זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

ניהול משותף של זכויות

אוקטובר, 2012

ניהול משותף של זכויות

מאת: עו"ד טוני גרינמן

 

מה הכוונה ניהול משותף? שיטה לניהול משותף של זכויות יוצרים ומבצעים שבאמצעות בעלי הזכויות מוסרים לתאגיד לניהול משותף של זכויות יוצרים או מבצעים את הניהול של זכויותיהם. הניהול המשותף מאפשר ליוצרים ו/או למבצעים, לפי העניין לעקוב אחרי השימוש ביצירותיהם בפלטפורמות שונות, ולגבות את התמלוגים המגיעים להם, דבר שכמעט בלתי אפשרי עבור היוצר הבודד. אחד הכלים הייחודיים של הניהול המשותף הוא הרישיון הגורף (הידוע גם כ"רישיון שמיכה") שבאמצעותו התאגיד מעניק למשתמש רישיון לעשות שימוש בכלל היצירות הכלולות הרפרטואר שלו תמורת סכום תמלוגים. חלק מהתאגידים לניהול משותף של זכויות יוצרים פועלים תחת הפיקוח של הממונה על ההגבלים העסקיים ובית הדין להגבלים עסקיים. מומלץ להרחיב ולקרוא על מושגים נוספים מתחום הקניין הרוחני.


בישראל קיימים שישה תאגידים לניהול משותף של זכויות: מתוכם שניים מנהלים את זכויות היוצרים ה"מסורתיות" של היוצרים (מלחינים, במאים, תסריטאים ועוד), שניים מנהלים את הזכויות בהקלטות ושניים מנהלים את זכויות המבצעים. עד לסוף שנות ה-90 תאגידים אלו פעלו ללא כל הסדרה בחוק, מה שהוביל לתלונות רבות על קיומו של מונופול והתנהלות התאגידים באופן שפוגע בתחרות.


הצעת חוק שהוגשה על ידי משרד המשפטים בשנת 2006 אשר נועדה לייסד בית דין שיעסוק בנושא תמלוגים מכוח זכויות יוצרים לא צלחה את הליך החקיקה, וכתוצאה מכך הנושא נותר בידיה של הרשות להגבלים עסקיים ועליה היה לנסות ולהסדיר את התחום. ואכן, תודות לפעילותה הנמרצת של הרשות בתחילת שנות ה-2000, בית הדין להגבלים עסקיים פסק שניהול משותף של זכויות של בעלי זכויות היוצרים ביצירות מוסיקליות על-ידי אקו"ם (תאגיד המאגד מלחינים, מחברים ומו"לים של מוסיקה בישראל) ושני התאגידים העוסקים בניהול משותף של זכויות בהקלטות, מהווים הסדרים כובלים ועל כן על מנת להמשיך בפעילות נדרש אישור הממונה, לפי חוק ההגבלים העסקיים. אקו"ם והפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות הוכרזו גם כבעלות מונופול בתחומים מסוימים של ניהול זכויות במוסיקה ובהקלטות, מה שמכפיף אותן לחקיקה נוספת בתחום ההגבלים העסקיים. עם זאת, תאגידים אחרים כגון תל"י, התאגיד המייצג תסריטאים ובמאים, והתאגידים אשכולות ועיל"ם המייצגים מבצעים, ממשיכים להתנהל כשהם אינם כפופים לכל חקיקה.


בית הדין להגבלים עסקיים הוסיף וקבע כי ניהול הזכויות על-ידי אקו"ם הוא עניין ציבורי, וכך גם לגבי ניהול זכויות מבצעים הנעשה על-ידי שני התאגידים אשכולות ועיל"ם. בית הדין נתן להם אישור להמשיך ולפעול, תוך הגדרת חובות החלות על התאגידים: ישנן חובות החלות על היחסים בין התאגידים לחברים בהם לפיהן הם חייבים להיות פתוחים לכל היוצרים בתחום אותו הם מרכזים. עם כי, כפי שנדרש על-ידי הרשות להגבלים עסקיים, יוצרים יכולים להחריג יצירות שלהם מהניהול של התאגידים. עוד נקבע כי ישנן חובות החלות על היחסים בין התאגידים לבין המשתמשים לפיהן לתאגידים אסור לסרב לתת רישיון למשתמש ללא הסבר סביר או להפלות בין משתמשים. נוספת לכך דרישה הנוגעת למי שעושה שימוש ללא רישיון ביצירות המצויות בניהול התאגידים, לגביו נקבע כי התאגיד חייב לתת למשתמשים שכאלו את ההזדמנות לשלם לפי תעריף הרישיון הרגיל או אפשרות להתמקח לגבי סבירות הסכום הנדרש, וזאת לפני שתובע את המשתמש בגין נזק כתוצאה משימוש ללא תשלום.


אף על פי כן החוק החל על תאגידי ניהול הזכויות רחוק מלהיות משביע רצון. העובדה שלא קיים מנגנון לקביעת תעריפי רישיונות שימוש מאפשר לתאגידים לקבוע תעריפים שרירותיים ולא סבירים, מה שמטיל אחריות על משתמשים קטנים לנסות ולאתגר את הסכומים שנקבעו על-ידי התאגידים. יתרה מכך, לאור היעדר קיומו של בית דין המתמחה בשיעורי התמלוגים, הסכסוכים בנוגע לרישיונות השימוש המגיעים בפני בית המשפט, נדונים בערכאות שונות ובבתי משפט שונים, מה שמגביל את האפשרות לגבש כללים אחידים ומנחים בנושא. דווקא בזמנים בהם מתפתחת מדיה חדשה וקמות אפשרויות חדשות לניצול של יצירות מחייבת לשקול אימוץ שיטה של רישוי משותף חובה, כפי שנהוג בחלק ממדינות אירופה. דווקא החרגה של יצירות רבות מהניהול המשותף על-ידי תאגידי ניהול הזכויות, בעיקר לגבי ניו מדיה, פוגע באפקטיביות של ניהול הזכויות המשותף ובתפקודו של שוק זכויות היוצרים.


רישוי יצירות בתחום זכויות היוצרים דורש מומחיות. ספק אם הרשות ובית הדין להגבלים עסקיים הינם הפורום המתאים ביותר להסדרת התחום ולהכריע בסוגיות משפטיות. מעבר לצורך בהקמת פורום דיוני ראוי לתחום, נדרשים כללים ברורים על מנת ליצור וודאות, הן לבעלי זכויות היוצרים והן למשתמשים. על כן, בישראל נדרשת חקיקה של פרק חדש לחוק זכות יוצרים המתמודד עם הניהול המשותף. במסגרת זו, המחוקק צריך להקים בית דין לתמלוגים, או מועצה, בדומה למודל הקנדי, ולבחון האם יש לאמץ רישוי קולקטיבי חובה בתחומים מסוימים.


 

צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.