יוני, 2013
מאת: עו"ד טוני גרינמן, ספיר שלזינגר
פסק דין חדש מדגים כלל ידוע בסימני המסחר לפיו מונחים גנריים ותיאוריים בדרך-כלל חופשיים לשימוש. מונח שבמקור לא היה גנרי, עשוי להפוך לכזה מחמת נסיבות השימוש בו.
התובעת, עמותה למען חיות משק, פועלת למען רווחת חיות המשק ולצמצום סבלן של התרנגולות המטילות בפרט, טענה כי הנתבעת, חברה המשווקת ביצים אשר הוטלו על-ידי תרנגולות שאינן חיות בכלובים, הפרו זכויותיה בסימן הרשום "ביצי חופש", כאשר עשו בו שימוש ללא רשותה ושלא כדין. הנתבעת לא הכחישה את השימוש, אולם לגרסתה לא היה הסימן כשיר לרישום מלכתחילה, בהיותו סימן "תיאורי"- לתיאור הטובין.
בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, הקובע מחיר מירבי לביצי מאכל, נקבע פטור גורף לביצים שהוטלו בגידול חופשי, קרי "ביצי חופש". הכינוי הוצע על-ידי העמותה, במענה לפניית משרד החקלאות. באותה עת טרם נרשם הסימן המאשר של התובעת.
העמותה רשמה את צמד המילים "ביצי חופש" כסימן מאשר רגיל, בניגוד לסימן מסחר, סימן מאשר נועד לשימוש בידי גורמים שקיבלו את הסכמת בעל הסימן לכך, ומטרתו להצביע בפני הצרכנים על טיבם, איכותם ותכונותיהם של הטובין ולהבטיח כי הם עומדים בתנאים שקבע בעל הסימן. לעמותה תנאים וקריטריונים מוגדרים, לפיהם ובכפוף לעמידה בהם, מעניקה למשווקי ביצים בישראל את הרשות לעשות שימוש בסימן.
בו בזמן, הנתבעת, התקשרה בחוזה עם התובעת, במסגרתו התחייבה לשווק ביצים שהוטלו על-ידי תרנגולות שלא בכלובים, והביצים המשווקת על-ידה נשאו את הכינוי "ביצי חופש". בעקבות חילוקי דעות בוטל ההסכם בין הצדדים, ונאסר על התובעת להמשיך להשתמש בסימן המאשר "ביצי חופש". אולם, הנתבעים המשיכו לשווק ביצים שכונו על-ידם "ביצי חופש", ללא קשר חוזי עם התובעת.
שנים לאחר מכן, הוכן תקן במשרד החקלאות לאישור "ביצי חופש", וכן הוסמכה התובעת לאשר למשווקים להשתמש בסימן "ביצי חופש" בהתאם לסטנדרט. לאחר התראת התובעת לחדול מן השימוש בסימן המאשר "ביצי חופש" ולפצותה בגין השימוש האסור בו, חדלה הנתבעת מהשימוש במונח, והחלה לעשות שימוש בביטוי "ביצים חופשיות", ואף הגישה בקשה, שלימים נדחתה, לרישום ביטוי זה כסימן מסחר. התובעת טענה כי הנתבעת מפרה את זכויותיה בסימן המאשר, כאשר עושה שימוש במונח "ביצי חופש" ללא רשות וכן במונח "ביצים חופשיות", הדומה עד כדי הטעיה לסימן המאשר.
הנתבעת טענה כי התביעה התיישנה הואיל והוגשה בשיהוי ניכר ובנוסף כי המונח "ביצי חופש" לא היה ראוי להירשם כסימן מאשר מלכתחילה, לאור האיסור הקבוע בחוק של רישום סימן תיאורי או גנרי הנעדר אופי מבחין, לגרסתם, המונח הפך לנחלת הכלל, כמושג המתאר סגולת טובין.
בית-המשפט דחה את טענת השיהוי מפאת ההלכות המשפטיות החלות בנושא- איחור בהגשת תביעה כשלעצמו אינו מעיד על וויתור על זכות התביעה. בית המשפט בשאלת כשירות הסימן המאשר, בהיבט דרישת אופי מבחין.
בית-המשפט קבע כי המונח "ביצי חופש" הינו תיאורי, מפאת האינטרס הציבורי בעידוד תחרות חופשית ומניעת פגיעה בחופש העיסוק. על מנת להכשיר את הסימן, על בעליו להוכיח כי השם רכש משמעות משנית מיוחדת היוצרת זיקה בלעדית בין הסימן לבעליו, ברם, לא היה בידי התובעת להביא ראיות לכך שהשם רכש משמעות משנית מיוחדת הקשורה דווקא עימה.
המונח "ביצי חופש" לא נולד כסימן מאשר של התובעת, אלא כשם גנרי שהיא הציעה למשרד החקלאות, למען תהא דרך אחידה לתיאור ביצים המוטלות על-ידי תרנגולות חופשיות. משרד החקלאות עשה שימוש במונח במסגרת צו הפיקוח, וקיבע אותו כביטוי המתאר סוג מסוים של מוצרים ה"נוהג במסחר", לתיאור ביצים שהוטלו בגידול חופשי, ללא קשר דווקא לעמותה. עם קביעת המחוקק את הכינוי "ביצי חופש", נוצר הכרח לעשות שימוש בכינוי זה בידי כל מגדלי הביצים מסוג זה, המבקשים להוציא את הביצים מתחולת צו הפיקוח. למעשה, הפך המונח בחסות החוק, ובהסכמת התובעת שהגתה את השם, למונח גנרי לתיאור ביצים מהסוג הנדון, ויש לאפשר לכל משווק לעשות שימוש במונח זה.
אי לכך לא היה מקום מלכתחילה לרשום את המונח כסימן מאשר, משום היותו סימן תיאורי שלא רכש משמעות משנית מיוחדת וגם משום שהמונח שימש במועד רישומו שם גנרי לתיאור סוג הטובין. יתרה מזו, הסימן נרשם ללא איפיון בצורת סמל, צבע, סוג אות או איור ואינו מכיל קישור כלשהו לגוף מאשר, מכאן שאין דרך להבחין בין ביצי החופש המפוקחות על-ידי התובעת לבין כאלו שאינן בפיקוחה.
התובעת טענה להטעיה מצד הנתבעת בנוגע לטיבן של הביצים מתוצרתה, אולם, הביטוי "ביצי חופש" אינו מזוהה דווקא עם העמותה והקריטריונים שקבעה. הנתבעים אינם חייבים למלא אחר התנאים שקובעת העמותה, אם כי אך את הדרישות של משרד החקלאות, שהינם פחות מחמירות מאלו של התובעת, ומשום כך זכאים להשתמש במונח, כמו כל משווק אחר ואינם מטעים את הציבור.
יתר על כן, הנתבעים העלו טענת הגנה של "שימוש אמת", מאחר והסימן "ביצי חופש" הינו תיאורי מעצם טבעו, הנתבעים היו רשאים להשתמש במונח כדי לתאר את הביצים המשווקות על-ידם, על מנת להבהיר לצרכן את טיבן. הטעמים לכך, שציבור הלקוחות לא מזהה את המונח עם פיקוח של התובעת, השימוש שעשתה הנתבעת בסימן אינו יוצר חשש להטעיית ציבור הלקוחות במובן שמדובר בביצים בפיקוח על-ידי העמותה, וכן הנתבעים לא השתמשו בסמל העמותה או במשפט "בפיקוח העמותה למען חיות משק".
בית המשפט סבר כי התובעת ביקשה לעשות שימוש בסימן המאשר, הגנרי והתיאורי, "ביצי חופש" כדי להכפיף לפיקוחה את כלל משווקי ביצי החופש, אף-על-פי שאין לה כל סמכות חוקית לביצוע פעולה זו. בית המשפט קבע כי המשווקים זכאים לעשות שימוש במונח שהותבע בצו הפיקוח, מבלי להיזקק לשירותי התובעת, וכי הסימן הינו חסר תוקף, דינו להימחק מפנקס סימני המסחר, ואין התובעת זכאית לסעדים בגין השימוש של הנתבעים בסימן.
אם כן, מכיוון שהפך למונח גנרי, המונח "ביצי חופש" חופשי לשימוש על אף היותו רשום בפנקס סימני המסחר.
תא (ת"א) 18306-07-10 העמותה למתן חיות משק נ' מן הטבע בארותיים בע"מ ואח'.
