עו"ד טוני גרינמן וג'ון אלקלק
אוגוסט 2016
זכויות יוצרים: בין שימוש הוגן להפרת זכות יוצרים
פסק דין שניתן באחרונה בארה"ב מהווה דוגמה טובה לגבולות השימוש ההוגן. בתי המשפט בארה"ב הרחיבו את הגבולות הללו בצורה ניכרת בעשורים האחרונים. במקרה זה, נפסק כי מעשי הנתבעת אינם נופלים בגדרי גבולות אלו.
התובעת, BWP Media USA, הינה חברת תקשורת אשר מתמחה בצילומי פפראצי. לפי קביעת בית המשפט, החברה רוכשת את הזכויות בתמונות מצלמים עצמאיים ולאחר מכן מוכרת אותן למגזינים ואתרי רכילות שונים. הנתבעת, Gossip Cop Media, (הינה חברה שבבעלותה אתר אינטרנט אשר מסקר את תכני אתרי הרכילות השונים ומדרג את אמינות הידיעות שמתפרסמות בהן. הדירוג נעשה על בסיס מקורותיה העצמאיים של הנתבעת.
הנתבעת העתיקה ופרסמה ללא אישור שלוש תמונות של מפורסמים (מילה קוניס ואשטון קוצ'ר, השחקן רוברט פטינסון והדוגמנית ליברטי רוס) מאתרי רכילות שהזכויות לשימוש בהן נרכשו מהתובעת. ההעתקה נעשתה בצורה של "תדפיס מסך", כך שליד כל תמונה הופיעה גם הטקסט, או הכותרת שנלווה אליו. ליד כל תדפיס מסך העניקה הנתבעת ציון לאמינות הטקסט. התובעת טוענת להפרת זכויות יוצרים בגין פרסום התמונות ללא אישורה. הנתבעת טוענת שהשימוש בתמונות נופל בגדר ''שימוש הוגן''.
פסק הדין עוסק ברובו בשאלה האם העתקת התמונות על ידי הנתבעת ופרסומן באתר האינטרנט מהוות שימוש הוגן. בית המשפט קבע כי במקרה זה, הופרו זכויותיה של התובעת ודחה את טענת השימוש ההוגן של הנתבעת.
בית המשפט ציין כי מטרת חוק זכות יוצרים האמריקאי היא לקדם את המדע והאמנויות. הוא עושה זאת תוך מתן הגנה בצורת מונופול ליוצרים על הזכויות ביצירה. עם זאת, הגנה זו אינה אבסולוטית. דוקטרינת השימוש ההוגן מאפשרת בנסיבות מסוימות לעשות שימוש ביצירה ללא אישור היוצר. החוק מונה רשימה לא סגורה של שיקולים שלפיהם ייקבע האם השימוש שנעשה הוגן או לאו (בפועל, בתי המשפט בארה"ב אינם מפעילים שיקולים נוספים):
במרכז הבחינה של השיקול הראשון, ניצבת השאלת אם השימוש ביצירה הינו טרנספורמטיבי. בשאלה זו, בוחן בית המשפט האם היצירה החדשה מוסיפה אופי ומשמעות שונה ליצירה המקורית או שהיא עושה בה שימוש שתכליתו זהה לתכליתה המקורית. הנתבעת טענה כי השתמשה בתמונות כדי להציג ביקורת על מהימנות התוכן שפורסם לצד התמונות ולכן השימוש בהן הינו טרנספורמטיבי. בית המשפט הסכים עקרונית כי ניתן לעשות שימוש בתמונה שמופיעה בכתבה כדי לבקר את השימוש שנעשה בתמונה בכתבה. עם זאת, במקרה זה, התמונות פורסמו באתר הנתבעת ללא ביקורת או כל התייחסות על מהימנות מקורן של התמונות עצמן או השימוש שנעשה בהן. התייחסות הנתבעת הייתה למהימנות הטקסט או הכותרת (ובמקרה של רוס, הטקסט אפילו לא נראה בתמונת המסך. למעשה, שימוש הנתבעת זהה לחלוטין לשימוש בו עשו אתרי האינטרנט מהן נלקחו התמונות – להוסיף אילוסטרציה לסיפור. נקודה נוספת אשר נבחנה במסגרת השיקול הראשון היא מטרת השימוש.
טענה נוספת של הנתבעת ביחס לתמונה של רוס הייתה כי "התמונה היא הסיפור". זאת, משום שהתמונה הראתה את רוס ללא טבעת הנישואין שלה (דבר שאמור להיות חדשות). בית המשפט דחה טענה זהו בציינו כי קבלתה הייתה מעניקה היתר לכל גורם חדשות להעתיק תמונות מעמיתיו כדי להביא חדשות.
בבואו לבחון את האופי המסחרי של השימוש, ציין בית המשפט, כי באופן כללי, ככל שהשימוש ביצירה הינו טרנספורמטיבי ''יותר'', כך פוחתת חשיבותה של השאלה האם השימוש נעשה למטרות רווח או לא. ולהפך. במקרה זה, לאור ההחלטה כי השימוש בתמונות אינו טרנספורמטיבי ונעשה למטרות רווח של הנתבעת, נוטה בית המשפט לממצא כי השימוש אינו הוגן.
שנית, בחן בית המשפט את אופי היצירה שבה נעשה השימוש. בבחינה זו, בית המשפט שם דגש על יצירתיות היצירה והאם היא פורסמה או לא לפני השימוש המפר. ככל שהושקעה יותר יצירתיות בעבודה והיא לא פורסמה, כך הגנת זכויות היוצרים תהיה חזקה ורחבה יותר. במקרה זה, אין מחלוקת שהתמונות המקוריות פורסמו לפני שימושן על ידי הנתבעת. כמו כן, קבע בית המשפט כי צילום אכן כרוך במאמצים, השקעה ואלמנטים יצירתיים. עם זאת, במקרה זה, עסקינן בצילומי פפראצי שצולמו במטרה לתעד את חיי המפורסמים ולא נעשו למטרות אומנותיות, שהעניין בהן מתעורר לאור הסובייקטים שמופיעים בהן ולא ביצירתיות שבהן ולכן הערך האומנותי שלהן קטן. בקריטריון זה, הכף נוטה קלות לטובת הנתבעת.
שלישית, קבע בית המשפט כי שלוש התמונות הועתקו בשלמותן מאתרי האינטרנט השונים ולכן השיקול השלישי פועל כנגד התובעת.
רביעית, בחן בית המשפט את השפעת השימוש על ערך היצירה והשוק הפוטנציאלי שלה. חוק זכות יוצרים מגן על יכולתו של מחזיק הזכויות להרוויח מעבודתו בכלל, ובשוק הפוטנציאלי של יצירתו בפרט. על כן, יש לבדוק האם השימוש מסכל מטרה זו. במקרה זה, השוק הרלוונטי הינו שוק התקשורת הרכילותית. התובעת משתכרת ממכירת הזכויות על התמונות שלה לצדדים שלישיים בשוק זה. באחת מהתמונות, הנתבעת פרסמה את התמונה ללא תוכן ובכך עשתה שימוש בדיוק לאותה מטרה כלכלית לשמה פועלת הנתבעת: לספר סיפור מסוים על אישיות מסוימת. בשתי התמונות האחרות, אמנם הנתבעת טענה שעשתה בהם שימוש כדי להציג את הביקורת על מהימנות הפרסום, אך זו נעשתה בצורה לא ברורה ולא נמצא הקשר בין הפרסום לבין התמונות. התמונות צורפו למטרה אחת בלבד, ''לצוד'' את עיני הקוראים- בדיוק אותה המטרה שלשמה מוכרת התובעת את הזכויות ובכך פגעה בפעילותה של התובעת בשוק.
מכיוון שבמקרה זה לא התקיימו נסיבות המאפשרות קבלת טענת שימוש הוגן, קבע בית המשפט, כי הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים בשלוש התמונות ועליה, לפצות את התובעת בסכום של 17,945$ ולחייבה בהוצאות המשפט. אם לקרוא בין השורות, בית המשפט סבר כי הנתבעת עשתה שימוש בצילומי הפפראצי במקרה זה יותר למטרות רכילותיות מאשר למטרות ביקורתיות או אחרות לגיטימיות.
חוק זכות יוצרים בישראל מכיר אף הוא בהגנת/היתר/זכות השימוש ההוגן והסעיף הרלוונטי בחוק שלנו (סעיף 19) זהה כמעט לסעיף המקביל בחוק האמריקאי. על כן, ניתן ללמוד מפסק דין זה, כמו מפסיקה אמריקאית אחרת בסוגיה, לעניין החוק שלנו. בעיקר חשוב להבחין בין שימוש טרנספורמטיבי שזוכה להגנה רחבה, אף אם הינו מסחרי, לבין שימוש שאינו אלא "רכיבה חופשית" (free riding), כפי שנמצא במקרה זה.
BWP Media USA Inc. vs GOSSIP COP MEDIA, INC.
