שימוש ביצירות מוגנות לצורך אימון מודלים של בינה מלאכותית יוצרת

אפריל 2026

מאת עו"ד טוני גרינמן

בשנים האחרונות, בעקבות התפתחותן של מערכות בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) והשימוש ההולך וגובר בהן, עולות שאלות משפטיות רבות בתחום דיני זכויות יוצרים. אחת השאלות נוגעת לשימוש ביצירות מוגנות לצורך אימון מודלים של AI, תהליך המכונה גם "למידת מכונה". במסגרת תהליך זה, מוזנים למערכת ה-AI מאגרי נתונים רחבי היקף הכוללים תכנים שונים כגון תמונות, טקסטים, קבצי קול וקבצי מולטימדיה. במקרים רבים, מדובר בתכנים אשר מוגנים בזכויות יוצרים ולכן עולה השאלה האם השימוש בהם מהווה הפרה של זכויות היוצרים או שמא מדובר בשימוש מותר החוסה תחת הגנות החוק?

במאמר זה נבחן את המצב המשפטי השורר כיום בישראל ובמדינות נוספות בעולם ביחס לשאלה זו.

המצב המשפטי בישראל

המסגרת הנורמטיבית לבחינת חוקיות השימוש ביצירות מוגנות היא חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן: "חוק זכות יוצרים"). פרק ד' לחוק זכות יוצרים מתיר ביצוע פעולות מסוימות ביצירות מוגנות אף מבלי לקבל לכך הרשאה מאת בעל זכות היוצרים במקרים ולפי תנאים מסוימים. בפרט, סעיף 19 לחוק קובע כי ניתן לעשות ביצירה שימוש הוגן. וזו לשון הסעיף:

(א) שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.

(ב) לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה:

(1) מטרת השימוש ואופיו;

(2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש;

(3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה;

(4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

סעיף 19 מבוסס על דוקטרינת השימוש ההוגן, המעוגנת בסעיף 107 לחוק זכות יוצרים האמריקאי.

להיתר השימוש ההוגן שתי תכליות עיקריות. ראשית הוא נועד לאזן בין זכויותיו של בעל זכות היוצרים לבין האינטרס הציבורי בזרימה של מידע ורעיונות, ולעודד שימושים שמגשימים תכלית זו או מטרה חברתית ראויה. בנוסף, הוא נועד להגשים את תכלית זכויות יוצרים באמצעות מתן אפשרות בנסיבות מסוימות ליצור יצירות חדשות תוך זיקה או התייחסות ליצירות שקדמו להן.^[1] יש בו גם בכדי למנוע מצב של כשל שוק, כגון כאשר בלתי אפשרי או מעשי מבחינה כלכלית לאתר בעלי זכויות רבים ולהסדיר רישוי לשימוש ביצירות למטרה שמגשימה את תכלית החוק^.[2]

השאלה אם שימוש מסוים הינו שימוש הוגן נבחן בשני שלבים. ראשית, בוחנים אם השימוש שנעשה ביצירה הינו מסוג השימושים המוזכרים בסעיף 19(א) או הינו שימוש "כגון" השימושים הללו.^[3]  בשלב השני, נבחנים שיקולי ההוגנות המצוינים בסעיף 19(ב). הגם שבית המשפט העליון קבע שלא מדובר במבחנים הכרחיים או מצטברים,^[4] בדרך כלל נהוג לבחון את כולם, כאשר המסקנה בדבר הוגנות או חוסר הוגנות תוסק לפי משקלם המצטבר של השיקולים. הבחינה מתבצעת בכל מקרה קונקרטי לפי נסיבותיו. במסגרת הבחינה, השיקולים הראשון והרביעי הם בדרך כלל החשובים ביותר. השיקול הראשון בוחן כאמור את אופי השימוש, כאשר הדגש הינו על השאלות אם השימוש הינו מסחרי או אינו מסחרי ואם הוא בעל אופי "טרנספורמטיבי" מבחינה זו שהוא מוסיף ביטוי חדש שלא היה קיים קודם לכן, בעל תכלית, אופי או מסר שונים מן התכלית, האופי או המסר של היצירה הקודמת שהיא נושא השימוש. וכאן יוער כי שימוש מסחרי איננו בהכרח שולל את הוגנות השימוש. מידה רבה של "טרנספורמטיביות" עשויה לגבור על הפן המסחרי.

אשר לשיקול הרביעי, נבחנת השאלה אם היצירה החדשה שנוצרה תוך השימוש ביצירה המקורית  מהווה תחליף ליצירה המקורית שפוגע בשוק שלה או בערכה. עם זאת, ייבחנו גם השווקים ליצירות נגזרות, כאשר פגיעה בשוק שכזה, או שוק פוטנציאלי, עלולה לפעול כנגד המשתמש.  מבחינת היקף השימוש, נבחן אם השימוש מידתי ביחס למטרת השימוש ההוגן.

בנוסף, בתי המשפט בישראל בוחנים את השאלה האם המשתמש כיבד את הזכות המוסרית של היוצר, דהיינו האם הוא כיבד את זכותו לקרדיט ולשלמות יצירתו. מחדל בהקשר זה עלול לגרום לדחיית טענת שימוש הוגן.^[5]

בדצמבר 2022, משרד המשפטים הישראלי פרסם חוות דעת לפיה, לרוב, שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מודלים של  AI(להלן: "אימון AI") חוסה תחת היתר השימוש ההוגן.^[6] עוד סבר משרד המשפטים כי במקרים מסוימים יחול גם ההיתר לעשיית שימוש אגבי ביצירה kph על פי סעיף 22 לחוק. בנוסף, משרד המשפטים קבע שככל שהחומרים המשמשים ללמידה נמחקים בתום התהליך, ייתכן שיחול גם סעיף 26 לחוק זכות יוצרים בדבר יצירה ארעית.

במישור של השימוש ההוגן, משרד המשפטים קבע שהשימוש ביצירות לאימון AI יכול להיחשב כמחקר או לימוד עצמי ולבטח לשימוש "כגון אלה". המשרד נתן משקל לאופי הטרנספורמטיבי של השימוש, שלדעתו גובר על הפן המסחרי (ככל שהפעולה מבוצעת למטרות מסחריות). כמו כן, המשרד קבע ששימוש כאמור לא יפגע בשוק של היצירה , או בשווקים פוטנציאליים הואיל ובעת כתיבת חוות הדעת לא היו קיימים שווקים כאלה ובשל קשיי וכשלי השוק והצורך לעשות שימוש ביצירות רבות ממקורות שונים, הייתכנות לפיתוח שווקים כאלה נמוכה. בינתיים, אכן התפתח שוק לרכישת רישיונות לשימוש ביצירות לאימון AI, אולם לא בטוח ששוק זה רלוונטי לשחקנים קטנים שאינם יכולים להסדיר את הרישיונות הנדרשים או לשלם את דמי הרישיון הנדרשים.

משרד המשפטים הדגיש שחוות דעתו מוגבלת לנסיבות הספציפיות של המקרה שעליו ביקש להביע את דעתו וכי לא כל שימוש ביצירות מוגנות לצורך אימון AI ייחשב בהכרח הוגן, כאשר כל  מקרה צריך להיבחן לגופו. כדוגמה, ציין משרד המשפטים כי שימוש ביצירה מוגנת לצורך אימון מודל AI ליצור יצירה בסגנון של מחבר היצירה עשוי לא להיחשב הוגן. עם זאת, היקף חוות הדעת ועומקה והעובדה שהמשרד מצא לנכון לפרסם אותה מהווה אינדיקטור לכך שלדעת המשרד אכן השימוש בתכנים יהיה מותר כשימוש הוגן במקרים רבים.

יש לציין כי הגם שחוות הדעת של משרד המשפטים בעלת משקל לא מבוטל, היא אינה מהווה תקדים מחייב. לכן, עד אשר ייקבע תקדים בפסיקה, או תתקבל חקיקה ספציפית, לא ניתן לקבוע כי השימוש הנדון אכן מותר בישראל.

המצב המשפטי בארצות הברית

בארצות הברית התנהלו ועדיין מתנהלים מספר רב של הליכים משפטיים בין בעלי זכויות יוצרים וארגונים מייצגים של בעלים לבין החברות שעושות שימוש ביצירותיהם לצורך אימון AI, לרבות חברות מהמובילות בתחום הבינה המלאכותית בארצות הברית, ביניהם Open AI, Meta ו- Anthropic. בהליכים אלה בעלי זכויות היוצרים תובעים את החברות על כך שעושים שימוש ביצירותיהם לאימון AI ללא הרשאה ותוך הפרת זכויות היוצרים שלהם. החברות מתגוננות בעיקר בטענה ששימושם ביצירות הינו בגדר שימוש הוגן. עד כה טרם התגבש קונצנזוס בפסיקה בשאלות העולות. ב- 11.2.25 בית משפט בדלוור דחה בפסק דין חלקי טענת לשימוש הוגן במקרה אחד שבו ההעתקות שימשו את החברה המעתיקה לפיתוח כלי שמתחרה ישירות עם מאגר המידע של התובעת.^[7] ב- 25.3.25 בית משפט בקליפורניה דחה בקשה לצו מניעה זמני כנגד Anthropic שנועדה למנוע ממנה להעתיק יצירות מוזיקליות לצורך אימון AI. ההחלטה התבססה על כך שהתובעת לא הוכיחה נזק בלתי הפיך שיתרחש אם ההעתקות ימשיכו. השופט לא קבע קביעה פוזיטיבית לגבי החוקיות של ההעתקה.^[8]

ב- 9.5.25 ה-  Copyright Office של ארצות הברית פרסם טיוטת חוות דעת בסוגיה, בה הוא הביע את דעתו כי שימוש ביצירות לאימון AI עשוי להוות שימוש הוגן במקרים מסוימים, אולם, בשונה ממשרד המשפטים, הוא סבר כי במקרים אחרים הוא עלול להוות הפרה. המשרד הדגיש את התפתחות השווקים לרישוי יצירות לשימוש במודלים לאימון AI, אשר התרחשה לאחר שניתנה חוות הדעת של משרד המשפטים הישראלי.

“Various uses of copyrighted works in AI training are likely to be transformative. The extent to which they are fair, however, will depend on what works were used, from what source, for what purpose, and with what controls on the outputs—all of which can affect the market. When a model is deployed for purposes such as analysis or research—the types of uses that are critical to international competitiveness—the outputs are unlikely to substitute for expressive works used in training. But making commercial use of vast troves of copyrighted works to produce expressive content that competes with them in existing markets, especially where this is accomplished through illegal access, goes beyond established fair use boundaries

For those uses that may not qualify as fair, practical solutions are critical to support ongoing innovation. Licensing agreements for AI training, both individual and collective, are fast emerging in certain sectors, although their availability so far is inconsistent. Given the robust growth of voluntary licensing, as well as the lack of stakeholder support for any statutory change, the Office believes government intervention would be premature at this time. Rather, licensing markets should continue to develop, extending early successes into more contexts as soon as possible. In those areas where remaining gaps are unlikely to be filled, alternative approaches such as extended collective licensing should be considered to address any market failure.” ^[9]

משרד זכויות היוצרים האמריקאי אינו גוף שיפוטי וחוות הדעת אינה תקדים משפטי, אולם הוא בעל תפקידים סטטוטוריים ונחשב כגוף רגולטורי בעל מומחיות וחוות הדעת שלו בעלת השפעה רבה ומעטים הם המקרים שבתי המשפט פוסקים בניגוד לעמדתו.

חברות הטכנולוגיה, כמו גם הממשל הפדרלי מאוד לא אהבו את חוות הדעת שנתפשת כגורם שעלול לפגוע בחברות הטכנולוגיה האמריקניות ובשליטה האמריקאית על השוק. מיד אחרי פרסום חוות הדעת, הממשל פיטר את רשמת זכויות היוצרים החתומה על חוות הדעת!

ביוני 2025 ניתנו בארצות הברית שתי החלטות ראשונות משמעותיות בסוגיית השימוש ההוגן. החלטה אחת ניתנה בתביעה שהוגשה על ידי קבוצה של סופרים נגד Meta בגין שימושים שנעשו בספריהם לצורך אימון ה- LLM (קיצור של (Large Language Modules של Meta. בית המשפט נתן החלטה לסילוק תביעת הסופרים על הסף (summary judgment) משום שהם לא הצליחו לסתור את טענת Meta כי השימוש בספרים לצורך האימון של ה-  LLM היווה שימוש הוגן. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי יש בשימוש ביצירות למטרה זו כדי לאפשר ל- AI ליצור יצירות אין סופיות, שגם אם אינן זהות ליצירות ששימשו לאימון, מתחרות בהן, דבר שיפגע קשות בשוק של היצירות המקוריות. זאת, במיוחד כאשר מודבר ביצירות תיעודיות-עובדתיות. בית המשפט גם ציין כי קביעה לפיה נדרשת הרשאה לצורך אימון ה- AI לא תביא לעצירת ההתפתחות הטכנולוגית בתחום, שכן יש להניח שיקום שוק לרישוי יצירות למטרות אלה. לכן, לו התובעים היו מביאים ראיות לפגיעה כאמור, בית המשפט היה דוחה את הטענה לשימוש הוגן ופוסק לטובת הסופרים.^[10]

ההחלטה הנוספת קדמה להחלטה לעיל בכמה ימים. היא ניתנה על ידי שופט אחר באותו בית משפט בתביעה של סופרים כנגד Anthropic שהשתמשה בספרים שלהם על מנת לאמן את ה- LLM שלה. חלק מהספרים היו עותקים חוקיים שנרכשו ע"י Anthropic, אולם חלקם היו עותקים לא מורשים שהועלו לאינטרנט על ידי גורמים פיראטיים. Anthropic הורידה את העותקים הללו ללא הרשאה מאת בעלי זכויות היוצרים. בית המשפט קבע שהעתקת העותקים החוקיים לצורך בניית הספרייה המרכזית של המודל  הייתה בגדר שימוש הוגן. כמו כן, השימוש בעותקים (החוקיים והפיראטיים כאחד) לצורך אימון המודל היה בגדר שימוש הוגן. עם זאת, בית המשפט קבע כי העתקת העותקים הפיראטיים על מנת לבנות את הספרייה המרכזית של המודל לא הייתה בגדר שימוש הוגן, בעיקר בשל הפגיעה בשוק של הספרים הללו. לכן, קבע בית המשפט דיון נוסף שיקבע את גובה הנזקים בגין השימוש בעותקים הפיראטיים על-ידי Anthropic.^[11]

בעקבות החלטה זו, בספטמבר 2025 הגיעו הצדדים להסדר פשרה חסר תקדים במסגרתו תשלם Anthropic פיצויים בסך 1.5 מיליארד דולר שהם כ-3,000 דולר בגין כל יצירה מוגנת בזכויות יוצרים שנכללה במאגרי הנתונים הפיראטיים שבהם השתמשה החברה. בנוסף, Anthropic התחייבה להשמיד את כל העותקים הפיראטיים שברשותה והצהירה כי אלו לא שימשו לאימון ה-LLM המסחריים שלה. הסדר הפשרה אמנם אינו מהווה תקדים מחייב אולם הוא עשוי להשפיע על תביעות נוספות התלויות ועומדות נגד חברות AI.

אם כן, גם בארצות הברית המצב המשפטי בהתהוות וטרם נאמרה המילה האחרונה. עם זאת, עצם החשיפה לתביעות מניעה חברות ללכת בנתיב של הסדרה.

המצב המשפטי באיחוד האירופי

גם באיחוד האירופי אין וודאות באשר לאפשרות לעשות שימוש בלתי מורשה חוקי ביצירות מוגנות לצורך אימון AI ומתנהלים בימים אלה הליכים במספר מדינות בנושא. להבדיל מהמצב בישראל וארה"ב, אין באיחוד האירופי היתר כללי לשימוש הוגן. לכן, הסוגייה נבחנת סביב חריג אחר לזכות היוצרים הקיים בחקיקה האירופית שהוא החריג לכריית דאטה וטקסט (Text and Data Mining או TDM).^[12] חריג זה מאפשר כריית טקסטים ודאטה בכפוף לזכות סירוב (opt-out). משרד הקניין הרוחני של האיחוד (EUIPO) פרסם במאי 2025 נייר עבודה בנושא generative AI וזכויות יוצרים שבוחן את הסוגייה לעומק.^[13] כמו משרד זכויות היוצרים בארה"ב, גם משרד הקניין הרוחני האירופי מעודד פיתוח מודלים של רישוי שימוש ביצירות לצורך אימון AI. במקביל, תביעה בנושא צפויה לידון בקרוב בבית הדין לצדק של האיחוד האירופי (CJEU).

המצב המשפטי בבריטניה

המצב החוקי בתחום זה בבריטניה אינו ברור אף הוא. בדצמבר 2024 פרסמה ממשלת בריטניה התייעצות ציבורית הנוגעת לזכויות יוצרים ובינה מלאכותית ובה הביעה את תמיכתה בחקיקה אשר תאפשר באופן מפורש שימוש ביצירות מוגנות לצורך אימון AI בכפוף לזכות opt-out של בעלי זכויות. תוכנית זו נתקלה בהתנגדות מתעשיות זכויות היוצרים ויוצרים מוכרים, ביניהם פול מקרטני ואלטון ג'ון הביעו את התנגדותם הקולנית. בסופו של הליך ההתייעצות, הודיעה ממשלת בריטניה במרץ 2026 כי היא נסוגה מתוכנית החקיקה האמורה וכי זו איננה עוד "התוכנית המועדפת על הממשלה". כמו כן, הודיעה הממשלה כי בשלב זה טרם גובשה מדיניות חלופית וכי היא בוחנת חלופות אחרות תוך בחינת ההתפתחויות הבינלאומיות בנושא.

סיכום

כרגיל, הטכנולוגיה מקדימה את החוק בכמה שנים ולכן נוצר מצב משפטי לא ברור בשאלה שהיא אולי הכי משמעותית בתחום דיני זכויות היוצרים היום. לעת עתה, המחוקקים ובתי המשפט בעולם טרם הכריעו בשאלה אם שימוש ביצירות מוגנות לצורך אימון מודלים של בינה מלאכותית יצרנית מותר, או שמא נדרש רישיון מבעלי הזכויות לצורך כך. עם זאת, התעשייה מתקדמת, מי בגישה שמרנית ותוך הסדרת רישיונות, ומי בצורה נועזת ואף אגרסיבית, באמונה שבסופו של דבר השימוש יוכר כשימוש הוגן.