עו"ד טוני גרינמן ושירז בוקס
לעתים לא ניתן לאתר את מי שהפר את זכויות היוצרים ביצירה, למשל על-ידי יצירת עותקים של יצירה ללא הרשאה או ע"י הורדת עותקים מפרים של היצירה מאתרים שונים באינטרנט. יתרה מזו, במקרים רבים המפרים הם רבים, כגון במקרה של הורדת יצירות מפירות ואין זה כלכלי לנהל הליכים נפרדים כנגד כל אחד ואחד. על מנת לאפשר לבעלי זכויות יוצרים להתמודד עם הפרות כאלה, דיני זכויות יוצרים מרחיבים את מעגל האחראים להפרה ומטיל אחריות על "מפירי משנה". זאת, באמצעות שתי דוקטרינות שונות. ראשית כל, חוק זכות יוצרים יוצר בעצמו את מושג ההפרה העקיפה. בנוסף, הפסיקה הכירה באחריות בגין "הפרה תורמת" של זכות היוצרים. מרכיבי החבות לשני סוגי ההפרות המשניות שונים במקצת. הכלים הללו חשובים ביותר במלחמה נגד פיראטיות בזכויות יוצרים.
פסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט השלום עסק בדוקטרינת ההפרה העקיפה. התובעת, רמות ליד אוניברסיטת תל אביב בע"מ, הינה חברה להוצאה לאור שתבעה את חסן עלי מסאלחה מוחסן שהפעיל חנות בכפר קרע בשם "ספריית אלהוד". התביעה, הוגשה בגין הפרה עקיפה של זכויות היוצרים של התובעת והתקבלה בחלקה. בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובעת הפיצוי בסך של 30,000 ש"ח בגין שני כותרים נשוא התביעה. סיכום זה דן בהפרה עקיפה של זכות יוצרים לפי סעיף 48 לחוק זכות יוצרים תשס"ח – 2008 (להלן: החוק), פסק הדין דן בעילות נוספות אך לא נדון בהן כאן.
התביעה נגעה בשני כותרים של התובעת, ספרי מדעים לכיתות ה'-ו'. לא הייתה מחלוקת בדבר קיום זכות היוצרים ביצירות הספרותיות האלו כהגדרתם בסעיפים 1, 4 ו-11 לחוק.
התובעת טענה שהיו בהחזקת הנתבע עותקים מזויפים של ספרי התובעת לצורך הפצתם לציבור, שאותם שיווק ומכר מסחרית כחלק מפעולתו העסקית והשגרתית ולא טענה להפרה ישירה של זכות יוצרים.
סעיף 48 לחוק זכות יוצרים עוסק בהפרה עקיפה של זכויות יוצרים באמצעות סחר בעותקים מפרים של יצירה. הסעיף חל על חמישה סוגי פעילות הפרוסות על ציר הסחר בעותקים. הפרת זכות יוצרים עקיפה כוללת שלושה יסודות, הראשון והשני מהווים יסוד עובדתי והשלישי מהווה יסוד נפשי. לפי הראשון והשני יש להוכיח שהעותקים מפרים וכי ובוצעה בהם פעולה מבין המוזכרות בסעיף. אחת מהפעולות הללו היא הצעה או העמדה למכירה. די בעצם העמדת העותק המפר למכירה ואין צורך בעסקה בפועל. לפי התנאי השלישי על התובעת להוכיח שהנתבע ידע או היה עליו לדעת שהפעולה שביצע בוצעה בעותק מפר.
נקבע שהתובעת הצליחה להוכיח את היסוד העובדתי לפי סעיף 48 לחוק, שמדובר ב"עותק מפר", בספרים מזויפים שנחזו להיות של התובעת ושהועמדו למכירה בחנות הנתבע. בנוסף, סעיף 48 לחוק אינו דורש שהמכירה או ההעמדה למכירה תבוצע סמוך למועד התפיסה של הספרים, עצם החזקת הספרים בחנות ספרים וציוד משרדי מלמדת על כוונת הנתבע למכור את הספרים וזו מספיקה לעמידה בתנאי הסעיף.
לעניין היסוד הנפשי, הסעיף אינו דורש הוכחת ידיעה בפועל אלא "ידע בכוח" (מה שמכונה לעתים "ידיעה קונסטרוקטיבית") מצד המפר, המתבטאת אפילו בעצימת עיניים. הנתבע טען שרכש את הספרים ממשווק מורשה בלבד ולא ידע שחלקם מזויפים, אך הוא נמנע מזימון המשווק המורשה לעדות ומהגשת ראיות רלוונטיות נוספות. הימנעותו מקימה חזקה כי הצגת הראיות הייתה פועלת כנגדו ומבססת את טענות התובעת לידיעה מלאה ברכישת הספרים המזויפים. טענות הנתבע לכדאיות כלכלית לקיומה או להעדרה לא יכולות להועיל לו אלא רק להוות משקל בקביעת פיצוי בגין ההפרה. מקרים רבים של מכירת ספרים מזויפים מעלים את ההשערה שיש כדאיות כלכלית לפעולה זו.
התובעת ביקשה כי בית המשפט יפסוק לה פיצויים ללא הוכחת נזק לפי סעיף 56 לחוק זכות יוצרים. בקביעת הפיצויים היה על בית המשפט לקבוע בכמה הפרות מדובר ואם הן בגדר "מסכת אחת של מעשים". בית המשפט קבע כי בהפרת זכויות יוצרים של מספר יצירות נפרדות במקביל, לא נראה בכך "מסכת אחת של מעשים" כי לכל יצירה יש קיום וערך כלכלי עצמאי (בית המשפט הפנה לספר "זכויות יוצרים" של עו"ד טוני גרינמן). בידי הפסיקה עלו מספר מבחנים לצורך קביעת מספר ההפרות וגובה הפיצוי: "מבחן הזכות שנפגעה", "מבחן הערך הכלכלי והעצמאי" ואומדן הנזק המשוער של התובע.
במקרה זה, נתפסו שני כותרים ו- 11 ספרים מזויפים. הנתבע טען שחנותו סגורה מזה זמן רב ולא עוסק עוד במכירות. עם זאת, בית המשפט קבע כי מכירת ספרים מזויפים הפכה למכת מדינה ומעבר לפיצוי לנפגע יש לייצר הרתעת המפר הספציפי ושל מפרים פוטנציאלים אחרים. נפסק פיצוי על סך 15,000 ₪ בגין כל אחד מהכותרים נשוא התביעה ובסך הכל 30,000 ₪, וכן גם הוצאות משפט בסך 4,000 ₪ ושכר טרחה של עו"ד בסך של 7,000 ₪. לדעתנו, לא בטוח שפיצויים כאלה והוצאות כאלה אכן מהווים הרתעה מספקת.
יצוין כי חוק זכות יוצרים מטיל אחריות עקיפה גם בגין שני סוגים נוספים של הפרה עקיפה שהם: (א) הרשאה לביצוע פומבי מפר של יצירה במקום בידור ציבורי ו- (ב) הקלת או הרחבת הגישה ליצירה שהועמד לרשות הציבור בהפרה של זכויות היוצרים ביצירה. כמו כן, דוקטרינת ההפרה התורמת מאפשרת לבית המשפט להטיל אחריות על מי שמשתתף באופן מהותי בהפרת זכות יוצרים או תורם לה, או מעודד אותה. סוגי המקרים שעליהם תחול דוקטרינת ההפרה התורמת רבים ומגוונים. לכן זהו כלי גמיש וחשוב לבעלי זכויות היוצרים. כאמור, שני סוגי ההפרה מקלים על המלחמה נגד פיראטיות. נדון בסוגי הפרות הללו בהזדמנות אחרת.
ת"א (שלום חיפה) 3782-02-19 רמות ליד אוניברסיטת תל-אביב בע"מ נ' מוחסן (05.07.2021)
