הביטים משפטיים של בינה מלאכותית יוצרת (generative AI)
עו"ד טוני גרינמן
אי-אפשר לעבור יום מבלי לשמוע על מהפכת הבינה המלאכותית (AI), או להיעזר בו, במודע או שלא במודע, בחיים היום-יומיים, בין אם מציגים שאלות שאלות ל- chatgpt, או משתמשים בו לביצוע משימות, כגון חיבור מכתבים או עבודות, ובין בעת שימוש בתוכנות ומוצרים שעושים שימוש כזה או אחר בבינה מלאכותית.
זה מכבר ניתן לרתום בינה מלאכותית ליצירת יצירות, או לסיוע ביצירה. בניה מלאכותית יוצרת (generative (AI מעלה שאלות משפטיות מאתגרות בתחום דיני זכויות יוצרים.
שאלה יסודית שעליה כתבו הרבה והיא אף הגיעה לבתי המשפט היא אם תיתכן זכות יוצרים ביצירה שהיא תוצר של בינה מלאכותית יוצרת. יש להבחין בין שאלה זו לבין השאלה אם ייתכן זכות יוצרים ביצירה שנוצרה בעזרת מחשב. השימוש בתוכנות כדי ליצור יצירות נפוץ כבר עשרות שנים. כך, יש תוכנות שמסייעות בציור, שמאפשרות ליוצר לבחור צבעים וליצור צורות. תוכנות להפקה מוזיקלית מספקות צלילים, קבצי midi וקצב. מי שמשתמש בתוכנה כזו מקבל החלטות יצירתיות ומחליט מתי וכיצד להיעזר בתוכנה והוא שקובע בסופו של ד בר את התוצאה הסופית. החלטות אלה ממלאות את דרישת היצירתיות ומצדיקות מתן זכות יוצרים ביצירה ליוצר.
בינה מלאכותית יוצרות שונה מתוכנות מהסוג שהוזכר לעיל ומעלה שאלות מורכבות יותר. היא יכולה ללמוד על תכונות של אומן או אסכולה אמנותית וליצור יצירה בסגנון של אותו אומן, או על-פי אותה אסכולה. תוכנות בינה מלאכותית יצרו יצירות מוזיקליות בסגנון של באך, ציורים בסגנון של רמברנדט ואף רומנים ומחזות זמר. בינה מלאכותית עשויה להיות יצירתית, בעלת כושר קבלת החלטות אוטונומית ולהניב יצירות שלא נצפו מראש.
לאור העצמאות של הבינה המלאכותית היוצרת, מתנהל דיון ערני כיום בשאלה אם ראוי להעניק זכות יוצרים ליצירה שנוצרה באמצעותה, או אם, לעומת זאת, יצירה כזו צריכה להיות נחלת הכלל. ניתן לטעון כי מי שתִכנת את התוכנה והעניק לה את היכולת ליצור את היצירה, צריך להיחשב ליוצר ובעל זכות יוצרים בה. אולם, מעבר להענקת היכולת לתוכנה, אותו מתכנת לא הלך את כברת הדרך הנוספת ולא יצר בעצמו את היצירה. נהפוך הוא, ייתכן שמעולם לא חשב על היצירה הספציפית שהולידה התוכנה. במידה רבה הוא דומה למורה טוב שלימד את היוצר את יסודות כתיבת הפרוזה, או ההלחנה, אך הוא אינו הסופר של הסיפור שכתב התלמיד, או המלחין של לחנו. לכן, במקרה זה נראה כי התוכנה שמייצרת את הבינה המלאכותית, או, אם תרצו, "הבינה המלאכותית עצמה", היא מקור היצירתיות ולכן צריכה להיחשב כיוצרת של היצירה, ולא אדם כלשהו. אם כך, אי-אפשר לומר כי היצירה מקורית, במובן של יצירה שהיא פרי חשיבה יצירתית של אדם. מכאן, לכאורה, יצירה שנוצרה בבינה מלאכותית צריכה להיות נחלת הכלל. אלא שתוצאה זו אינה נותנת תמריץ להשקעה הנדרשת בתכנות התוכנה, או לשימוש בה כדי ליצור. לכן, יש המציעים הסדרים משפטיים ספציפיים לסוגיית הבעלות. אלה מבוססים על מדיניות משפטית הנעזרת בפיקציות משפטיות, כגון דוקטרינת העבודה המוזמנת, או יצירת העובד (work made for hire) האמריקני. ולא על היות ה"מועמד לבעלות" ראוי להיחשב כיוצר של היצירה בהתאם למבחן המקוריות. החוק האנגלי יוצר "בעלות סטטוטורית" ביצירה למי שתכנת את תוכנת הבינה, אולם קשה לראות הצדקה בקביעה זו, שכן היצירה שתיווצר בסופו של דבר עשויה להיות פרי שיקולים שלא באו מהמתכנת ואף של תרומות של המשתמש שהגדיר את היצירה של התוכנה ליצור.
בפרשה הידועה כפרשת Thaler, משרד זכויות היוצרים האמריקני סירב לרשום זכויות יוצרים על יצירה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית יוצרת. מבקש הרישום ביקש לרשום את הזכויות על שם תוכנת הבינה המלאכותית Creativity Machine. רשמת זכויות היוצרים קבעה כי לפי דיני זכויות יוצרים על מנת שיקומו זכויות יוצרים "היצירה" צריכה להיות פרי עמל אינטלקטואלי של "היוצר". היא צריכה להיות תוצר של "יצירתיות, כלשהי. במקרה של יצירה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית יוצרת לא ניתן לומר כי "המכונה" הפעילה מחשבה אינטלקטואלית או יצירתיות. המבקש ערער לבית המשפט, אולם זה אישר את החלטת משרד זכויות היוצרים.
בפרשה אחרת, משרד זכויות היוצרים שוב דחה בקשה לרשום זכויות יוצרים עבור יצירה אומנותית שנוצרה על ידי בינה מלאכותית יוצרת. הציורים נוצרו באמצעות התוכנה מידג'רני שיוצרת ציורים על פי הוראות מילוליות של המשתמש. הציורים שימשו אילוסטרציות לספר. המבקש הגיש את הספר לרישום יחד עם האילוסטרציות. משרד זכויות היוצרים קבע שהספר כיצירה ספרותית היה ניתן לרישום, אך לא הציורים. למרות שההוראות משפיעות על היצירה שנוצרת בתגובה להן הן אינן יוצרות את הביטוי הספציפי שהתוכנה נותנת להוראות אלה. עם זאת, הספר "השלם" הוא נושא לזכויות יוצרים וניתן לרישום. זאת בזכות הבחירה והסידור של הטקסט והציורים יחד. אולם, הגנה זו אינה מקנה הגנה לציורים כשלעצם.
שאלה נוספת שעולה היא אם השימוש ללא הרשאה ביצירות מוגנות (סיפורים, ציורים, תצלומים, מוזיקה וכו') כדי לאמן תוכנת הבינה המלאכותית מפרה את זכויות היוצרים ביצירות. כדי לאמן את התוכנה יש להאכיל אותו מיצירות רבות כדי שילמד לזהות אובייקטים, סגנונות מוזיקה וכו'. כך, למשל, כדי שתוכנה תדע לזהות או לציור ציור של ציפור יש להאכיל אותה בציורים או צילומים רבים מאוד לשל ציפורים. גם אם אלה אינם נשמרים בתוכנה בסופו של דבר הן מועתקות ונשמרות, לפחות זמנית. משרד המשפטים הישראלי הוציא חוות דעת שקבעה כי שימוש שכזה הוא בגדר שימוש הוגן (אומנם חוות הדעת ניתנה במקרה ספציפי, אבל השלכות הרוחב ברורות). אחרים סבורים כי לא מדובר בשימוש הוגן, אלא בניצול בלתי הוגן של היצירות של אחרים.
הדין בנושא הבינה המלאכותית הולך ומתפתח. נעקוב ונעדכן בהתפתחויות.
