זכויות יוצרים: אין זכויות יוצרים בלוחות משחקי כדורגל

 

בפסק דין בעל השלכות רחבות, קבע בית המשפט המחוזי בתל-אביב, כי לוחות משחקי הכדורגל אינם מוגנים בזכות יוצרים. במרכז התובענה אשר הובאה בפני כב' הש' ציפורה ברון, עמדו לוחות משחקי הכדורגל של הליגות לכדורגל באנגליה וסקוטלנד. הליגות טענו כי לוחות אלה הינם בגדר יצירה ספרותית המוגנת בזכות יוצרים. על כן, ביקשו לקבוע כי השימוש שעושה המועצה להסדר הימורים בספורט בנתוני משחקים הכלולים בלוחות אלה במסגרת טפסי ההימורים שהיא עורכת מהווה הפרת זכויות היוצרים של הליגות וכן עשיית עושר ולא במשפט.

 

הליגות מקיימות טורניר משחקים שנתי בין הקבוצות, ומפיקות מכך הכנסות עצומות. לצורך קיום הטורניר, על הליגות לקבוע מראש את סדר המשחקים. בהליך ארגון סדר המשחקים, נוכח היקפם, הליגות משקיעות משאבים ניכרים ומפיקות בסופו לוח משחקים שנתי. בארגון המשחקים מובאים בחשבון שיקולים שונים שהינם בעיקרם פונקציונליים, כגון הצורך שכל קבוצה תשחק כנגד קבוצה אחרת פעמיים בעונה, פעם בבית ופעם בחוץ, שיקולי חוק וסדר ושיקולים הקשורים בהטבת ההכנסות מצופים, כגון על-ידי קביעת משחקי דרבי בחגים.

  

המועצה, שיוצגה בהליך זה על-ידי עו"ד אסף פוזנר ועו"ד טוני גרינמן היא הגוף היחיד המוסמך על-פי חוק, לארגן, לפרסם או לקיים הימורים על משחקי ספורט בישראל. בין משחקי ההימורים בכדורגל אותם היא מארגנת, נכללים גם משחקים המשוחקים במסגרת הליגות ומשולבים בטפסי ההימורים. על מנת לאפשר להמר על תוצאות המשחק, המועצה מציינת את שמות הקבוצות המתחרות ולשם כך, עושה, בין היתר, שימוש בנתונים הכלולים בלוחות המשחקים.

 

הליגות טענו כי השימוש הנרחב והתכוף שעושה המועצה בלוחות המשחקים, בלא קבלת הסכמתן של הליגות ובלא תשלום תמורה, מהווה הפרה של זכויותיהן.

 

המועצה טענה  כי נתוני המשחקים הכלולים בלוחות המשחקים אינם מוגנים בזכות יוצרים, שכן כלל מושרש הוא כי זכות יוצרים אינה חלה על עובדות ונתונים. בנוסף, לוחות המשחקים עצמם אינם מוגנים בזכות יוצרים, הואיל ואין בהם כל יצירתיות, כדרישת הפסיקה [ע"א 513/89Interlego A/S  נ' Exin Lines Bros S.A, פ"ד מח(4) 133 (1994)]. בפסיקה זו, נקבע כי על מנת שיצירה תיחשב כמקורית לא די שהושקעו בה מאמץ או עמל. עליה לקיים מידה כלשהי של יצירתיות.  אפילו ימצא כי קיימת מקוריות בלוחות המשחקים, אין בכך כדי ליצור הגנה על הנתונים לכשעצמם. על כן, אין המועצה מפירה כל זכות, ככל שזו קיימת בלוחות. כמו כן, לטענת המועצה, אין מקום להעניק סעד מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. ראשית, משום המועצה אינה מתעשרת מהשקעות הליגות יותר ממה שהליגות מתעשרות מהשקעות המועצה או ממעשיהם של גורמים נוספים. שנית, משום שפעולות המועצה הינן כדין. שלישית, קביעה שכזו תרוקן מכל תוכן את הכלל לפיו עובדות ונתונים אינם יכולים להיות נשוא לזכויות יוצרים, כאמור ותפר בכך את האיזון שנקבע בדיני זכויות יוצרים בין הזכויות הבלעדיות של היוצר לבין חופש הביטוי והמידע . רביעית, לא מתקיים במקרה דנן "היסוד הנוסף" הנדרש על פי רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289 (1998) (להלן: הלכת א.ש.י.ר).

 

בית המשפט קיבל את טענות המועצה. בית המשפט קבע כי נתוני המשחקים הינם עובדות שאינן מוגנות בזכות יוצרים. אמנם, לקט של עובדות יכול להיות מוגן, אולם הן על-פי הדין הקודם, והן על-פי חוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007, שנכנס לתוקפו בטרם מתן פסק הדין, על מנת שלקט של נתונים תיחשב כמקורית, חייבת להתקיים מקוריות בבחירה וסידור של הנתונים. בכל מקרה, גם אם יימצא לקט מקורי, רשאי אדם אחר ליטול את הנתונים בלבד מבלי להפר את זכות היוצרים בו.השופטת סיכמה את העניין בדברים הבאים: "זכות יוצרים ביצירת מאסף מגינה על אופן הבחירה, הסיווג, הסידור וההצגה של החומר הכלול במאסף. היא אינה חלה על החומר עצמו, העשוי להיות חומר מוגן בזכות יוצרים נפרדת, כגון קטעי יצירות ספרותיות, או חומר שאינו מוגן כגון עובדות או נתונים... ". (ט' גרינמן, זכויות יוצרים – מעידן הדפוס אל העידן הדיגיטלי (2003, עמ' 129).

 

לאחר הניתוח המשפטי, קבעה השופטת כי לוחות המשחקים אינם בגדר יצירה ספרותית מוגנת. אין חולק ביחס להשקעה, הזמן והמאמץ הדרושים ביצירתם, אולם, אין בכך די כדי להצדיק הגנת זכות יוצרים, שכן לא קיימת כל מקוריות בלוחות או בתהליך יצירתם, שבה מובאים בחשבון שיקולים פונקציונאליים בלבד. הלוחות הם רק כלי להעברת המידע אודות מועדי המשחקים וסדרם. ברי כי אין בלוחות המשחקים כל יצירתיות המעשירה את הציבור ולציבור אין אינטרס להגביל את השימוש במידע שכזה.

 

המועצה עושה שימוש אך בנתונים הכלולים בלוחות, תוך שהיא יוצרת בחירה וסיווג משלה. העובדה שקבוצה פלונית תשחק כנגד קבוצה אלמונית ביום ובשעה מסוימים אינה בבחינת יצירה. אלה הן עובדות, נתונים או מידע, שלא קיימת הגנה בגינם ובשימוש שהיא עושה בהם, אין המועצה מפירה כל זכות.

 

באשר לטענת ההתעשרות, הרי שעל פי הלכת א.ש.י.ר, נדרש כי יתקיים "יסוד נוסף" לשם ביסוס היסוד השלישי הנדרש לביסוס הטענה, שעניינו התעשרות "שלא על פי זכות שבדין", בנסיבות בהן התנהגות הזוכה איננה עוולה ואינה פוגעת בקניין רוחני, ביחסי אמון או בסוד מסחרי. "יסוד נוסף" זה התפרש על ידי שופטי הרוב כהתנהגות פסולה שנגועה בחוסר תום לב, או תחרות בלתי הוגנת מצד הזוכה. בעניין זה קבע כב' הנשיא ברק (כתוארו דאז), כי ככל שהיצירה חשובה, חדשנית וייחודית יותר, תגדל הנטייה לראות בחיקויה או בהעתקתה משום תחרות בלתי הוגנת. במניין השיקולים יבואו בין היתר גם המאמץ שהשקיעו היוצר והמעתיק, מצבו הנפשי של המתחרה המעתיק, קיומן של חלופות סבירות לייצור מוצר דומה פונקציונאלית אך שונה בצורתו וכן נסיבות היוצרות תמריץ שלילי ליצרנים שבשל ההעתקה יירתעו מלפתח מוצרים ומלהשקיע בטכנולוגיות חדשות לקידום התחרות.

 

על-פי קביעת בית המשפט, לא מתקיים בעניין זה, אותו "יסוד נוסף", הנדרש כתנאי שאין בלתו להוכחת ההתעשרות שלא כדין. המועצה והליגות כלל אינן מתחרות; המועצה – ורק היא – מוסמכת לערוך ולארגן הימורים בישראל על תוצאות ספורט. וייתכן אף, כי פעילות המועצה דווקא מעשירה את הליגות, בהגברת העניין במשחקיהן בישראל. הליגות גם לא זקוקות לכל תמריץ בתחום דיני זכויות היוצרים על מנת להפיק את לוחות המשחקים, כיוון שהאינטרס בהפקתם הינו פונקציונאלי וכלכלי גרידא. נוכח האמור, לא מצאה כב' השופטת כי קמה לליגות עילת תביעה מכח חוק עשיית עושר ולא במשפט.

 

בסיכומו של דבר, כב' השופטת לא מצאה כי בלוחות המשחקים קיימת היצירתיות הנדרשת כדי להצדיק הגנת זכות יוצרים או כי קמה לליגות עילה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט ודחתה את התביעה.

 

ת"א (מחוזי ת"א) 1022/04 The FA Premier League Ltd. נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (טרם פורסם, 2.7.2008)