יולי 2015
מאת: עו"ד טוני גרינמן
לחסום או לא לחסום? זאת השאלה שהוצגה פעמיים בזמן האחרון לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שנתבקש לצוות על ספקי גישה לאינטרנט לחסום את גישתם של גולשים בישראל לאתרים שמספקים כלים שמסייעים להורדת עותקים פיראטיים של סרטים ותוכניות טלוויזיה ולצפייה בהם בשיטת ההזרמה -streaming .
במקרה הראשון הוציא השופט גדעון גינת צו לבקשת בעלי זכויות היוצרים בקובעו שהאתרים פוגעים בזכויות היוצרים של בעלי הזכויות, וכי יש בידי בית המשפט סמכות להעניק צו כאמור כלפי הספקים, שהינם למעשה צד שלישי בסכסוך האמיתי שהינו בין בעלי הזכויות לבין המפר. עוד נקבע כי יש בידי הספקים את היכולת הטכנית לבצע את החסימה.
לא יבשה הדיו על החלטת השופט גינת והנה פסק השופט מגן אלטוביה כי אין לבית המשפט סמכות להעניק צו חסימה (לפחות במענה לבקשה לצו מניע זמני). השופט אלטוביה עוד הוסיף כי צו חסימה יפגע בחופש הביטוי וזרימת המידע וכי ממילא כאשר עוסקים במפר זכויות יוצרים אלמוני (ונוסיף - גם מפר תורם) ממילא יוכל לפתוח אתר חדש ולהמשיך בפעילותו המפרה. אשר לבקשת בעלי זכויות היוצרים כי השופט יפתור בעיה זו בכך שיצווה על הספקים לחסום גם אתרים חדשים כאלה, קבע השופט כי לא ניתן להפוך את הספקים לצנזורים מראש של תכנים.
שני מקרים, שתי גישות שונות. נקווה שהשאלה תגיע לבית המשפט העליון על מנת שיכריע בין גישות אלה, או אולי יאמץ גישת ביניים.
