מאת עו"ד טוני גרינמן
מאי 2006
האומנם ניתן להראות קטע של סרט אחד בתוך סרט אחר, אם הסרט הראשון נראה בתוך מסך?
במהדורה זו ובמהדורות הבאות נקדיש מדור למספר טעויות נפוצות שבהן אנו נתקלים במסגרת הפרקטיקה.
הפעם אנו נדרשים לסוגיית ה"סרט בתוך סרט". לעתים קרובות, יוצר של סרט או תוכנית טלוויזיה מבקש לעשות שימוש בקטע מתוך סרט או תוכנית אחרת. כך, למשל, כותבים תסריטאים סצינות שבהן דמות צופה בסרט או תוכנית אחרת, דוגמת הסצינה הידועה מתוך הסרט "נדודי שינה בסיאטל", שבה מג ריאן צופה בסרט "רומן בלתי נשכח" ודמעות זולגות מעיניה.
בתעשיית הסרטים הישראלית רווחת הדעה, כי כל עוד הסרט האחר נראה בתוך מסך של מכשיר טלוויזיה המופיע בתוך הסצינה, אין צורך לקבל הרשאה מבעל הזכויות בסרט האחר. זוהי דעה שגויה. כבר נפסק, כי העתקת יצירה ללא הרשאה מאת בעל זכות היוצרים היא בגדר הפרת זכות יוצרים, אף אם ההעתקה לא בוצעה מהמקור. באותה מידה, גם "העברה" של שידור או ביצוע אחר של יצירה היא בגדר ביצוע פומבי של היצירה, שמצריך היתר מאת בעל זכות היוצרים ביצירה. מכאן, שהעובדה שמראים את הסרט האחר בתוך מסך טלוויזיה בשיטת "מסך בתוך מסך" אין בה כדי להכשיר את השימוש.
ייתכנו אמנם מקרים, שבהם השימוש שנעשה בסרט האחר הוא כה זניח, הן מבחינת הזמן והן מבחינת חוסר ההתמקדות של המצלמה ו/או המיקרופון במה שמוקרן או נאמר בו, עד שנראה בשימוש האמור משום "שימוש אגב", שאיננו בגדר הפרת זכות יוצרים. במספר סצינות בסרט "שבעה חטאים" נצפה חלק בלבד מיצירה אמנותית שהייתה תלויה על הקיר. המצלמה לא התמקדה על היצירה באף לא אחת מהסצינות. בנסיבות אלה נפסק, כי לא מדובר בהפרת זכות יוצרים. לעומת זאת, במקרה אחר, שבו נראתה יצירה אמנותית בשלמותה במשך מספר לא מבוטל של שניות, נפסק כי אכן מדובר בהפרה. לכך יש להוסיף, כי ככל שהקטע שמראים מתוך הסרט האחר הוא חלק יותר מהותי מאותו הסרט, אפילו חשיפה למשך שניות אחדות תיחשב כהפרה, אף אם הוא בתוך מסך.
במקרים מסוימים, במיוחד בסרטים תיעודיים, ייתכן ולא תהיה משמעות מיוחדת לתוכן הסרט האחר המוקרן על המסך בתוך הסרט. במקרים אלה, ניתן להקפיד על עשיית שימוש בלתי ממוקד בסרט האחר באופן שהשימוש יישאר בגדר שימוש אגב. אולם, במרבית המקרים, היוצר או המפיק מראים סרט אחר בתוך סרטם מתוך רצון להתייחס אליו. בדרך כלל, יש לסרט האחר תפקיד בהתפתחות העלילה, תפקיד מחייב עשיית שימוש בסרט שהוא יותר משימוש אגב. במקרים אלה, אין מנוס מהשגת רישיון מבעל זכות היוצרים בסרט האחר, לעשיית השימוש.
חריג לאמור לעיל הוא המקרה שבו השימוש יהיה בגדר "שימוש הוגן" למטרת ביקורת, מחקר, סקירה או תמצית עיתונאית. על חריג השימוש ההוגן נדון בהזדמנות אחרת.