אפריל, 2014
מאת: עורך דין טוני גרינמן.
פסק הדין של בית הדין לצדק של האיחוד האירופי בעניין Svenson v. Retreiver Sverige AB בחן את המותר והאסור בשימוש בקישורים באתרי אינטרנט. זוהי סוגיה חשובה שלא נדונה עד כה בעומק מספיק בפסיקה באירופה או בארץ, הגם שנדונה בארה"ב.
השאלה שעלתה היא האם קישור מאתר אינטרנט אחד לאתר אחר מצריך אישור מאת בעל זכות היוצרים. שאלה זו עולה במיוחד במצבים שבהם הקישור נעשה באופן "ממוסגר", שמאפשר להציג את היצירה, המצויה באתר שאליו מבוצע הקישור, באופן שהוא נחזה להיות חלק מהאתר שממנו מבוצע הקישור.
כך, לפי טענת התובעים, בוצעו הקישורים במקרה זה, כאשר הנתבעת סיפקה למנויה קישורים למאמרים של עיתונאיים שפורסמו במקור באתרים אחרים באינטרנט. זאת, לפי תחומי העניין של הלקוחות. לפי הטענות, המאמרים הוצגו בפני המנויים באופן שהם נחזים להוות חלק אינטגרלי של האתר המקשר.
בית הדין בחן את השאלה אם הקישורים מהווים "העמדה לרשות הציבור" של היצירות שאליהן מבוצע הקישור. בית הדין סבר כי המענה לשאלה תלויה בשאלה אם באמצעות הקישור היצירה מונגשת לציבור שלא היה לו גישה אליה לולא הקישור. רק אם הציבור הזה לא היה בעל גישה ליצירה טרם ביצוע הקישור (למשל, משום שהיצירה הועמדה במקור באתר שפתוח למנויים בלבד) ניתן לומר כי המקשר העמיד את היצירה לרשותו.
לעומת זאת, אם, כפי שהיה במקרה זה, היצירה פורסמה במקור באתר שפתוח לכל, לא יהיה בקישור משום העמדה של היצירה לרשות הציבור וממילא לא יהיה בו משום הפרת זכות יוצרים, הגם שהציבור שצופה בו בזכות הקישור לא היה בהכרח צופה באתר המקורי שבו הועמד לרשות הציבור.
השאלה אם הקישור מבוצע באופן "ממוסגר", אם לאו, אינה רלוונטית למענה לשאלה העיקרית.
גם כאן מדובר בפסיקה חשובה ועקרונית, שמרחיבה ללא ספק את היכולת של מפעילי אתרי אינטרנט לנצל תכנים המצויים באתרים אחרים כדי להשביח את האתרים של עצמם, ואולי, בזכות זו, ליצור הכנסות מפרסומות או ממכירת מנויים. פסיקה זו מצטרפת לפסיקה מלפני כמה שנים בארה"ב שהכשירה אף היא יצירת קישורים ממוסגרים, ככל שהם מבוצעים ללא הטעיה באשר למקור.
Svenson v. Retreiver Sverige AB
