עו''ד טוני גרינמן
אוקטובר 2016
זכויות יוצרים: הלימונדה של ביונסה כשרה מבחינת דיני זכויות יוצרים
השנה האחרונה ראתה מספר תביעות בולטות כנגד אמנים ידועים בנושא הפרת זכויות יוצרים. תביעות אלה הולידו תוצאות שונות. תביעתה של להקת ספיריט כנגד ג'ימי פייג' ורוברט פלנט, חברי לד זפלין, שבה נטען כי הפתיח לשיר Stairway to Heaven לקוח מהשיר "טאורוס" נדחה. לעומת זאת, יורשיו של מרווין גיי זכו בתביעתם כנגד פארל וויליאמס ורובין ת'יק, שבה נקבע כי השיר Blurred Lines של ווילאמס ות'יק מפר את זכויות היוצרים בשיר Got to Give it Up של גיי. התובעים זכו ב- 5.1 מיליון דולר פיצויים ו- 50% מהתמלוגים העתידיים בקשר ללחן של Blurred Lines.
באחרונה זכתה האמנית ביונסה בהגנתה בפני תביעה שהוגשה כנגדה בטענה כי הטריילר לסרט שנועד לקדם את האלבום החדש שלה, "Lemonade" הפר זכויות יוצרים בסרט קצר בשם ''Palinoia''. יוצר הסרט, מט פולקס, ממדינת קנטאקי, הצביע על תשע נקודות דמיון בטריילר של ביונסה, שאורכו 65 שניות, אשר לקוחות מסרטו, שאורכו שבע דקות. נקודות הדמיון הנטענות מהוות יותר ממחצית מזמן הטריילר (אך הן פחות מחצי אחוז מזמן הסרט של ביונסה).
בית המשפט דחה כאמור את התביעה. בית המשפט קבע כי נקודות הדמיון שלהן טען התובע הינן רעיונות וסצנות שגורות בלתי מוגנות ושההחלטות היצירתיות. כך, למשל טענת התובע כי התמונה למעלה, שמופעיה באחת הסצנות של הטריילר, דומה באופן מהותי לתמונה בסרטו של "אדם במצוקה, שנשען על אובייקט יציב, עם הראש כלפי מטה ומצולם מצד שמאול, כאשר מופיעה בתמונה גרפיטי" (הגרפיטי בשוט מהטריילר לא נראה כאן) נדחתה. בית המשפט ציין כי טבעי שאדם במצוקה יוריד את הראש ויישען על משטח יציב (להבדיל ממשטח פחות יציב). הדמות בסרט של התובע נשען על רכב שטח גדול ואילו בטריילר הוא נשען על קיר. במצב כזה טבעי לצלם אותו מהצד, שכן צולם מזווית אחרת ייתקל בחוסר באור ולא יוכל להראות את מצוקת האדם. התובע לא יכול לרכוש בלעדיות על צילום מצד שמאל. מילות הגרפיטי בסרט נראות בבירור ומעבירות מסר. בטריילר הגרפיטי אינו מעביר מסר ברור. מעבר לכך, הגזע, מגדר, לבוש ותסרוקת של כל אחת מהדמויות שונים. בית המשפט המשיך לנתח את יתר נקודות הדמיון באותו אופן ולדחות את טענות ההפרה אחת אחת. כמו כן, המשיך ודחה את טענת התובע לדמיון בקונספט והתחושה הכלליים (total concept and feel) בין היצירות. פולקה תיאר את סרטו כמונטאג' של תמונות, שלכאורה אינן קשורות זו לזו, שמתארים את "הכאב של יחסים במשבר". הסרט מלווה בפס קול ייחודי שעליו מוקרא שיר. הטריילר, לטענתו, מורכב אף הוא מסדרה של תמונות בלתי-קשורות לכאורה, שמתארות יחסים במשבר והוא בעל פס קול דומה המשמש רקע להקראת שיר. בית המשפט ציין שאף כאן מדובר ברעיונות בלבד ושהנרטיב בשני הסרטים שונה, הדמויות הראשיות שונות, פסי הקול והשפות שונות וסך כל התחושה האסתטית בכל אחת מהיצירות שונה. תוכלו לצפות דרך הקישורים לעיל ולהחליט אם אתם מסכימים.
Mathew Fulks v Beyoncé Giselle Knowles-Carter, No 16.Civ 4278 (S.D.N.Y), 2016
