הצעת חוק העיצובים עולה בימים אלה לדיון בכנסת. מטרתה של הצעת חוק הינה ליצור הסדר מקיף, מאוזן ועדכני שיחול על עיצובים תעשייתיים בישראל, שיחליף את ההסדר הקיים כיום בעניין זה בפקודת הפטנטים והמדגמים המיושן.הביטוי "עיצוב" בא לתת ביטוי מודרני ומובן יותר מהביטוי "מדגם", בו נעשה שימוש בפקודת הפטנטים והמדגמים. אולם, בו בזמן הודגש כי אין בשינוי מונחים זה כדי לשנות מהמהות, וכי ההתייחסות ל"דיני העיצובים" שקולה בתכלית ל"דיני המדגמים" כלשון הפקודה.
לפי הצעת החוק, עיצוב הינו "מראהו של מוצר או של חלק ממוצר, המורכב ממאפיין חזותי אחד או יותר של המוצר או של חלק מהמוצר, לפי העניין, ובכלל זה מיתאר, צבע, צורה, עיטור, מרקם או החומר שממנו הם עשויים". אם כן, מדובר בעיצובים של מוצרים שימושיים להבדיל מאובייקטים שהינם אמנותיים בלבד, כגון: פסלים. האחרונים מוגנים בזכויות יוצרים.
העיקרון הבסיסי העומד בבסיס הצעת החוק הינו לעודד פיתוחים של עיצובים חדשים לטובת הציבור. לצד עיקרון זה, קיימות שלוש תכליות עיקריות נוספות שהתוו את הצעת החוק; האינטרס הציבורי שבעידודם של בעלי עסקים קטנים; קידום הוודאות בתחום העיצובים בישראל והתאמת הדין להתפתחויות שחלו בתחום זה בארץ ובעולם. בשל כך, מוצע להחליף את ההסדרים הקיימים כיום באשר למדגמים בפקודת הפטנטים והמדגמים – פקודה שאינה חלה עוד על פטנטים בשל חקיקת חוק הפטנטים – באמצעות אישור ההסדר המוצע בהצעת החוק דנן.
וכי מהן אותן התפתחויות שחלו בתחום העיצובים בשנים שחלפו מאז חקיקת פקודת הפטנטים והמדגמים? ובכן, כידוע התפתחויות טכנולוגיות רבות, הן בדיני הקניין הרוחני והן בשטח, חלו וממשיכות לחול כל העת. התפתחויות אלה מעוררות סוגיות משפטיות חדשות ומשפיעות הן על סוגי המוצרים הניתנים לרישום כעיצובים, הן על דרך בחינת החידוש שבעיצוב (בחינה עולמית באמצעות האינטרנט להבדיל מחידוש ארצי כבעבר), והן על אפשרויות הגשת הבקשה לרישום (הגשת בקשה מקוונת).
יתר על כן, בחלוף השנים, השתנתה המסגרת המשפטית הבינלאומית שבתוכה פועלת ישראל. כך למשל, נחתם הסכם ארגון הסחר העולמי (WTO) ב-1994, הקובע דרישות סף בנוגע להגנה על עיצובים תעשייתיים באופן גלובלי. זאת ועוד, נחתמה אמנת פריז בדבר הגנה על הקניין התעשייתי, לה מחויבת ישראל, וכן אף במשפט האנגלי, ממנו שואבת ישראל את השראתה בתחום הקניין הרוחני, חלו שינויים רבים בשנים האחרונות.
במקביל לשינויים העולמיים, חלו אף התפתחויות בפסיקה הישראלית. דוגמה לכך היא הפסיקה בעניין א.ש.י.ר., שהכירה בזכויות במדגם לא רשום מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, וזאת חרף העובדה כי בפקודת הפטנטים והמדגמים לא צוינה כל זכות כלשהי במדגם לא רשום.
בשל מצב זה, היוצר חוסר וודאות בעולם העסקי והמשפטי כאחד, מוצע בהצעת חוק זו ליישם בישראל מודל חדש של עיצוב לא רשום, נוסף על מודל העיצוב הרשום (המקביל ל"מדגם רשום" המופיע בפקודה). תכליתו של מודל עיצוב לא רשום הינו להגן באופן מיידי על עיצוב, בלא צורך בהליך רישום הכרוך בהשקעת משאבים, ובפרט, עבור עיצובים המהווים "אופנות חולפות" ורישומם עלול להיות בלתי יעיל.
אמנם, בשונה מעיצוב רשום, תקופת ההגנה על עיצוב לא רשום תימשך שלוש שנים בלבד (להבדיל מ-25 שנה לעיצוב רשום, כפי שיורחב בהמשך). מעבר להבדל בתקופת ההגנה, הבדל נוסף בין עיצוב רשום לעיצוב שאינו רשום נעוץ בכך שלעיצוב רשום תוקנה הגנה מונופוליסטית, שתעמוד לבעליו אף מול מעצב עצמאי שעיצב אותו עיצוב בדיוק, בעוד שבעל עיצוב לא רשום יהא מוגן כנגד העתקה של העיצוב בלבד. יצוין, כי בעל עיצוב לא רשום יוכל לרשמו, בהתאם לתנאי החוק החדש, ובכך יעבור למסלול העיצוב הרשום והמונופוליסטי, אולם אם ירצה בכך, עליו להגיש את הבקשה בתוך שנה מפרסום העיצוב.
חידוש נוסף ומכונן בהצעת החוק החדשה הוא תקופת ההגנה והיקף ההגנה הנרחבים יותר בהשוואה לפקודת הפטנטים והמדגמים דהיום; לפי הפקודה, תקופת ההגנה המירבית על עיצוב רשום (בפקודה: "מדגם רשום") היא 15 שנים מיום רישומו. לעומת זאת, לפי המוצע, תקופת תוקפו המירבית של עיצוב רשום תהא 25 שנים ממועד הגשת הבקשה לרישום. הארכת תקופת התוקף נובעת, בין היתר, מהמגמה העולמית בעניין. כך למשל, תקופת הגנה זו היא גם התקופה הנדרשת להגנה על "אמנות שימושית" ("applied art") לפי אמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות. תקופת תוקפו של עיצוב רשום תחול החל ממועד הגשת הבקשה. חידוש זה נובע מכך שלפי החוק המוצע, במרבית המקרים יפורסם העיצוב סמוך לאחר הגשת הבקשה, ופרסום זה בכוחו ליצור וודאות בקרב הציבור.
שינוי נוסף וחשוב המוצע בהצעת החוק ורלוונטי לקהל המעצבים הישראלי הינו קביעת הוראות שיאפשרו לישראל להצטרף להסכם האג בנוגע לרישום בינלאומי של עיצובים תעשייתיים. ההצטרפות להסכם תאפשר למבקשים ישראליים להגיש בקשה אחת דרך רשם המדגמים הישראלי אל משרד העיצובים הבינלאומי, בהתאם להסכם, ולנתב את הבקשה לכלל המדינות החברות בהסכם. בכך, יתייעל הליך רישום עיצובים בחו"ל וייחסך זמן וכסף יקרי ערך לבעלי העיצובים הישראליים.
לבסוף, אחת הסוגיות השנויות במחלוקת בהצעת החוק נוגעת לפונטים. למרות שבעבר קבע בית המשפט כי פונטים צריכים להיות מוגנים רק על-ידי מדגם, פסיקה מאוחרת הכירה בקיום זכויות יוצרים בפונט – דבר שיצר הגנה הרבה יותר ארוכה (חיי היוצר ועוד שבעים שנה). הצעת החוק מציעה להחזיר את הפונטים לתחום המדגמים, מה ששוב ייקצר את תקופת ההגנה (הפונט לא יהיה זכאי לשתי הגנות מכיוון שדיני זכויות יוצרים אינם מגנים על מה שראוי להירשם כמדגם, או בעקבות הצעת החוק החדשה – "עיצוב").
נעקוב אחרי הליכי ההגנה בהמשך הדרך.
