נובמבר 2007
עיתונאי רשאי למנוע פרסום מאמריו באינטרנט
מאת: עו"ד טוני גרינמן
על-פי חוק זכות יוצרים, 1911, זכות יוצרים ביצירה שנוצרה ע"י עובד שכיר תוך כדי עבודתו שייכת למעביד של העובד. עם זאת, החוק מעניק לעיתונאי שכיר זכות למנוע את פרסום מאמריו וחיבורים אחרים שכתב "שלא כחלק מהעיתון". בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע, כי בהתאם לכך אין לפרסם את מאמריו של עיתונאי שכיר במסגרת אתר אינטרנט ללא הסכמתו. בית המשפט המשיך וקבע, כי אם זכות זו מופרת, עומדת לעיתונאי זכות לקבלת סעד משפטי, ובכלל זה פיצויים.
החלטת בית המשפט המחוזי נתקבלה במסגרת בקשת רשות ערעור שהגיש העיתונאי רון קופמן על החלטה קודמת של בית המשפט השלום.
קופמן עבד כשכיר וכתב מאמרים עבור עיתון "הארץ". לימים הרשתה "הארץ" לאתר האינטרנט "וואלה" לפרסם חלק מהמאמרים, זאת מבלי לבקש את רשותו של קופמן. על כן, הוא גילה את דבר הפרסום ב"וואלה" רק בדיעבד.
לאחר שהפרסום התגלה, הגיש קופמן תביעה לפיצויים בגין הפרת זכותו. בית משפט השלום מחק את התביעה על הסף בקובעו כי זכות ההתנגדות אינה זכות "פוזיטיבית" שמאפשרת לנפגע להגיש תביעה בגין הפרתה. מפסיקה זו עולה כי האפשרות היחידה שעומדת בפני הנפגע היא להתנגד מראש לפרסום, ואולי לקבל צו מניעה נגדו. אם לא עשה כן, שוב אין לו כל תרופה על פי החוק.
בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות הערעור של קופמן והחזיר את התיק לבית משפט השלום על מנת שידון בו לגופו. בית המשפט קבע, בהסתמך על הספר "זכויות יוצרים" של עו"ד טוני גרינמן כי המרת מדיה מדפוס לפורמט דיגיטלי היא שינוי מדיה שאינו יכול להיחשב כפרסום של המאמר במסגרת עיתון. בית המשפט ציין, כי פורמט דיגיטלי משלב תכונות שונות, כגון חיפוש וסימון ומאפשר מניפולציה של היצירה. בפסק הדין האמריקאי "רנדום האוז נ' רוזטה בוקס" נקבע, כי הזכות להוציא לאור יצירה ספרותית כ"ספר" אינה כוללת את הזכות להוציאה לאור בפורמט דיגיטלי. כן הזכיר בית המשפט את פסק הדין של בית המשפט העליון בארה"ב בעניין "טסיני נ' ניו יורק טיימס", שבו נקבע שמדור אינטרנטי של כל מהדורות ה"ניו יורק טיימס" לא היה בגדר "גרסה חדשה" של העיתון, כי אם מוצר חדש לגמרי.
הואיל ונקבע כי עסקינן במדיה שונה עומדת לעיתונאי זכות שלא ייעשה שימוש במאמרים שלו במדיה זו. ברי, כי אין זו זכות הצהרתית גרידא, וכי אין המחוקק משחית את מילותיו לריק. על כן משהופרה הזכות, עומדת לעיתונאי זכות לקבלת סעד משפטי מתאים.
יצוין, כי זכות העיתונאי הנדונה כאן אינה מאפשרת לו לפרסם את מאמרו בעצמו, אך כאמור היא מקנה לו זכות לקבלת סעד בגין הפרתה.
