ינואר, 2013
מאת: עו"ד טוני גרינמן
מאמר מעניין שפורסם באחרונה מעורר מחשבה על תפקידיהן של זכויות יוצרים ביצירת תמריצים ליוצרים מוסיקליים. המאמר נכתב על-ידי פרופ' פיטר די קולה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב על בסיס מחקר שערך. במסגרת המחקר בחן פרופ' די קולה את מקורות ההכנסה של חמשת אלפים מוסיקאים בארה"ב. מהמחקר עולה כי מקור ההכנסות הגדול ביותר של המוסיקאים הינו מהופעות חיות, לרבות שכר של מוסיקאיים המנגנים בתזמורות ושכר של מוסיקאים המשתתפים כ"פרילנסרים" בהקלטות. מקור זה מספק 57 אחוזים מהכנסות המוסיקאים. 22 אחוזים נוספים מההכנסות מגיעים מהוראת מוסיקה. שישה אחוזים בלבד מההכנסות מגיעות מתמלוגי זכויות יוצרים בגין הלחנו וחיבור יצירות. ורק שישה אחוזים נוספים באים מתמלוגים ממכירות של הקלטות. פרופ' די קולה מסכם ששבעים ושמונה אחוזים מהכנסות המוסיקאים אינם קשורים כלל לזכויות יוצרים, או שהם קשורים רק באופן בלתי ישיר. רק 12 אחוזים קשורים באופן ישיר לזכויות יוצרים.
המספרים לעיל משקפים את מבנה ההכנסות עבור מרבית המוסיקאים והם מלמדים כי עיקר הכנסותיהם אינו מגיע מתמלוגים בגין זכויות יוצרים. המספרים משתנים ככל שמדובר במוסיקאים המצליחים ביותר. אצלם ההכנסות מהלחנה וחיבור מוסיקה מתקרבות לשלושים אחוזים מההכנסה הכוללת.
מכאן, מסיק המחבר שיש מקום לבחון מחדש את תפקידיהם של דיני זכויות יוצרים בסיפוק תמריץ ליצירה ועצב מחדש את מדיניות החקיקה בנושא זכויות יוצרים בהתאם.
נבקש להעיר שתי הערות: העובדה שזכויות יוצרים אינן יוצרות הכנסה משמעותית עבור מרבית המוסיקאים אינה שוללת את האפשרות שהן מספקות תמריץ ליצירה. יש להניח שגם מרבית הסופרים אינם מתפרנסים בעיקר מתמלוגי זכויות יוצרים המשולמים בקשר למכירות של ספריהם, אך יש להניח שהתקווה לחבר ספק מצליח ולהרוויח מהמכירות שלו בהחלט משמשת תפקיד בתמריץ לכתיבה. כך, גם אצל מוסיקאים.
שנית, נציין שבישראל, כמו במדינות אירופה, ולהבדיל מארה"ב, מוסיקאים נהנים גם מתמלוגים המשולמים להם כמבצעים מכוח חוק זכויות מבצעים ומשדרים. מכאן שדיני הקניין הרוחני בהחלטת רלוונטיים ליצירת תמריצים למוסיקאים, הגם שפועלים בנוסף תמריצים נוספים.
סקירת המאמר של פרופ' די קולה ע"י עו"ד טוני גרינמן
ניתן לקרוא את המאמר המלא בקישור להלן:
