זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

לשון הרע: נדחתה "תביעת השתקה" ללשון הרע נגד פרסומי הנתבע בפייסבוק

מאי 2021

עו"ד טוני גרינמן ושירז בוקס

נדחתה תביעה שהוגשה על ידי ראש המועצה המקומית קצרין, בגין הוצאת לשון הרע. התובע טען שפורסמו שישה פרסומים פוגעים של הנתבע ב"פייסבוק" שבין היתר, היו גזעניים כלפיו כעולה ממדינות חבר העמים לשעבר. הפרסומים בוצעו על רקע הבחירות לראשות הרשות המקומית. הנתבע התגונן בטענת "זוטי דברים", טען שמאז הפרסומים נמחקו, הנוסח לא עונה להגדרת לשון הרע, שהתנצל בפני חבריו הרבים ממוצא רוסי ואף פנה לתובע על מנת להתנצל באופן אישי. בנוסף, הנתבע טען שאשתו של התובע, שיתפה את הפוסט שהנתבע העלה, בתוספת השמצות כנגדו, לאחר שהתייתר הדיון הציבורי ולכן מדובר על תביעת השתקה.

בית המשפט קבע, על סמך ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון, כי פוסט ברשת חברתית עולה להגדרת הפרסום לפי סעיף 2 לחוק ולא הייתה מחלוקת שהפרסומים מושא התביעה נעשו על ידי הנתבע בפייסבוק. לפי אותה הלכה, שיתוף פוסט של אחר יכול להיחשב כלשון הרע הואיל ומדובר בפרסום נוסף של הדברים ואילו "לייק" לא ייחשב כלשון הרע הואיל ואין בו משום פרסום מחדש של הדברים.

בית המשפט הגיע למסקנה שייתכן שהקורא הסביר יבין מהפוסט שפורסם על ידי הנתבע שהתובע אינו יהודי או לכל הפחות שיהדותו מוטלת בספק, נקבע שהביטוי "חצי יהודי" מהווה ביטוי לשון הרע על פי סעיף 1 לחוק ואכן מהווה אמירה מכפישה ולא ביקורת לגיטימית כלפי עובדי ציבור. בנוגע לשאר האמירות בפוסט נמצא כי מבחינה אובייקטיבית נחשף הקורא הסביר לביקורת והבעת דעה, גם אם מדובר בנוסח לוחמני.

בחמשת הפרסומים האחרים וכן האמירות האחרות בפרסום מלבד הביטוי הפוגעני לעיל, נמצא שלשונם אינה חורגת מגבול הנקבע בפסיקה בעבר. הם נבחנו באופן אובייקטיבי, כאין בהם כדי לבזות, להכפיש, להשפיל, או לעשות את התובע מושא לשנאה. אלו לא הוצגו כעובדות אלא כהבעת דעה בקשר לעניין ציבורי, המוגנת בהגנת תום הלב המיוחדת שבסעיף 15(4) לחוק.

פיצוי בגין לשון הרע נועד להעניק פיצוי מלא על הנזק שנגרם, לא פחות ולא יותר.

על אף האמור, בית המשפט דחה את התביעה הואיל ומצא כי היא "תביעת השתקה" (באנגלית SLAP SUIT). תביעת השתקה היא תביעה שנועדה ליצור אפקט מצנן שיחסום את הנתבע ואחרים מהמשך מתיחת ביקורת על התובע והיא דוגמה לשימוש לרעה בהליכי משפט. מאפייניה של התביעה (רשימה לא סגורה) הן: (א) תביעה בסכום גבוה במיוחד; (ב) בקשר עם עניין ציבור; (ג) פערי כוחות גדולים בין הצדדים. ואכן סכום התביעה במקרה זה (300,000 ₪) היה גבוה בהרבה מהפיצוי הקבוע בחוק איסור לשון הרע, התביעה נגעה לעניין בעל חשיבות לציבור תושבי קצרין ויש פערי כוחות גדולים, מחד ראש רשות מקומית ומנגד, פנסיונר מקצרין.

לרשימה הלא סגורה נוסף מאפיין בפסק דין זה - שימוש לרעה ביצירת "טענות עובדתיות" תוך "מוסר כפול" של פרסום הפגיעה הנטענת באמצעות אחרים המזוהים עם התובע. לפי בית המשפט, המוסר הכפול נעוץ בכך שמחד התובע נפגע מהפרסום ומנגד, אשתו פרסמה את הפרסום הפוגע שוב תוך העלבת הנתבע.

בנוסף, אומצה עמדת הנתבע שמדובר בזוטי דברים ושהתנהגות התובע והתעלמותו מהניסיונות להתנצלות מצד הנתבע עולים לכדי חוסר תום לב.

זהו מקרה חריג שבו הכיר בית המשפט בהגנה של "תביעת השתקה" במסגרת תביעה בגין לשון הרע. כלי זה, הנפוץ בארצות הברית ואף מעוגן בחוקים של מדינות רבות, חשוב לשמירה על חופש הביטוי ולמניעת השתקת ביקורת בידי גורמים חזקים, מבחינה כלכלית או ציבורית.

 

ת"א 60893-12-18 (שלום צפת) אפרצב נ' בן דוד (16.03.2021)

צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.