עו"ד טוני גרינמן
ההחלטה הדרמטית (ועבורי, יליד בריטניה, גם העצובה) של העם הבריטי להוציא את בריטניה מהאיחוד האירופי (ה"ברקזיט") שולחת את הממלכה המאוחדת אל הבלתי נודע. השלכות הפרישה לא ידועות. חוסר הוודאות שורר בכל תחומי החיים, בכלכלה, בשוק העבודה, בשירותים הציבוריים, וגם בתחום המשפט. תחום הקניין הרוחני יושפע אף הוא מהיציאה מהאיחוד. בארבעים השנים מאז שהצטרפה בריטניה לאיחוד חלו תמורות עמוקות וחשובות בתחום זה.
התחום הראשון שבו תורגש היציאה של בריטניה מהאיחוד הוא תחום סימני המסחר. בעבר, מי שביקש להגן על סימן המסחר שלו במדינות אירופה, היה חייב לרשום אותו בכל מדינה ומדינה (למעט הולנד, בלגיה ולוקסמברג שלהן סימן משותף). מדובר היה באופרציה יקרה ומסובכת. החל משנות התשעים אפשר לרשום סימן אירופי (שכונה עד לשנה זו community trade mark (CTM) והחל משנה מכונה (European Union trade mark (EUTM). סימן אירופי סיפק הגנה בכל 28 (לעת עתה, עד ליישום הפרישה) מדינות האיחוד. זאת, בעלות הרבה יותר נמוכה מהעלות של רישום סימנים מדינתיים בכל מדינה ומדינה. לאור ההגנה הרחבה, מצד אחד, והעלות המופחתת מצד שני, רבים בחרו לרשום סימן אירופי ולא לרשום סימנים מדינתיים (הגם שניתן לרשום הן סימן אירופי והן סימנים מדינתיים במקביל). במסגרת זו, רבים בחרו לא לרשום סימן מסחר בריטי, ולהסתפק בסימן אירופי. יתרה מזו, בעלי סימנים בריטיים קיימים רבים בחרו לוותר על חידוש הסימן המדינתי לאחר שרשמו סימן אירופי. לאחר שבריטניה תחדל להיות חברת איחוד, מי שיבקש הגנה במדינה זו יצטרך לרשום את סימנו בבריטניה בנוסף לרישומו באיחוד, מה שיגרום לעלויות נוספות. זאת, אלא אם האיחוד ובריטניה יגיעו להסכם מיוחד בעניין, דבר שאינו נראה צפוי לאור האופן הקריר מאוד שבו קיבלה הנהגת האיחוד את ההחלטה הבריטית. שאלה מורכבת יותר היא מה יהיה דינם של הסימנים האירופיים הקיימים והאם הם ימשיכו לספק הגנה בבריטניה לאחר עזיבתה? ההגנה על סימן אירופי קיים חלה גם במדינות שמצטרפות לאיחוד לאחר הרישום. אולם זו פעם ראשונה שמדינה עוזבת את האיחוד. למרות שלכאורה נראה שהתשובה הטבעית לשאלה היא לאו, אין זה כה פשוט. בעלי הסימנים "רכשו" את הרישום בציפייה שהוא יכסה גם את בריטניה וכעת צפויה פגיעה "בתמורה". ומה יהיה כאשר הסימנים הללו יגיעו למועד החידוש שלהם? ומה עם הסימנים שהליכי הרישום שלהם תלויים ועומדים? רק הזמן ייתן מענה לשאלות אלה. בשלב זה מומלץ שמי שמבקש להגן על סימן המסחר שלו באירופה, ומעוניין לוודא שיהיה מוגן גם בבריטניה, ירשום אותו לא רק באיחוד, אלא גם בבריטניה באופן נפרד. כמו כן, מומלץ שמי שבעל סימן מסחר בבריטניה ידאג להחזיק אותו בתוקף, אף אם רשם בינתיים גם סימן אירופי.
הברקזיט צפויה להשפיע גם על דיני זכויות היוצרים בבריטניה, אם כי בדרך יותר מורכבת שתורגש על-פני זמן. באופן מסורתי, דיני זכויות היוצרים האנגלי היו שונים במובנים רבים מדיני זכויות היוצרים במדינות הקונטיננטליות. דיני זכויות היוצרים באירופה הקונטיננטלית תמיד העמידו במרכז את היוצר ואת ההגנה על זכויותיו "הטבעיות". לעומת זאת, הגישה האנגלית לזכויות יוצרים הייתה תמיד תועלתית יותר, וגם יזמית (entrepreneurial). בעשרים וחמש השנים האחרונות, ובחלק מהחתירה לשוק הרמוני, פועלת האיחוד האירופי להאחדה של דיני זכויות היוצרים בתוך האיחוד. מועצת האיחוד האירופי והפרלמנט האירופי הוציאו מספר רב של צווים (דירקטיבות) שחייבו את חברות האיחוד להתאים את חוקי זכויות היוצרים שלהן, זאת בדרך להנהגת דיני זכויות יוצרים אחידים בתוך האיחוד. במסגרת זו, נאלצה אנגליה לתקן את חוק זכות יוצרים שלה במספר אופנים, שהכניסו לתוכו רכיבים רבים מתוך דיני זכויות היוצרים של מדינות הקונטיננט. כך, בעוד שבעבר אנגליה העניקה את זכות היוצרים הראשונית ביצירה אורקולית למפיק היצירה, בהתאם להנחיות האיחוד היא הוסיפה את הבמאי כבעל זכות יוצרים, במשותף עם המפיק. כמו כן, בעוד שבעבר ניתן היה לרכוש זכות יוצרים במאגר מידע או לקט על סמך ההשקעה או העמל שהושקעו ביצירתו, בהתאם להנחיות מהאיחוד, היא נאלצה לקבל את הדין, לפיו על המאגר או הלקט להיות "יצירה אינטלקטואלית" של יוצרו. נותר לראות אם לאחר הפרישה מהאיחוד, אנגליה תחזור בה מהשינויים הללו.
שאלות נוספות מתעוררות בקשר לענפי הקניין הרוחני הנוספים, כגון מדגמים ופטנטים.
אם כן, הברקזיט צפוי להשפיע על תחום דיני הקניין הרוחני. נמשיך ונעקוב על ההתפתחויות.
