זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

זכויות יוצרים בסרטוני YouTube

מאת: עו"ד טוני גרינמן ואניב סינטוב

 

מאי 2015

 

בית המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופטת ישראלה קראי-גירון, דן לאחרונה בערעור על פסק-דין בו התקבלה תביעת עיתונאי בגין הפרת זכות יוצרים וזכות מוסרית בסרטונים שצילם באירועי הפגנות, בשל כך שהמערערת השתמשה בחלקי הסרטונים, תוך עריכה מגמתית, כדי להוכיח טיעון ביקורתי.


ישראל פוטרמן הינו עיתונאי הנוהג לצלם אירועים חברתיים ופוליטיים ולהעלותם לחשבונו באתר YouTube. המערערת הינה עמותה ללא מטרות רווח הפועלת לקידום אחריות ארגונים לא ממשלתיים. העמותה יצרה סרט קצר, שלדידה, מבקש לחשוף פערים בין מטרות מוצהרות של ארגונים לא ממשלתיים לבין פועלם בפועל ודרכי מימונם. לסרטון זה, הכניסה העמותה קטעים מסרטוניו של פוטרמן והעלתה אותו לחשבונה באתר YouTube ולאתר האינטרנט שבבעלותה. בית המשפט השלום הכריע כי לפוטרמן זכות יוצרים וזכות מוסרית בסרטונים, ומשכך, בשימושה של העמותה בסרטונים אלו ללא נטילת רשות ממנו, ותוך פגיעה בסיקור האובייקטיבי שלו, הפרה העמותה את זכויות היוצרים והזכות המוסרית שלו ביצירה.


בית המשפט המחוזי בכובעו כערכאת ערעור, פסק כי אין מחלוקת שלפוטרמן זכויות יוצרים בסרטונים וכי הכרעת בית משפט השלום בעניין זה נכונה. העמותה המערערת בצדק טענה כי עומדת לה עילת הגנה אבסולוטית של תום לב, מאחר שמיד עם פניותיו של פוטרמן הסירה את הסרטון מהאינטרנט, אך אין בכך די. על הטוען להגנת תום הלב להוכיח התנהגות תמת לב לאורך כל פעולתו גם קודם להחלטה לעשות שימוש ביצירה של אחר, ופעולה נקודתית לאחר פניית בעל הזכות לא יכולה להעיד על תום לב בכל התהליך. יתרה מזו, טענת "המפר התמים" הינה טענה העומדת רק למי שלא ידע או לא חשד כלל בקיומה של זכות יוצרים ביצירה בה עשה שימוש. לא כך הוא המקרה שלפנינו. נעיר בהקשר זה כי דיני זכויות יוצרים אינם מכירים כלל בהגנת תום לב אלא לוקחים בחשבון את תום הלב בעת בחינת הגנת השימוש ההוגן ובעת קביעת סכום הפיצויים.


שנית, קבע בית המשפט המחוזי כי הזכות המוסרית, אשר הינה זכות נפרדת מזכות היוצרים, חלה גם לגבי יצירות נגזרות, הואיל והיצירה הנגזרת מבוססת באופן מהותי על היצירה המקורית. פגימה או סילוף של היצירה המקורית, גם אם אינם מיוחסים ליוצר, עלולים לפגוע בכבודו של היוצר המבקש להגן על אישיותו, הטבועה ביצירה, ועל האוטונומיה שלו כיוצרה. במקרה דנן, נקבע כי ניטלו מן היצירה המקורית חלקים העלולים לפגוע בשמו של היוצר כעיתונאי המסקר אירועים חברתיים במלואם. הצגה חלקית של הסרטונים, במיוחד תוך פעולה מגמתית להוכחת טיעון ביקורתי, עלולה ליצור רושם מוטעה באשר למניעי העיתונאי ולהופכו למשתף פעולה עם העמותה. 


זאת ועוד, בית המשפט קבע כי בטענת העמותה המערערת כי נעשה על ידה שימוש הוגן במסגרת היצירה לצורך מחקר ביקורתי, תוך הגשמת זכותה לחופש הביטוי, אין ממש. אכן חופש הביטוי הנו עיקרון מרכזי ואכן יש לפרש את ההגנות בחוק זכות יוצרים באופן שיאפשר ככל הניתן חופש ביטוי ליוצרים, חוקרים וכו'. מאידך, חופש הביטוי אינו רישיון להפקרות וביצוע מעשי רשלנות, ועל הפועל מכוח עיקרון חופש הביטוי להיות מודע לזכויות זולתו, לכבדן ולהימנע מפגיעה בהן. בהקשר לכך, דוקטרינת השימוש ההוגן נועדה להגן, במקרים בהם יש הפרה של זכויות יוצרים, על שימושים אשר יש חשיבות לחברה בפרסומם. אולם, חשוב לציין כי הדוקטרינה הינה בגדר "הגנה" ולא זכות המוקנית למפר. הבחינה אפוא אם שימוש ביצירה הוא הוגן, הינה מבחן של סבירה ומידתיות אשר תוצאתו תשתנה בהתאם לנסיבות המקרה. סעיף 19(א) לחוק מונה את המטרות המותרות לשימוש ביצירה, בעוד סעיף 19(ב) מונה רשימת שיקולים אשר ניתן להיעזר בהם בעת ההכרעה. ודוק, אין מדובר בשיקולים מצטברים או הכרחיים, אלא בכלי עזר להחלת דוקטרינת השימוש ההוגן. בנסיבות המקרה, למרות ניסיונותיה של העמותה להוכיח כי הסרטון נשוא התביעה מהווה מחקר, ביקורת, סקירה או דיווח עיתונאי, כשלה העמותה להרים נטל ההוכחה. אין בפנינו מחקר כשם שהסרטון הנגזר הוצג בנפרד וללא קשר למחקר. אין בפנינו ביקורת כי זו כלל לא הושמעה כלפי יצירת העיתונאי. אין בפנינו סקירה או דיווח עיתונאי משום שנעשה שימוש חלקי ביצירת המשיב. מדובר בסרט שנוצר תוך שימוש חלקי בקטעי סרטונים שצילם העיתונאי מהפגנות, וזאת לצורך יצירת סרט ערוך המהווה כתבת ביקורת אשר אינה צמודה לסרט הנגזר.


לאור היעדר הוכחת טענות ההגנה של העמותה המערערת ובמיוחד לאור היעדר הוכחת מטרת השימוש ההוגן, הוחלט להשאיר את פסק-דינו של בית משפט השלום על כנו. לדברי השופטת, פסק-דין זה אינו יוצר הלכה חדשה או מצמצם באופן משמעותי ושונה את הזכות לחופש הביטוי, אלא מאזן נכונה את אינטרסי העיתונאי כבעל זכויות יוצרים ביצירה, ואת הצורך להגן על שימוש הוגן ביצירות ובדרך זו להגן על חופש הביטוי במקרים המתאימים לכך.


זה המקום לציין שרשימת המטרות שלשמן מותר לעשות שימוש הוגן אינה רשימה סגורה כי אם מדגמית, ולכן היה מקום לבחון את שיקולי ההוגנות בכללותם. עוד נציין כי השאלה אם השימוש ההוגן היא זכות של משתמשי יצירות או הגנה בלבד שנויה במחלוקת אשר טרם הוכרעה בבית המשפט העליון.


ע"א (חי') 55947-09-14 העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים נ' ישראל פוטרמן (2015)

צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.