עו''ד טוני גרינמן
אוגוסט 2017
בית המשפט המחוזי בתל אביב (מפי השופט רחמים כהן), דן באחרונה בתביעה שעניינה הפרה של זכויות יוצרים וזכויות מוסריות ביצירות מוזיקליות, שהתובע הלחין ועיבד עבור סדרת האנימציה לילדים ''טוטיטו'' אשר משודרת ביוטיוב במספר שפות וזכתה לקרוב למיליארד צפיות.
הצדדים התקשרו במספר הסכמים לפיהם התובע ילחין את הלחן המשמש לפתיח וסגירת התוכנית, נעימת המבנה של כל אחד מפרקי הסדרה ושני עיבודים מוזיקליים נוספים. במסגרת הסכמים אלו הועברו זכויות היוצרים ביצירות אלו מהתובע לנתבעים תמורת תשלום, תוך שהנתבעים התחייבו לכלול קרדיט בכל פרק בתוכנית, בהיקף ובמידה הראויים לנסיבות העניין. הקרדיט ניתן תחילה בצורה של הצגת שקופית שמהווה חלק אינטגרלי מהסרטון ובמרכזה שם התובע. לאחר מספר חודשים הוסר הקרדיט במספר פרקים בשפה האנגלית ולא ניתן כלל קרדיט בפרקים שהועלו בשפות אחרות. כתוצאה מכך הודיע התובע כל ביטול ההסכמים עקב הפרתם ודרש פיצוי. הנתבעים בתגובה השיבו את הקרדיט, אך הפעם במתכונת חדשה, בה הוצג הקרדיט בשקופית הניתנת להסרה ולא כחלק אינטגרלי מהסרטון. התובע לא הסכים למתן קרדיט באופן זה, עמד על הודעת ביטול ההסכמים ודרש פיצוי בגין הפרת זכויותיו הקנייניות.
לטענת התובע, השמטת הקרדיט נעשתה במכוון מתוך כוונה לנצל את זמן המסך למטרות שיווקיות ובכך להגדיל את רווחי הנתבעים. השמטת הקרדיט מהווה הפרה של זכויותיו המוסריות של התובע, ומשבוטלו ההסכמים, כל שימוש שעשו הנתבעים עולה כדי הפרה של זכויות היוצרים של התובע. כמו כן, הקרדיטים המתוקנים לאחר הודעת הביטול שונים מהקרדיט המקורי עליו הוסכם הצדדים ואין בהם כדי לרפא את הפרת זכויותיו. לטענת הנתבעים, אי מתן הקרדיט אינו מצדיק את ביטול ההסכמים מבחינה חוזית וההשמטה נעשתה בתום לב בשל תקלה. כמו כן טענו, שככל שנגרם נזק, יש לחשבו כשיעור ההפרש בין שיעורי החשיפה בתוכניות שכן ניתן בהם קרדיט, לבין שיעורי החשיפה בתוכניות שבהן לא ניתן קרדיט.
בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי הנתבעים לא שכנעו כי השמטת הקרדיט מקורה בטעות. העובדה שפעלו לשינוי אופן מתן הקרדיט, לצד אי מתן קרדיט בכל העונות בשפות מלבד אנגלית, מעוררת תהייה בדבר האפשרות שהשמטת הקרדיט נבעה עקב תקלה. בית המשפט קבע כי בהעדר שינוי בנסיבות העניין, לא היה מקום לשנות את מתכונת הקרדיט המוסכמת מבלי לקבל את הסכמת התובע לכך ועל כן, אין בקרדיט המתוקן כדי לרפא את ההפרות שכבר נעשו. בנסיבות עניין זה, הופרה זכותו המוסרית של התובע לייחוס שמו כיוצר המוזיקלי. בהמשך לכך, קבע בית המשפט כי הודעת הביטול נעשתה כדין וכי החל מיום ביטול ההסכמים כל שימוש ביצירות המוזיקליות מהוות הפרה של זכות היוצרים (המוסרית והכלכלית) של התובע.
באשר לפיצוי, בהליך הדיוני העמד התובע על בחירתו במסלול של פיצוי ללא הוכחת נזק. בית המשפט קבע כי בהעדר נתונים בדבר שווי הצפיות וקבלת התמלוגים, ונוכח הקושי לאמוד את התרומה והחלק היחסי של המוזיקה מסך היצירה השלמה, קיים קושי להעריך את הנזק שנגרם לתובע. על כן יש לאפשר לתובע לתבוע סעד של פיצוי ללא הוכחת נזק, גם כשהיה בידו להוכיח נזק ממשי לכאורה. במסגרת בחינת השיקולים לקביעת גובה הפיצוי ללא הוכחת נזק שבסעיף 56 לחוק זכות יוצרים, קבע בית המשפט כי הנתבעים לא שכנעו שהשמטת הקרדיט מקורה בטעות אלא הייתה אקט מתוכנן במטרה לעשות שימוש בזמן המסך לצרכי הנתבעים. כמו כן נקבע כי לא ניתן לחשב את ההפסד כשיעור ההפרש בין שיעורי החשיפה לאי חשיפה כפי שמבקשים הנתבעים, על אחת כמה וכמה בהעדר נתונים לעניין אחוזי הצפיות היחסיות ואופן קבלת התמלוגים והרווחים מהסדרה. בנוסף ומבלי לקבוע מסמרות בעניין אחוז תרומתן של היצירות המוזיקליות בסדרה, קבע בית המשפט כי קשה להתעלם מחלקה המרכזי של המוזיקה בסדרה: מדובר בסרטונים קצרים, ללא טקסט מדובר, אשר כוללים אנימציה ומוזיקה בלבד. על בסיס ניתוח זה, קבע בית המשפט כי עבור כל זכות, הן מוסרית והן כלכלית, של כל יצירה מוזיקלית (4 בסך הכל), ישלמו הנתבעים לתובע את הפיצוי המרבי ללא הוכחת נזק, סכום של 100,000 ש''ח, ובשכלול כלל היצירות והזכויות – 800,000 ש''ח.
יצוין כי הפיצוי הגבוה שנפסק במקרה זה הינו יוצא דופן וללא ספק משקף מצד אחד את היקף השימוש העצום ביצירות ואת החומרה שבה ראה בית המשפט את התנהגותה המכוונת של הנתבעת.
עוד יצוין כי פסיקה זו משקפת את הקושי הקיים באימוד הפיצויים ללא הוכחת נזק שעשוי בית המשפט לפסוק בכל מקרה ומקרה. החוק מעניק לבית המשפט שיקול דעת רחב לפסוק סכום בין גבולות הסעד בין 0 ש''ח ל-100,000 ש''ח. לא מכבר ניתן פסק דין של בית המשפט העליון (שמאוזכר בפסק הדין הנוכחי) שבו נפסק פיצוי בסך 1,800 ש''ח בגין הפרת הזכות המוסרית (אמנם בממדים שונים). מכל מקום יש ללמוד מפסק דין זה שלא כדאי לזלזל בזכות המוסרית של היוצר. זלזולם של הנתבעים במקרה זה לא רק שיצר הפרה של הזכות המוסרית של התובע, אלא גם גרר ביטול ההסכם והפרה של זכויות היוצרים הכלכליות. הכנסות ''טוטיטו'' מהצפיות תלויות בסוגי הפרסומת שהוטמעו בסרטונים אולם אין ספק שהפיצוי שנפסק במקרה זה נוגס בנתח משמעותי מהכנסות אלה, נתח גבוה לאין שיעור מהתמונה ששולמה עבור המוזיקה.
תא (מחוזי ת''א) 47957-12-13 דותן ישראל נ' טוויסט אנימציה בע''מ (7.8.2017)
