התפתחויות בסוגיית הבינה המלאכותית היוצרת וזכויות יוצרים
24.2.25
מאת עו"ד טוני גרינמן
הבינה המלאכותית היוצרת ממשיכה לאתגר את דיני זכויות יוצרים וההתפתחויות בתחום ממשיכות בקצב מואץ.
בינואר, משרד זכויות היוצרים של ארצות הברית פרסם את החלק השני של
הדו"ח שלו על זכויות יוצרים ובינה מלאכותית, ובפרט בינה מלאכותית יוצרת (generative artificial intelligence). הדו"ח מתמקד בשאלת קיום זכויות יוצרים ביצירות שנוצרות על ידי או בעזרת בינה מלאכותית ומשקף למעשה את ההחלטות הקודמות של מחלקת הרישום של המשרד בנושא. הוא קובע כי יצירתיות אנושית בתהליך היצירה היא תנאי הכרחי בהענקת זכות יוצרים ובהעדר קיום של יצירתיות שכזו לא תקום זכות יוצרים ב"יצירה". לכן, יצירה שנוצרה כל כולה על ידי כלי בינה מלאכותית לא תהיה מוגנת בזכות יוצרים. גם אם בן אנוש סיפק את ההנחיות (prompts) לא יהיה בכך די. אולם, אם יצירה נוצרה בחלקה על ידי כלי בינה מלאכותית ובחלקה בזכות תרומה יצירתית אנושית, או אז תינתן הגנה לרכיבים שמקורם בבן האנוש. כך, למשל, במקרה שנדון
בעדכון הקודם שלנו, כאשר כלי בינה מלאכותית יצר ציור שהועשר על ידי אדם שביצע שינויים והוסיף רכיבים נוספים, תוך שימוש בכלים שונים, בכלל זה תוכנת פוטושופ. במקרה זה, לאותו אדם יהיה זכויות יוצרים בתרומותיו המקוריות ליצירה, אולם הגנה זו לא תחול על היצירה בשלמותה.
סוגייה אחרת שנדונה רבות בקהילת זכויות היוצרים נוגעת לשימוש ביצירות קיימות כדי לאמן או לפתח כלי בינה מלאכותית. השאלה העיקרית העולה בהקשר זה היא אם שימוש שכזה נחשב כשימוש הוגן מותר, או שמא הוא מפר זכויות יוצרים. תביעות רבות שבהן ניתן כי שימוש שכזה מהווה הפרה תלויות ועומדות בפני בתי משפט בארצות הברית ובמקומות אחרים. עד כה, נדמה היה שבתי המשפט נוטים לקבל את התזה כי שימוש כאמור הינו שימוש הוגן. משרד המשפטים הישראלי אף הוציא חוות דעת מעמיקה התומכת בתזה זו.
בחודש פברואר ניתן פסק דין בבית משפט פדרלי מחוזי בדלוואר בארצות הברית שאולי מאתגר את הקונספציה הקיימת. פסק הדין ניתן בתביעה שהגישה חברת תומסון-רויטרס, מההוצאות לאור הגדולות בפועלות בתחום המשפט נגד חברה בשם רוס אינטליג'נס ("רוס"). תומסון רויטרס בעלת המאגר המשפטי Westlaw. מאגר זה כולל מספר עצום של פסקי דין והחלטות שיפוטיות אחרות. זכויות היוצרים באלה אינן שייכות לתומסון רויטרס, אולם היא מוסיפה לכל פסק דין/החלטה סיכום בצורת נקודות עיקריות (headnotes) שמהוות מעין תמצית של פסק הדין. היא מסווגת את הנקודות העיקריות לפי שיטות מפתוח ייחודית. בית המשפט קבע שהנקודות הללו, כמו גם שיטת המספור אכן מוגנות בזכויות יוצרים וזכויות אלה שייכות לתומסון רויטרס. רוס העתיקה אלפי נקודות עיקריות כאלו והזינה אותן לכלי בינה מלאכותית שיצר מהן מעין שאילתות שישמשו למנוע חיפוש משפטי שהיא מפתחת. בית המשפט דחה את טענת רוס כי ההעתקה מהווה שימוש הוגן. בית המשפט מצא כי שני המבחנים העיקריים שבאמצעותם בוחנים טענה לשימוש הוגן נוטים לטובת תומסון-רויטרס. ראשית, אופי השימוש הינו מסחרי, שכן מנוע החיפוש של רוס יפעל באופן מסחרי. שנית, השימוש אינו טרנספורמטיבי מבחינה זו שהשימוש שנקודות העיקריות אינו מעניק משמעות או אופי שונה לנקודות העיקריות. זאת ועוד, רוס משתמשת בחומרים המועתקים על מנת לפתח כלי שיתחרה בתומסון-רויטרס ולכן יפגע בשוק שלה. בית המשפט גם דחה את טענת רוס כי ההעתקה מותרת תחת ההגנה של "העתקה זמנית". לפי קביעת בית המשפט, הגנה זו חלה רק במקרים של העתקת תוכנה. על כן, בית המשפט קבע כי רוס הפרה את זכויות היוצרים של תומסון-רויטרס ביותר מ- 2,000 מהנקודות העיקריות.
למרות שזו פסיקה ראשונה בנושא בארצות הברית, רוס צפויה לערער על פסיקה זו. בנוסף, בתי השפט אחרים צפויים לבחון את הסוגייה הנדונה בתיקים אחרים. על כן, יש לצפות להתפתחויות נוספות עד שהדין יתייצב.
עוד נציין שהערעור על פסיקה זו יצטרך לדון בעוד קביעות של בית המשפט, כגון נושא זכויות היוצרים בשיטת המספור וסוגיית ההעתק הזמנית
המקרה הוא:
Thomson Reuters Enterprise Centre GMBH v. Ross Intelligence Inc., civ. no. 1:20-cv-612-SB, Document 770 (Memorandum Opinion).
