביחס לשני מוצרים או יותר שאינם רשומים באותה קבוצה, יש צורך בבקשה נפרדת לגבי כל קבוצה.
בשלב הראשון נבחנת הבקשה ע"י בוחן מטעם רשם הפטנטים וסימני המסחר, שבודק את כשירות הסימן לרישום. על הסימן לעמוד בכל המבחנים הקבועים בחוק. עליו להיות בעל אופי מבחין, ואינו יכול להיות גנרי או תיאורי בלבד. סיבה שכיחה לאי-כשירות לרישום היא זהות או דמיון עד כדי הטעייה בין הסימן נשוא הבקשה לבין סימן שכבר רשום לגבי אותם מוצרים או שירותים, או לגבי מוצרים או שירותים קרובים (בלשון החוק, מוצרים "מאותו הגדר").
אם הסימן עובר את מבחן הרשם, הוא מועבר לפרסום, ואז ניתנת לציבור אפשרות להתנגד לרישום. אם מוגשות התנגדויות, הרשם מכריע בהן לאחר שהצדדים מביאים בפניו את טיעוניהם. בסופו של תהליך, אם לא מוגשות התנגדויות, או אם מוגשות התנגדויות אך הן נדחות, נרשם הסימן בפנקס סימני המסחר, כאשר תוקף הרישום רטרואקטיבי למועד הגשת הבקשה.

 

מהי תקופת הרישום של סימן מסחר?

תוקפו של סימן מסחר מוגבל בזמן, אולם בתום תקופת הרישום ניתן לחדשו לתקופה נוספת. בדרך זו זכויותיו של בעל סימן מסחר יכולות להימשך ללא הגבלה בזמן, בכפוף לאפשרות שניתנת לצדדים שמעוניינים לעתור לביטול הסימן בשל העדר שימוש, או מסיבות אחרות המנויות בחוק.
בשלב ראשון נרשם הסימן ל- 10 שנים, כאשר הרישום תקף, כאמור לעיל, באופן רטרואקטיבי ליום הגשת הבקשה. לאחר מכן הוא ניתן לחידוש לתקופות נוספות של 10 שנה בכל פעם.

 

איזה זכויות ניתנות לבעל סימן מסחר?

רישום סימן מסחר מקנה לבעל הסימן זכות ייחודית לעשיית שימוש בסימן על מוצרים או שירותים מהסוג שלגביהם נרשם הסימן, או בקשר אליהם. מי שעושה שימוש בסימן הזהה לסימן המסחר, או בסימן הדומה לו עד כדי הטעייה, ללא הרשאה מאת בעל הסימן, יהיה בגדר מפר הסימן. בתביעת הפרה, בעל הסימן אינו חייב להוכיח כי הסימן זוכה למוניטין. זהו יתרון חשוב, שכן במקרים שבהם תובע מבקש למנוע שימוש בסימן מזהה שלו, שאינו סימן מסחר רשום, הוא יידרש, בין היתר, להוכיח כי הסימן רכש מוניטין, דבר שמצריך ראיות משמעותיות.

 

מתי ייחשב סימן הדומה לסימן מסחר עד כדי הטעיה?

כל סימן מסחר רשום למעשה מונע מאחר לעשות שימוש בסימן הזהה באופן מוחלט לסימן הרישום, בקשר לאותם מוצרים או שירותים שלגביהם נרשם, או מוצרים או שירותים מאותו הגדר. עם זאת, סימני מסחר נבדלים אחד מהשני בכוחם למנוע שימוש בידי אחר בסימן דומה, דהיינו בסימן הכולל מרכיבים מסוימים הדומים למרכיביו של הסימן, אך שאינו זהה לגמרי לסימן הרשום. בהקשר זה, ניתן לדבר על ארבעה סוגים של סימני מסחר, כאשר כל סוג של סימן זוכה לרמת הגנה שונה.
סימן מסחר דמיוני או שרירותי הינו סימן שאינו מבטא את אופי המוצר או מרמז עליו. Reebok ו- Nike הם סימנים דמיוניים. הם אינם מרמזים על הנעלים או הביגוד שהם מסמלים. סימנים דמיוניים זוכים לרמת הגנה גבוהה. בכוחם למנוע שימוש בסימנים רבים שדומים להם בקשר לאותם מוצרים או שירותים, שכן, במרבית המקרים, הסיבה היחידה לעשיית שימוש בסימן שכזה, לא כל שכן התוצאה של שימוש כזה, היא הטעיית הצרכנים לחשוב כי מדובר במוצרים או בשירותים של בעל סימן המסחר. סימן מסחר יכול להיות דמיוני, למרות שהוא מורכב ממילה מוכרת. הסימנים Diesel ו- Puma הנם סימנים דמיוניים למרות שמדובר במילים בעלות משמעות ברורה בדרך כלל; וזאת משום שהשימוש במילים אלו בתחום הביגוד וההנעלה הינו שימוש מחוץ להקשרן הטבעי.
סימן מסחר מרמז הינו סימן שמרמז על המוצרים או השירותים שהוא מסמל, אם כי אינו מתאר אותם באופן חד-משמעי. "אל על" ו- “Air France” הם סימנים מרמזים. הם מרמזים שמדובר בשירותי תעופה. סימן מרמז זוכה לרמת הגנה נמוכה מסימן דמיוני, שכן שימוש בידי אחר במרכיב של הסימן, כגון המילה "על" או Air הוא לגיטימי ואף צפוי. לכן, רמת הדמיון הנדרשת על מנת לקבוע שסימן אחר העושה שימוש במרכיב זה הנו בגדר הפרה של סימן המסחר המרמז, היא רמה גבוהה יותר.
סימן מסחר מתאר הוא סימן שמתאר את המוצר. American Airlines הוא סימן מתאר. סימן מתאר זוכה לרמת הגנה נמוכה מאוד, אם בכלל. הוא יופר רק על-ידי שימוש בסימן הזהה, או כמעט זהה לו. וכאן ראוי לציין שלמרות היותו סימן מתאר, הסימן American Airlines הנו כשיר לרישום הואיל ובכל זאת יש בו מידה כלשהי של חריגה מתפקידו התיאורי (המילה American יכולה לתאר את הבעלות בחברה, את נוסעי החברה, או את קווי התעופה שלה). המילה Airlines אינה אלא מילה מתארת במלוא מובן המילה, ולכן לא תהיה נתונה לרישום כסימן מסחר כלל.
סימן גנרי הוא סימן שמורכב ממילה שאינה אלא המילה שמבטאה את המוצר. סימן גנרי איננו זוכה להגנה כלל. עם זאת, הקביעה אם סימן הוא גנרי, אם לאו, תלויה בהקשר השימוש. הסימן Apple הוא סימן דמיוני בהקשר של מחשבים. לו היה נעשה שימוש בסימן זה למכירת תפוחים הוא היה נחשב כסימן גנרי.
 


כיצד קובעים אם הדמיון בין סימן אחד לסימן אחר הוא דמיון פסול?

בית המשפט בוחן את קיומו של דמיון מטעה בין סימנים באמצעות מספר מבחני משנה. ראשית, הוא מתחשב בסוג הסימן, כאמור לעיל. אף אחד אינו רשאי למנוע מאחר שימוש במילה גנרית או תיאורית המשמשת לעוסקים בסחורות אף אם היא דומה או זהה לסימן של חברו. כמו כן, הוא יבחן את המראה והצליל של הסימנים על מנת לבדוק את הדמיון ביניהם. בנוסף, מתחשב בית המשפט בסוג הסחורות ובסוג הלקוחות. כאשר מדובר בסחורות הנרכשות באופן אימפולסיבי, כגון מוצרים הנמכרים במדף של סופרמרקט, קיים חשש גבוה שדמיון בין הסימנים עלול להטעות את צרכנים. לעומת זאת, יש פחות חשש להטעיה כאשר מדובר בסחורות הנרכשות כרגיל לאחר בדיקה יסודית. במקרה כזה, אף אם קיים דמיון בין הסימנים, ייתכן שבית המשפט יסיק כי אין חשש להטעיית הלקוחות. לבסוף, יתחשב בית המשפט בשאר נסיבות המקרה.


האם ההגנה על סימן מוגבל תמיד למוצר או סוג מוצרים בלבד?

עד כה הסברנו שסימן מסחר מקנה זכויות בלעדיות לגבי מוצר או סוג מוצרים בלבד. עם זאת, סימנים מסוימים רוכשים להם מוניטין רחב המשתרע מעבר לתחום הצר של המוצר או השירות המקורי. במקרה שכזה סימן המסחר הופך למותג רב ערך. שימוש בו בקשר לכל סוג של מוצר או שירות יקנה יתרון שיווקי. סימן כאמור נחשב כ"סימן מפורסם" או "סימן מוכר היטב". סימנים, כגון Sony , Adidas ו- McDonalds הם סימנים מוכרים היטב.
סימן מסחר שהוא סימן מוכר היטב בישראל יקנה לבעליו הגנה מפני שימוש מתחרה בסימן לגבי אותם מוצרים או סוג של מוצרים שלגביהם הוא משמש, אף אם הוא לא נרשם בישראל. ואם הוא נרשם בישראל, הוא יהיה מוגן בפני שימוש בידי אחר על כל סוג של מוצרים.

האם קיימת הגנה לסימן מסחר לא רשום?
כאמור, סימן מסחר מוכר היטב זוכה להגנה מסוימת אף אם איננו רשום בישראל. עם זאת, סימן שאיננו מוכר היטב, ולא נרשם כסימן מסחר לא יזכה להגנה מכוח פקודת סימני מסחר. גם אם יוכיח מי שמשתמש בסימן כזה עם סחורותיו, כי היה מתחרה שלו עושה שימוש בסימן זהה או דומה שיש בו כדי להטעות צרכנים לחשוב שהמוצרים של המתחרה הם מוצריו של בעל הסימן או קשורים אליו, לא יהיה בכך בלבד כדי למנוע שימוש בידי אחר בסימן. אולם הוא יוכל לעשות זאת, אם יוכיח בנוסף כי סימנו זוכה למוניטין. רכיב אחרון זה אינו קל להוכחה. על כן, מי שעושה שימוש בסימן, עדיף שירשום אותו כסימן מסחר. יתרה מזו, אם הסימן איננו רשום, ייתכן שמישהו אחר יקדים וירשום סימן זהה. או אז, "בעל הסימן הבלתי רשום" עלול למצוא את עצמו בפני שוקת שבורה.

 

האם ההגנה חלה בכל העולם?

רישום סימן מסחר בישראל מקנה הגנה על סימן בישראל בלבד. מי שמבקש הגנה על סימנו מעבר לים חייב לרשום אותו במדינות נוספות. בהתאם לאמנת פריז שישראל חתומה עליה, הגשת בקשה לרישום סימן מסחר בישראל מקנה "חלון" של חצי שנה על מנת להגיש בקשה במדינות אחרות שחתומות על אותה אמנה וליהנות מקדימות בזמן לפי מועד הגשת הבקשה בישראל. קדימות זו חשובה כאשר מוגשת בקשה מתחרה לרישום סימן זהה או דומה. בנוסף, קיימת כיום אפשרות להגיש בקשה אחת לרישום סימן מסחר במדינות האיחוד האירופי, וכן קיים פרוטוקול מדריד שיוצר מנגנון לרישום סימני מסחר בינלאומי בו- זמנית במספר רב של מדינות בעולם, החתומות על האמנה. בתחילת 2007, נכנסו לתוקף תקנות המאפשרות עתה להגיש באמצעות רשם סימני המסחר הישראלי, ובמקביל להגשת בקשה לרישום סימן מסחר ישראלי, בקשה או בקשות מקבילות לרישום סימן מסחר במדינה או במדינות אחרות, החתומות על האמנה. לפרוצדורה זו יתרון בולט, כאשר ניתן באמצעותה להגיש בקשה לרישום סימן מסחר בו זמנית במספר רב של מדינות.  

 

כמה עולה רישום סימן מסחר ותוך כמה זמן מתבצע הרישום?

אגרת הרישום בישראל היא כ- 1,600 ש"ח לרישום סימן מסחר בסוג (קטגוריה) אחד. לרישום אותו סימן בסוגים נוספים יש לשלם אגרה נוספת בסך 1,200 ש"ח לכל סוג. בנוסף, עורכי דין שמטפלים ברישום גובים שכר טרחה בגין טיפולם. במידה ומוגשות התנגדויות לבקשה עשויות העלויות להיות גבוהות יותר. אורך תהליך הרישום משתנה בהתאם ללחץ במשרד רשם סימני המסחר. בשנים האחרונות מדובר על תקופה של שנה עד שנה וחצי. עם זאת, הרישום תקף באופן רטרואקטיבי ליום הגשת הבקשה. ניתן, בתנאים מסוימים, לבקש לזרז את ההליך, זאת בתשלום אגרה נוספת. כך למשל, כאשר יש חשש להפרת הסימן. עלות סימן מסחר בחו"ל משתנה ממדינה למדינה. עם, זאת, השימוש בפורוטוקול מדריד עשוי להקטין עלויות. כמו כן, האפשרות לרשום סימן אירופי הקטינה את העלות של קבלת הגנה בכל מדינות האיחוד האירופי. בעוד שבעבר היה צורך להגיש בקשות נפרדות בכל מדינות האיחוד, הרי שהיום ניתן להגיש כאמור בקשה מרוכזת שעלותה דומה לעלות הרישום הנפרד בשלוש או ארבע מדינות והיא מעניקה הגנה בכל 27 מדינות האיחוד.

 
חדשות בנושא סימני מסחר:
צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.