רישום זכויות יוצרים ושמירה עליהן

רישום זכויות יוצרים ושמירה עליהן

מאת עורך דין טוני גרינמן

זכויות יוצרים קמות באופן אוטומטי עם מעשה היצירה. אין צורך בנקיטת פעולה פורמלית כלשהי, ובפרט אין צורך ברישום היצירה במשרד כלשהו. למעשה, אין קיימת בישראל שיטת רישום רשמית. גם ארצות-הברית, שדבקה במשך שנים בחובת הרישום, זנחה אותה זה מכבר, כדי להתאים את החקיקה שלה להוראות אמנת ברן, שהיא האמנה החשובה ביותר בדיני זכויות יוצרים. אמנה זו מחייבת הכרה בזכות היוצרים ביצירה ללא דרישות פורמליות. עם זאת, ארצות-הברית ממשיכה לקיים שיטת רישום, שיש בה יתרונות של יציבות. הרישום מקים חזקה כי מי שרשם את היצירה היא בעל זכות יוצרים בה. מי שירצה לסתור את החזקה, יצטרך להביא ראיות לצורך זה. קיימות השלכות נוספות להיעדר הרישום מבחינת החוק האמריקאי ובכלל זה העדר יכולת של בעל זכויות יוצרים ביצירה אמריקאית להגיש תביעה בארה"ב כל עוד שלא בוצע רישום והעדר יכולת לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק.

על אף שאין חובת רישום, וכאמור, אין בישראל מרשם רשמי, מומלץ מאוד לנקוט באחת משתי דרכים כדי לשמור על זכויות היוצרים ביצירה, כאשר בהקשר זה, המילה "לשמור", משמעה שמירה על היכולת להוכיח ראשוניות ביצירה. הוכחה כזו חיונית לכל תביעה על הפרת זכויות יוצרים, שכן הפרת זכויות יוצרים כרוכה בהעתקה (או פעולה אחרת, כגון שידור או ביצוע פומבי). תובע שלא יכול להוכיח כי יצירתו נוצרה לפני יצירתו של הנתבע לא יצליח בתביעתו.

הדרך המועדפת לשמירת זכויות יוצרים היא רישום זכויות היוצרים במשרד זכויות היוצרים האמריקאי. זאת, לבטח כאשר מבקשים להפיץ את היצירה בחו"ל, אבל גם אם היצירה מיועדת רק לישראל. למרות שמדובר ברישום בארה"ב, החזקת תעודת רישום רשמית מקנה יתרון חשוב כאשר קמה מחלוקת בדבר הבעלות על זכות היוצרים. ניתן לרשום גם יצירות בעברית. ביצוע רישום כזה אינו יקר ומשרדינו מטפל ברישום כזה.

דרך חלופית לשמירת זכויות יוצרים, היא הפקדת היצירה אצל גורם מהימן, כגון עורך דין או נוטריון, יחד עם הצהרה מצד המפקיד בדבר בעלותו ביצירה. הפקדה כזו מאפשרת הוכחת מועד קיומה של היצירה ותביעת המפקיד בדבר זכויות יוצרים בה. היצירה נשמרת במעטפה סגורה בחזקת הגורם המהימן. בבוא העת ניתן להגיש אותה לבית המשפט כהוכחה לראשוניות היצירה.

זכויות יוצרים אף אינן טעונות הודעה. אמנם מקובל השימוש בסימן ©, הטבוע על היצירה (אם מדובר בהקלטה, מחליפה האות P את ויש לכך אף יתרונות ועל כן מומלץ מאוד להשתמש בו. עם זאת, אי-הטבעתו לא תשלול מהיצירה את הגנת החוק והטבעתו על יצירה שאינה של המטביע לא תעניק לו כל זכות בה.

מקורו של הסימן – בחוק האמריקני ובמשפט הבינלאומי. הוא נדרש על-פי החוק האמריקני שלפני מארס 1989 (המועד שבו הותאם החוק להוראות אמנת ברן), אשר קבע, כתנאי לקיום זכות יוצרים ביצירה, שבכל עותק ממנה המופץ לציבור תופיע במקום ברור הודעת זכות יוצרים, הכוללת את אלה:

א. המילה "copyright", הקיצור "Copr." או הסימן ©;

ב. שם בעל זכות היוצרים;

ג. ביצירות מודפסות – ספרותיות, מוסיקליות ודרמטיות – שנת הפרסום הראשונה.

פרטים אלה היו צריכים להופיע באופן המספק הודעה סבירה לאחרים אודות התביעה לזכות יוצרים. נוסח ההודעה נקבע ב-1952 במשפט הבינלאומי בדבר זכות יוצרים, עת אומץ באמנה העולמית בדבר זכות יוצרים.

לבסוף, ב-1988, הצטרפה ארה"ב לאמנת ברן, שקדמה לאמנה העולמית, שבה כאמור מוענקת הגנה בקרב המדינות החברות ליצירות של מחברים ממדינות חברות אחרות, ללא תנאים פורמליים כלשהם. בעקבות הצטרפות זו בוטלה דרישת ההודעה בחוק האמריקני באשר ליצירות שפרסומן נעשה לאחר 1.3.1989.

עם זאת, הודעת זכות היוצרים ממשיכה להיות נפוצה ומומלצת מאוד. ההודעה משמשת כדי ליידע את הציבור בדבר קיומה של תביעה לזכות יוצרים מצד המחבר או המטביע וכדי להדוף טענה בדבר "הפרה תמימה", במצב בו הייתה למפר גישה לעותק הנושא אותה. שימוש בסימן יחד עם שמו של בעל זכות היוצרים עשוי להעמיד גם חזקה – הניתנת לסתירה – בדבר הבעלות בזכות. לסימן או להודעה יש חשיבות גם לגבי הפצת היצירה במדינות המעטות שלא הצטרפו לאמנת ברן, אך נותרו חברות באמנה העולמית.

יש המוסיפים להודעה את הביטוי "כל הזכויות שמורות", ויש הממשיכים ומפרטים את שלל ה"לאווים" הנגזרים מהזכות. לעתים, אף מוסיפים אזהרות שונות בדבר התוצאות המשפטיות, האזרחיות והפליליות, הצפויות למי שלא יציית להנחיות. אכן יש נסיבות, שבהן רצוי או חשוב לשמור במיוחד על זכויות, אולם גם אם יצירה תתפרסם ללא הודעה כזו, לא יהיה בכך, בדרך כלל, כל רישיון משתמע, או אחר, לביצוע פעולה מהפעולות שייוחדו לבעל זכות היוצרים. ובאשר למלל הנוסף: עקרונית, גם הוא אינו מעלה ואינו מוריד, שכן אי-ידיעת החוק אינה פוטרת מחבות אזרחית או מאחריות פלילית, אלא שיש בו כדי לסתור טענה בדבר מתן הסכמה לשימוש, כמו גם טענה של הפרה תמימה.

אם כן, רצוי מאוד להסתייע ברישום, או בכל הפחות, בהפקדה כדי לשמר את זכויות היוצרים שלך. כמו כן, מומלץ לרשום סימן יוצרים על, או ליד היצירה, יחד עם שמך ומועד היצירה או הפרסום הראשון. ומנקודת מבט אחרת – חשוב לדעת שאף אם נתקלים ביצירה שאין עליה שם או סימן, אין זה אומר שהיצירה אינה מוגנת ואין בכך משום היתר להעתיק או לפרסם אותה, או לבצע בה פעולה אחרת שעלולה להיות בגדר הפרת זכויות יוצרים.

מאמרים אחרונים בנושא קניין רוחני:
הצעת חוק חדשה: חוק העיצובים, כתחליף לפקודת הפטנטים והמדגמים
ניהול משותף של זכויות
זכויות יוצרים ודיני אינטרנט: פסיקה עקרונית באירופה: לא ניתן לחייב ספק שירות באופן גורף לנטר תכנים העוברים ברשת שלו
זכויות יוצרים: לנגן את התקליט הזה שוב
כיצד תשפיע ה"ברקזיט" מבחינת דיני הקניין הרוחני?
של מי הזכויות הדיגיטליות?
היצירות אורקוליות כיצירה מוגנת
סרט בתוך סרט
על כדורגל ושימוש הוגן
מה חדש בחוק זכות יוצרים החדש?
להציל את הפיצוי ללא הוכחת נזק
עוד על הסדרת זכויות יוצרים ביצירות קולנועיות במסגרת הצעת חוק זכות יוצרים
אקורדים צורמים במוזיקה טלויזיונית
הצעה להסדר חקיקתי בנושא זכויות יוצרים ביצירות קולנועיות
על מלחמות התמלוגים וזכויות היוצרים בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע
תזכיר חוק זכות יוצרים, התשס"ד - 2003, חלק א'
מי יהיה בעל הזכויות ביצירה מוזמנת?
תזכיר חוק זכות יוצרים, התשס"ד - 2003, חלק ב'
זכויות יוצרים באינטרנט
דיני תקשורת ומדיה: לקחים ולבטים מפרשת סרן ר' איילנה דיין

סיפורי קניין רוחני:

סיפורי קניין רוחני 1 [איך הפר גורג' הריסון זכויות יוצרים מבלי לדעת]

סיפורי קניין רוחני 2 [הקול של בט - על הקניין הרוחני בקולה של בט מידלר]

סיפורי קניין רוחני 3 [כוס הלימונדה שהולידה את התאגידים לניהול זכויות קניין רוחני]

סיפורי קניין רוחני 4 [מי שניצח דינוזאורים מנצח גם טענות להפרת זכויות יוצרים]

סיפורי קניין רוחני 5 [טיילור תמשיך לשחק]

צור קשר