זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

זכויות יוצרים וקניין רוחני: עוד מכה ליוצרים: ביה"ד להגבלים עסקיים קבע כי הפדרציות לתקליטים הם הסדר כובל אך נתן היתר לפעילותם

מאי, 2004
לא עבר חודש מאז שהממונה על ההגבלים העסקיים קבע שאקו"ם הסדר כובל והכריז עליה כמונופול, וכבר יש קביעה שיפוטית בסוגיית הניהול המשותף של זכויות יוצרים שתומכת בקביעתו.
 
ביה"ד להגבלים עסקיים, ברשות כב ' השופט יונתן עדיאל אישר הסדרים כובלים בתחום השמעת יצירות מוזיקליות בפומבי, בכפוף לתנאים. בתוך כך, קבע בית הדין, בקביעה תקדימית, כי הניהול המשותף שך זכויות יוצרים במסגרת הפדרציות לתקליטים הוא הסדר כובל – הסדר שקיומו אסור כל עוד לא הותר על-ידי בית הדין.
 
המבקשות, הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות והפדרציה למוזיקה ישראלית וים תיכונית (הפי"ל), מאגדות חברות תקליטים וחברות הפקה, שהן בעלי זכויות יוצרים בהקלטות מוסיקליות. לחברות אלה זכות בלעדית להתיר את ביצוע היצירות שלהם בפומבי. כדי להקל על אכיפת הזכויות, בעלי הזכויות המחו את זכויותיהם לפדרציה ולפי"ל, ואלו נותנות רישיון השמעה כולל – "רישיון שמיכה", המאפשר למשתמש להשמיע כל יצירה שהזכויות להשמעתה הועברו לו על-ידן. בעלי הזכויות מקבלים תמלוגים בגין מתן הרישיון, מידי הפדרציה או הפי"ל. מדובר בסוג של התאגדות לניהול משותף של זכויות יוצרים שנפוץ בכל העולם.
 
בית הדין להגבלים עסקיים דן בשאלה, האם התאגדויות אלה של הפדרציה והפי"ל מהוות הסדרים כובלים, ואם כן – האם ראוי לאשר הסדרים אלה, ובאילו תנאים. על פי עמדתו של הממונה  על ההגבלים עסקיים, מדובר בהסדרים כובלים, אך הממונה הסכים כי התאגדות של בעלי זכויות יוצרים למתן רישיונות שמיכה הנה ככלל לטובת הציבור, ולפיכך הוא המליץ לאשר את ההסדרים, בכפוף לתנאים שעיקרם צמצום כח המיקוח של הפדרציה והפי"ל מול המשתמשים.
 
ביה"ד דחה את טענתן של המבקשות לפיה דיני ההגבלים העסקיים אינם חלים על קניין רוחני, בקבעו כי הגנה זו חלה רק לגבי הסדרים אנכיים - שבין בעל זכות היוצרים ובין מקבל זכות השימוש בזכות זו, ולא בהסדרים אופקיים, בהם בעל זכות היוצרים חובר לבעלי זכויות יוצרים אחרות על מנת לתאם מחיר או פרמטרים אחרים.
 
ביה"ד קיבל את עמדת הממונה לעניין היותו של ההסדר בין חברות התקליטים בעניין הקמתה והפעלתה של הפדרציה הסדר כובל, כאשר הכבילות נשוא ההסדר נוגעות למחיר, לרווח שיופק, לחלוקת שוק ולכמות הנכסים שבעסק.
 
לעניין כבילת המחיר קבע ביה"ד כי היא פוגעת בתחרות בין חברות התקליטים בתחום המחירים, שכן חברות התקליטים אינן מתחרות זו בזו במחיר ובתנאים האחרים בהם ינתנו על-ידן זכויות ההשמעה בפומבי. הפדרציה טענה כי חברות התקליטים ממילא אינן מתחרות זו בזו בשוק ההשמעות הפומביות, שכן יצירות מוזיקליות שונות אינן תחליפיות זו לזו במובן המקובל: "שיר של שלמה ארצי אינו תחליפי לשיר של ריטה, ושיר של ריטה אינו תחליפי לפוגה של בך". ואולם ביה"ד קבע כי הדבר אינו נכון לגבי המשתמש המסחרי, שכן זה אינו מעוניין דווקא בהשמעת יצירה מסוימת זו או אחרת, אלא מעוניין במילוי זמן ההמתנה לרופא, זמן הנסיעה באוטובוס וכיו"ב. עבור משתמש כזה, האדיש לזהות היצירה המושמעת, יצירות שונות עשויות להיות תחליפיות זו לזו, ולכן מחיר ההשמעה בהחלט עשוי להוות שיקול בהחלטה איזו יצירה להשמיע.
 
עם-זאת, ביה"ד מנה את היתרונות לניהול המשותף של זכויות היוצרים, בהם הגברת התפוקה, העמקת ההגנה על זכויות היוצרים, וחיסכון בעלויות עסקה ואכיפה. לאור שיקולים אלה החליט ביה"ד לאשר את ההסדרים, תוך קביעת מנגנונים שירסנו את כוח השוק של כ"א מהפדרציות, ע"י קביעת מנגנון מבני והתנהגותי שיגביר את כושר המיקוח של המשתמשים מולה ויאפשר קביעת מחיר סביר והוגן.
 
בין היתר, ביה"ד דן בסוגיית גביית תמלוגים בגין שימוש ברדיו ובטלוויזיה בחדרי מלון, כאשר השאלה היא, האם מלון שמציב טלוויזיה או רדיו בחדר האורח במלון צריך לשלם ליוצר, שיצירתו מופיעה בטלויזיה, תמלוגים בגין ביצוע בפומבי של היצירה. ביה"ד ציין כי סוגיה מסוג זה לא היתה קיימת לנגד עיניו של המחוקק האנגלי שחוקק את חוק זכות יוצרים ב- 1911 פשוט משום שלא היתה אז טלוויזיה, וגם הרדיו לא הופעל באופן מסחרי. השופט הוסיף כי דיני הקניין הרוחני מפגרים תמיד אחר הקדמה הטכנולוגית, ולכן חובה לצקת בהם תכנים חדשים, לבל ישלל התמריץ של היוצרים ליצור.
 
השופט עדיאל סבור כי הצבת מקלט טלוויזיה או רדיו, אפילו היא מחוברת לאנטנה מרכזית,  אינה יוצרת ביצוע במקום הצבת המכשיר, וזאת לפי מבחן מידת תרומתו של מציב המקלט לביצוע, העברתו והגברתו. עם זאת, ככל שהצבת המקלט היא פעולה מתוחכמת יותר, כגון חיבור אמצעי הגברה מיוחדים, או הפעלת מערכת ממסר שעל תכניה יש לבית המלון שליטה – כך תגבר הנטייה לראות בהתערבותו של מציב המקלט כהתערבות ממשית, המעבירה אותו לצד האקטיבי של משתתף בביצוע. ביה"ד המשיך ופסק , כי כל עוד השידור הוא חוקי, והיצירות משודרות כדין, לא נפגע הערך הכלכלי של זכויות היוצר, שכן הוא קיבל תמלוגים על מכירת זכויות השידור של היצירה. הבחינה של פגיעה בערך הזכות היא, האם הצגת השידורים מאפשרת לאלה המעוניינים להאזין לשידור או לצפות בו לעשות זאת בחינם, בעוד שאלמלא כן היו נאלצים לשלם על כך ליוצר. לא ברור מדברי ביה"ד מה דינו של שידור במעגל סגור בבית המלון, כגון בסרטים בהזמנה או ברשימת השמעה קבועה, אם כי נראה, כי דינם של שידורים שכאלה שונה, ושהם אכן ייחשבו כביצוע פומבי.
 
לאור הקביעה הנ"ל קבע בית הדין, כי הפדרציות אינן רשאיות לדרוש תמלוגים בגין השמעת יצירות בחדרי האורחים בבתי מלון.
 
ביה"ד נדרש גם לדיון בבקשתו של הממונה לחיוב המבקשות למתן רשיונות שידור באינטרנט. הפדרציה והפי"ל התנו הסכמתן למתן היתרים כאמור בסייג טריטוריאלי, היינו, הגבלת השירות לשטחי מדינת ישראל, ובסייג טכנולוגי, לפיו השידור יעשה באופן שאינו מאפשר הורדת יצירות ע"י המאזינים למחשביהם (downloading). ביה"ד לא דן לגופן של הבקשות שכן לדעתו, לא הונחה תשתית עובדתית ומשפטית מספקת בנושא זה, ולפיכך הוחלט שלא להציב דרישה זו כתנאי לאישור ההסדר הכובל בשלב זה.
 
יש לציין, כי הקביעה כי הניהול המשותף של זכויות יוצרים הוא הסדר כובל היא קביעה תקדימית. במרבית מדינות העולם, אמנם הוטל פיקוח על תאגידים לניהול משותף, זאת כדי לרסן את כוחם המונופוליסטי, אולם לא נאסר על עצם ההתאגדות של יוצרים בתאגידים שכאלה מכון דיני ההגבלים העסקיים.  בימים אלה תלויה ועומדת בפני הכנסת הצעת חוק זכויות יוצרים (שיפוט בענייני תמלוגים) שנועדה להטיל פיקוח שיפוטי על תאגידים אלה, זאת במסגרת דיני זכויות היוצרים. לדעתנו, אכן עדיף להסדיר את הפעילות של התאגידים במסגרת מיוחדת שכזו, שכן התאגידים במוצרי תרבות. מוצרים אלה שונים מהמוצרים הרגילים שבהם עוסק בית הדין לתמלוגים. הניהול המשותף הכרחי  להגשמת מטרות דיני זכויות היוצרים ועל כן נקודת המוצא צריכה להיות כי הוא מותר, ואינו מצריך היתר מראש, אלא כפוף לפיקוח שיפוטי בעת קיומו.
 
עוד יש מקום להעיר, כי לאור קלות ההעתקה וההפצה של יצירות בסביבה הדיגיטלית,  ספק בעינינו אם מוצדק לחייב בעלי זכויות – אפילו במסגרת אישור הסדר כובל - להעניק רשיון לשימוש ביצירותיהם באתרים שמאפשרים הורדת יצירות.
 
הע(י-ם) 3574/00 הפדרציה למוזיקה ישראלית וים-תיכונית בע"מ ואח ' נ ' הממונה על ההגבלים העסקיים
 
צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.