אפריל 2022
עו"ד טוני גרינמן ושירז בוקס
וועדת ערער של משרד זכויות היוצרים האמריקאי דחתה ערער על החלטת המשרד שלא לרשום זכויות יוצרים ביצירה אומנותית דו ממדית שנוצרה על ידי בינה מלאכותית. היצירה, מכונה "A recent entrance to paradise" (כניסה מהזמן האחרון לגן עדן), מוצגת להלן:
ב- 3.11.2018 הגיש המבקש, ת'אלר בקשה לרישום זכות יוצרים ביצירה. המבקש ציין כי מחבר היצירה הוא "מכונת היצירתיות" ות'אלר גם הצהיר שהוא בעל המכונה. בבקשתו, ציין שהיצירה נוצרה באופן אוטונומי על ידי אלגוריתם הפועל על המכונה וביקש להכיר בה כיצירה מוזמנת מוזמנת (“work made for hire”) עבורו כבעל המכונה היצירתית. ב- 12.8.2019 בקשתו נדחתה על ידי בוחן ממשרד רישום זכויות היוצרים מכיוון שלדעתו היצירה לא נוצרה בידי יוצר אנושי, שזהו תנאי הכרחי לרישום זכויות יוצרים.
בערער טען ת'אלר שהדרישה לקיום מחבר אנושי אינה חוקתית, ואינה מגובה בפסיקה. עוד טען כי שיקולי מדיניות ציבורית מחייבים לרשום זכויות יוצרים על יצירה שנוצרה בידי מכונה בשל הרציונל של זכות היוצרים, דהיינו עידוד היצירה. כמו כן, הוא טען שאין איסור לרשום זכויות יוצרים עבור יצירות שנוצרו על ידי מחשב ושהחוק כבר אפשר לגופים לא אנושיים להיחשב כמחברים ביצירה מוזמנות.
הנחת היסוד של וועדת הערער בהחלטתה הייתה שהיצירה נוצרה באופן אוטונומי על ידי בינה מלאכותית ללא תרומת יצירה מאדם. על מנת לשכנע כי היצירה ברת רישום, ת'אלר היה צריך להוכיח שהיצירה היא תוצר של יוצר אנושי, או לשכנע את משרד זכויות היוצרים לא ללכת בדרכי המדיניות שלה מכבר שלא להעניק זכויות יוצרים ליצירות שאינן תוצר של יוצר אנושי.
מכיוון שת'אלר לא הגיש כל ראיה על תרומה אנושית שלו ליצירה, נותר רק לדון במדיניות המשרד. לאחר סקירה נרחבת של החוק ותקדימים שיפוטיים הגיעה וועדת הערער למסקנה כי הדרישה לקיום של יוצר אנושי ליצירה, היא תנאי מוקדם מחייב להגנה על זכויות יוצרים בארה"ב ולכן לא ניתן לרשום את היצירה. חוק זכות יוצרים מעניק הגנה ליצירות מקוריות המקובעות באמצעי ביטוי מוחשי. הקונגרס הותיר את הביטוי "יצירה מקורית" ללא הגדרה והוא אכן רחב מאוד, אך היקפו אינו בלתי מוגבל. הוא מקיף מערך קטן יותר של "יצירות" מאשר יכל הקונגרס להגן עליהם על-פי החוקה, אם כי הניסוח בחקיקה מאפשר בעתיד לכסות עוד תחומי יצירה קיימים שטרם הוכרו, שיתכן שהקונגרסים הבאים ירצו להגן עליהם.
חוק זכות יוצרים מפורש על ידי בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון האמריקני, באופן אחיד בכך שהגנת זכויות היוצרים מוגבלת ליצירות של יוצרים אנושיים. בתי המשפט גם ביטאו את קשר בין המוח האנושי ליצירתיות או ביטוי יצירתי לשם הגנה על זכויות יוצרים. המשרד פועל לפי תקדימי בית המשפט העליון, כך שיוצר אנושי הוא אלמנט הכרחי לשם הגנת זכויות יוצרים. לדוגמה, במאה התשע עשרה נקבע כי יצירות צילום יכולות להיות מוגנות בזכויות יוצרים למרות השימוש במכונה (מצלמה) ביצירתם. זאת משום שהיוצר האנושי המפעיל את המצלמה מקבל החלטות יצירתיות בעצמו. גם בתי המשפט בערכאות הנמוכות יותר דחו ניסיונות חוזרים להרחבת ההגנה על זכויות יוצרים ליצירות שאינן אנושיות. כך נקבע, שגם קוף לא יכול להיות בעל זכויות יוצרים בתמונות שהוא מצלם. כמו כן, נקבע שלא יכולות להיות זכויות יוצרים בגינה (הכוונה לצמחיה ולא לאלמנטים מובנים). כמו כן, לא יכולות להיות זכויות יוצרים ב"דברי מלאכים", אם כי ייתכנו זכויות יוצרים בלקט של דברים אלה שנוצר בידי אדם שהפעיל שיקול דעת יצירתי בבחירת הדברים שנכללים בלקט. אומנם וועדת הערער לא מודעת לבחינה של בית המשפט אם בינה מלאכותית יכולה להיות יוצרת למטרות זכויות יוצרים, אך בתי המשפט היו עקביים בקביעתם שביטוי לא אנושי אינו כשיר להגנת זכויות יוצרים.
סוכנויות פדרליות גם הלכו בדרך בתי המשפט. בשנות ה-70 סוגיות בנוגע להשפעת טכנולוגית המחשוב על מערכת זכויות יוצרים הובילו להקמת ועדה לאומית לשימושים טכנולוגיים חדשים ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים (CONTU). לפי עמדת הCONTU זכאות להגנה על יצירה בזכויות יוצרים, אינה תלויה במכשירים המשמשים ליצירתה אלא בנוכחות של יצירתיות אנושית מינימלית בהפקתה. דוח CONTU משקף את עמדת משרד זכויות היוצרים, עשור לפני חוק זכויות יוצרים האמריקאי (1976), לפי הדוח הגנת זכויות יוצרים עלולה לחול על יצירות אקספרסיביות שנוצרות בעזרת מחשב אולם יצירה אנושית נדרשת. על אף ששום סעיף בחוק אינו מתייחס מפורשת לבינה מלאכותית, מסקנת המועצה היא שהמדיניות והפרקטיקה של המשרד הם שיוצר אנושי הוא תנאי מוקדם להגנה על זכויות יוצרים. יתרה מזאת, עמדת המשרד נתמכת בדו"ח שנערך לאחרונה ממשרד הפטנטים וסימני המסחר (USPTO).
טיעונו המשני של ת'אלר, כי ניתן לראות בו בעל זכות יוצרים מכוח דוקטרינת היצירה המוזמנת, גם נדחתה. אומנם דוקטרינה זו מאפשרת גם לגורמים לא אנושיים כמו חברות להיות יוצרים, אך הטענה לא מועילה למבקש. ראשית, היצירה אינה יצירה מוזמנת לפי הגדרתה בחוק זכות יוצרים. ההגדרה חלה על יצירה שנוצרת על-פי חוזה משפטי מחייב, קרי הסכם עבודה או הסכם יצירה מוזמנת. "מכונה יצירתית" לא נכנסת להגדרה זו, שכן מכונה אינה יכולה לכרות חוזה. שנית, דוקטרינה זו נועדה לקבוע את זכות הבעלות ביצירה, אך בהעדר יצירה מוגנת ממילא לא יכול להיות בעל זכות יוצרים. כפי שהוסבר לעיל, בהעדר יוצר אנושי ממילא אין יצירה מוגנת.
לבסוף, המבקש לא הביא כל אסמכתאות לתמוך בטענותיו בדבר המדיניות המשפטית הרצויה לטעמו.
מהסיבות לעיל, וועדת הערער של משרד זכויות היוצרים של ארה"ב אשררה את הסירוב לרישום זכות היוצרים בציור.
יצוין כי קיימות דעות באקדמיה שמציעות לאמץ פיקציה משפטית (כל משפטי מוכר) שדרכה ניתן יהיה להעניק זכות יוצרים לבעלים של מכונה שבאמצעותה נוצרת יצירה תוך שימוש בבינה מלאכותית. לאור החלטת וועדת הערער, ואלא אם יוגש ערעור לבית המשפט והוא יתקבל, יהיה על הקונגרס להחליט אם לחוקק פיקציה שכזו.
עוד יצוין כי מדינות אחרות, ובכלל זה באנגליה, הכירו באפשרות שיצירה שנוצרה בבינה מלאכותית תהיה מוגנת. זאת, מכוח הוראה חוקית ספציפית. אחרות דנות בסוגייה כעת. בישראל, השאלה טרם נדונה בערכאה משפטית.
להזמנה להערות הציבור באנגליה בסוגיית קניין רוחני בכלל וזכויות יוצרים בפרט ביצירות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית ראו כאן.
