צו זכות-יוצרים (האמנה העולמית), התשט"ו-1955
בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לפקודת זכות-יוצרים, אני מורה לאמור:
1. הגדרות
בצו זה
"האמנה" האמנה העולמית בדבר זכות-יוצרים שנתקבלה בג'נבה ב-6 בספטמבר 1952.
2. הגנת יצירה שפורסמה
3. הגנת יצירה שלא פורסמה
יצירה שלא פורסמה ושמחברה היה בעת חיבורה נתין או אזרח אחת הארצות החברות באמנה תהיה מוגנת בישראל כאילו מחברה היה אזרח ישראלי.
4. סייג לגבי תקופת ההגנה
על אף האמור בסעיפים 2 ו-3 תהיה תקופת ההגנה הניתנת בישראל ליצירות האמורות באותם סעיפים מוגבלת
(1) לגבי יצירה שפורסמה לתקופת ההגנה הקבועה ליצירה מאותו סוג בארץ הפרסום הראשון;
(2) לגבי יצירה שלא פורסמה לתקופת ההגנה בארץ נתינותו או אזרחותו של מחברה.
5. קביעת ארץ הפרסום
לענין קביעת ארץ הפרסום יראו
(1) יצירה שמחברה הוא נתין או אזרח אחת הארצות החברות באמנה ושפורסמה לראשונה בארץ שאינה חברה כאמור כאילו פורסמה לראשונה בארץ נתינותו או אזרחותו של מחברה;
(2) יצירה שפורסמה כאחת בשתיים או יותר מהארצות החברות באמנה כאילו פורסמה לראשונה באותה ארץ מהארצות האמורות שחוקיה מקנים לאותה יצירה את תקופת ההגנה הקצרה ביותר.
6. סייג לתחולה
הוראות צו זה לא יחולו על יצירה שצו זכות-יוצרים (אמנת-ברן), תשי"ג-1953, חל עליה.
7. תחילה
תחילתו של צו זה היא ביום כ"ט באלול תשט"ו (16 בספטמבר 1955).
