מאי, 2012
זכות יוצרים קמה באופן אוטומטי עם מעשה היצירה. אין צורך בנקיטת פעולה פורמלית כלשהי, ובמיוחד אין צורך ברישום היצירה במשרד כלשהו. למעשה, אין קיימת בישראל שיטת רישום רשמית. גם ארצות-הברית, שדבקה במשך שנים בחובת הרישום, זנחה אותה זה מכבר, כדי להתאים את החקיקה שלה להוראות אמנת ברן, שהיא האמנה הבינלאומית החשובה בנושא זכויות יוצרים. אמנה זו מחייבת הכרה בזכות היוצרים ביצירה ללא דרישות פורמליות כלשהן. עם זאת, ארצות-הברית ממשיכה לקיים שיטת רישום, שיש בה יתרונות של יציבות. קיימות השלכות מסוימות להיעדר הרישום, ולמעשה בלי רישום, לא ניתן להגיש תביעה בגין הפרת זכות יוצרים בארה"ב, אך אין פירושן שלילת ההגנה של זכות היוצרים.
זכויות יוצרים אף אינן טעונה הודעה. אמנם מקובל השימוש בסימן (c), הטבוע על היצירה (אם מדובר בהקלטה, מחליפה האות P את האות C), ויש לכך אף יתרונות. עם זאת, אי-הטבעתו לא תשלול מהיצירה את הגנת החוק והטבעתו על יצירה שאינה של המטביע לא תעניק לו כל זכות בה.
מקורו של הסימן בחוק האמריקני ובמשפט הבינלאומי. הוא נדרש על-פי החוק האמריקני שלפני מארס 1989 (המועד שבו הותאם החוק להוראות אמנת ברן), אשר קבע, כתנאי לקיום זכות יוצרים ביצירה, שבכל עותק ממנה המופץ לציבור תופיע במקום ברור הודעת זכות יוצרים, הכוללת את אלה:
א. המילה "copyright", הקיצור "Copr." או הסימן (c);
ב. שם בעל זכות היוצרים;
ג. ביצירות מודפסות ספרותיות, מוסיקליות ודרמטיות שנת הפרסום הראשונה.
ארה"ב הצטרפה לאמנת ברן בשנת 1988, שבה כאמור מוענקת הגנה בקרב המדינות החברות ליצירות של מחברים ממדינות חברות אחרות, ללא תנאים פורמליים כלשהם. בעקבות הצטרפות זו בוטלה דרישת ההודעה בחוק האמריקני באשר ליצירות שפרסומן נעשה לאחר 1.3.1989.
לנוכח שינויים אלה, חיוניים הסימן וההודעה כיום רק באשר ליצירות המופצות בארה"ב ואשר פורסמו לפני מארס 1989. עם זאת, הודעת זכות היוצרים ממשיכה להיות נפוצה ואף שימושית. ההודעה עדיין משמשת כדי ליידע את הציבור בדבר קיומה של תביעה לזכות יוצרים מצד המחבר או המטביע וכדי להדוף טענה בדבר "הפרה תמימה", במצב בו הייתה למפר גישה לעותק הנושא אותה. שימוש בסימן יחד עם שמו של בעל זכות היוצרים עשוי להעמיד גם חזקה הניתנת לסתירה בדבר הבעלות בזכות. לסימן או להודעה יש חשיבות גם לגבי הפצת היצירה במדינות המעטות שלא הצטרפו לאמנת ברן, אך נותרו חברות באמנה העולמית.
יש המוסיפים להודעה את הביטוי "כל הזכויות שמורות", ויש הממשיכים ומפרטים את שלל ה"לאווים" הנגזרים מהזכות. לעתים, אף מוסיפים אזהרות שונות בדבר התוצאות המשפטיות, האזרחיות והפליליות, הצפויות למי שלא יציית להנחיות. ייתכן, שיש נסיבות שבהן רצוי או חשוב לשמור במיוחד על זכויות, אולם גם אם יצירה תתפרסם ללא הודעה כזו, לא יהיה בכך, בדרך כלל, כל רישיון משתמע, או אחר, לביצוע פעולה מהפעולות שייוחדו לבעל זכות היוצרים. ובאשר למלל הנוסף: עקרונית, גם הוא אינו מעלה ואינו מוריד, שכן אי-ידיעת החוק אינה פוטרת מחבות אזרחית או מאחריות פלילית, אלא שיש בו כדי לסתור טענה בדבר מתן הסכמה לשימוש, כמו גם טענה של הפרה תמימה.
העדר דרישות פורמליות כאמור הוא אחד המאפיינים הייחודיים של זכויות יוצרים שמבדילים אותם מסוגים אחרים של קניין רוחני, כגון סימני מסחר.
