עו''ד טוני גרינמן
אפריל 2017
זכויות יוצרים ומדגמים: האם זה יצירה, עיצוב או שניהם?
שאלת קיום זכויות יוצרים באמנות שימושית העסיקה רבות את בתי המשפט. במוצרים רבים משתלבים, בצד האלמנטים הפונקציונליים, גם אלמנטים אמנותיים. בתי המשפט נדרשו להכריע בהזדמנויות שונות אם אלמנטים אמנותיים כאלה הצדיקו קיום זכות יוצרים במוצר שהוא פונקציונלי בעיקרו.
חוק זכות יוצרים מכיר באופן מפורש באמנות שימושית במסגרת ההגדרה של המונח "יצירה אמנותית". בית המשפט העליון קבע כי יצירה כזו תהיה מוגנת אם מעצב המוצר השימושי שקל לא רק שיקולים פונקציונאליים אלא גם שיקולים אמנותיים בעת העיצוב. במקרה זה תינתן הגנה רק לאלמנטים של הצורה שהינם פרי אותם שיקולים ורק אם אין בהגנה זו כדי לצמצם באופן מהותי את אפשרויות העיצוב של מוצרים עתידיים. עם זאת, לקביעה זו השלכות מעשיות מעטות, שכן סעיף 7 לחוק קובע כי לא תהיה זכות יוצרים במדגם, דהיינו בעיצוב של מוצר שימושי שמיוצר באופן תעשייתי ובכך מונע למעשה הגנת זכות יוצרים ממרבית האמנות השימושית. הגנת המדגם אפקטיבית, אולם חייה קצרים. כיום מדובר ב- 15 שנים לכל היותר, אולם חוק העיצובים החדש שנדון בימים אלה בכנסת יוסיף 10 שנים נוספות לתקופה המרבית ואף יעניק הגנה מוגבלת יותר לעיצוב לא רשום. בכל מקרה, מדובר בתקופה קצרה לעומת תקופת ההגנה של זכות יוצרים שהיא חיי היוצר ועוד 70 שנה לאחר מותו. לאור הכלל לעיל, ביגוד אינו זוכה לרוב לזכות יוצרים (חריגים לכך הם פריטי ביגוד ייחודיים, כגון שמלות כלה או שמלות ערב מיוחדות, שמיוצרים בפחות מ- 50 עותקים.
ארה"ב מאפשרת הגנה מקבילה בדיני זכויות יוצרים ובדיני המדגמים (המכונים שם "עיצובים"), אולם הגנת זכות יוצרים צריכה לעבור משוכה גבוהה, שכן ההגנה מוענקת רק לאלמנטים האמנותיים שניתנים לזיהוי ולהפרדה פיזית או רעיונית מהרכיבים השימושיים. באחרונה עלתה שם שאלה אם העיצוב הדו-ממדי של ההדפס, או הציור על פריט ביגוד יכול להיות מוגן בזכות יוצרים כיצירה למרות שגזרת פריט הביגוד לעולם אינה מוגנת. מבקשת ההגנה היא חברה שמעצבת ומייצרת ביגוד של מעודדות (cheerleaders) במשחקי ספורט. ואלה העיצובים שלה שעמדו לדיון:
דעת הרוב בבית המשפט העליון של ארה"ב קבעה כי הגנת העיצוב הדו-ממדי תלויה בשניים: (א) יכולתו של אדם לדמיין את העיצוב בנפרד מהמוצר; (ב) אם במצב ההפרדה הרעיונית הזו, העיצוב ראוי לעמוד בפני עצמו כיצירה אמנותית חזותית (מבחן זה נכון גם לעיצובים תלת-ממדיים, כאשר במקרה זה עליהם להיות מסוגלים לעמוד לבדם כיצירת פיסול). בבואו ליישם כלל זה במקרה הספציפי, קבע בית המשפט כי העיצובים לעיל, המורכבים מקווים, שברונים וצבעים בלבד, אכן יכולים להתקיים בדמיוננו (ואף במציאות) כיצירות אמנותיות (מה שלא היה אפשרי, לו הבגדים היו בעלי גוון אחיד).על כן, הם מוגנים בזכויות יוצרים וחברה שיצרה ביגוד זהה הפרה את זכויותיה של התובעת. השופטת גינסברג, שהצטרפה לדעת הרוב סברה כי העניין פשוט הרבה יותר. לדעתה העיצוב הדו-ממדי ממילא קיים ברגע שהוא מצויר על נייר (או במחשב, ט.ג.) ובאותו רגע הוא מוגן כיצירה אמנותית. העובדה שלאחר מכן הוא מיושם בפועל על פריט ביגוד אינו מפחית מההגנה.
אם נחזור למצב המשפטי אצלנו, הרי מצד אחד העיצובים נועדו לשמש, ואף משמשים לייצור תעשייתי על גבי פריטי הביגוד ופריטים אלה לכשעצמם הינם מדגמים על-פי החוק. מצד שני, העיצובים יכולים בהחלט להתקיים כיצירות אמנותיות ברגע שהם נוצרים ושימושם אינו בהכרח מוגבל לפריטי ביגוד. הם יכולים להופיע, עם או בלי שינויים זעירים, על מוצרים שונים וגם בדפוס. לא אחת, ציור או איור קיים, אבסטרקטי או ריאליסטי, פשוט או מורכב, שאינו מעוצב כחלק מקווי הפריט, מודפס על פריט ביגוד או פריט אחר. אין ספק, שעד שהציור או האיור מיושם על פריט הביגוד או האחר הוא בגדר יצירה אמנותית וכי הוא אינו מאבד את הגנתו כשהוא מיושם על הפריט. האם ראוי שציור או איור אחר בעל אותה "רמת אמנותיות" לא יזכה להגנת זכות יוצרים רק משום שנועד מלכתחילה לשימוש על הפריט? והרי לפי דיני המדגמים, העתקת אותו ציור או איור על גבי מוצר בעל עיצוב אחר מבחינות אחרות, כגון צורתו הכללית, לא תהווה לרוב העתקה של המדגם. להערכתנו, שלילת הגנת זכות יוצרים מהציור או האיור אינה מתחייבת מהכלל השולל הגנת זכות יוצרים ממדגם. הציור או האיור הוא בעל קיום עצמאי ולכן ראוי להגנת זכות יוצרים לדעתנו. אם נבטל באיורים לעיל את גזרת הבגד ונשאיר רק את הקווים, הצבעים והשברונים נראה כי יש להם קיום עצמאי, לא פחות מאיורים רבים אחרים. ייתכן זו דעת מיעוט, אבל בכל מקרה - חומר למחשבה.
Star Athletica L.L.C. v. Varsity Brands, Inc. US Supreme Court, 22.3.17
