ספטמבר 2019
אמזון היא כידוע חברה אמריקאית המפעילה אתר מסחר אינטרנטי במסגרתו פלטפורמה המאפשרת מכירה של מוצרים ע"י צד ג', לצד מתן אפשרות שמירה ואחסון של המוצרים. השילוח ללקוח לאחר המכירה, נעשה ע"י חברה חיצונית.
"קותי" היא חברה המפיצה בשמים, המחזיקה ברישיון לסימן המסחר "דוידוף" עבור בשמים וקוסמטיקה (להלן "החברה").
בשנת 2014 הוצע למכירה בקבוק בושם הנושא סימן מסחר זה על ידי מוכר ללא רישיון. קותי שלחה מכתב התרעה למוכר ובמקביל ביקשה מאמזון להתערב ולחשוף את פרטי המוכר. אמזון סירבה ונתבעה בביה"ד הגרמני. ביה"ד דחה את התביעה וקבע שאמזון איננה מפרה את הזכויות בסימני המסחר בעצמה, אלא שמרה את הפריטים עבור צדדים שלישיים ולכן לא נושאת באחריות. החברה ערערה על פסה"ד והשאלה התגלגלה לפתחו של ביהמ"ש האירופי לצדק.
האם אחסון סחורה המפרה סימני מסחר עבור צד שלישי לצורך מכירה, ללא ידיעה על ההפרה, מפר זכויות סימני מסחר בעצמו?
חשוב לשים לב כי בשונה מהמתואר בשאלה, אמזון איננה ניטראלית באשר לאחסון הסחורה, שכן היא מציגה את הסחורה למכירה, מסייעת במכירתה ומקדמת אותה. יתר על כן, בעת ביצוע הזמנה מאמזון, היא למעשה מחליפה את המוכר לחלוטין.
סימן מסחר הרשום באיחוד האירופי מעניק לבעליו את הזכות הבלעדית למנוע מצדדים שלישיים להשתמש בסימן מסחר זהה ביחס לאותן סחורות ושירותים בהן רשום הסימן, או כל סימן אשר עלול להטעות את הציבור, כך שתיווצר פגיעה במוניטין של הסימן.
האם אחסון משמעו "שימוש" בסימן המסחר?
לפי פסיקת בית המשפט, "שימוש" כרוך בהתנהגות אקטיבית ובשליטה ישירה או עקיפה בשימוש בסימן. דיני סימני המסחר נועדו לספק לבעל הסימן כוח משפטי שיאפשר לו למנוע שימוש בסימן המסחר שלו על ידי צד שלישי ללא הסכמתו. עם זאת, רק צד שלישי שהוא בעל שליטה ישירה/עקיפה על השימוש, מסוגל למעשה להפסיק את אותו שימוש ולכן מוטלת עליו האחריות לכך.
ביהמ"ש כבר קבע בעבר כי שימוש ע"י צד שלישי בסימן זהה או דומה לסימן מסחר רשום מרמז כי הוא עושה בו שימוש מסחרי. אולם, צד שלישי רשאי לאפשר ללקוחותיו לעשות שימוש בסימנים דומים או זהים מבלי שהוא עצמו משתמש בסימנים. לפיכך, בעת הפעלת פלטפורמות מסחר אלקטרוני, השימוש בסימנים דומים או זהים בהצעות למכירה המוצגים בשוק מקוון, נעשה על-ידי המוכרים ולא על-ידי מפעיל הפלטפורמה בעצמו. במקרה אחר נקבע כי מעניק שירותים הממלא הוראות טכניות של צד שלישי- אינו "משתמש" בסימנים אלא יוצר תנאים טכניים הנחוצים לשימושו של צד שלישי. אולם קביעה זו איננה חד משמעית ובנסיבות מסוימות יכולים להיות מקרים שיצירת התנאים הטכניים לשימוש תיחשב כשלעצמה שימוש בסימן.
על מנת שאחסון טובין המפרים סימני מסחר ייחשב לשימוש בסימן, המאחסן צריך להציע את הטובין למכירה בעצמו. במקרה דנן נקבע כי אמזון לא הציעה את הסחורה המפרה למכירה ולא הציגה אותה בשוק אלא היה זה הצד השלישי שתכנן להציע את הסחורה למכירה או להציגה בשוק. מכאן שאמזון אינה משתמשת בעצמה בטובין המפרים סימני המסחר ולכן אינה מפרה זכויות.
לפיכך קבע בית הדין כי אחסון מוצרים שמפרים סימני מסחר בעבור צד שלישי בכדי שיציע אותם למכירה בשוק, ללא מודעות להפרה וללא כוונה לעשות בהם שימוש מסחרי בעצמו, אינו נחשב כהפרה של סימני המסחר.
פסיקה זו תתקבל באנחת רווחה של פלטפורמות כמו אמזון והיא מרחיקה מהן את הסיכון של הטלת אחריות בגין הפרות של צדדים שלישיים. עם זאת, יש לשים לב לכך שבית הדין הכיר בפטור מחבות רק במקרה שבו מפעילי הפלטפורמה אינם מודעים להפרות ואינם פועלים במטרה להרוויח מהפרות. לכן פלטפורמות פיראטיות "המתמחות" במתן שירותים למכירות של מוצרים מזויפים לא יזכו בקלות לפטור.
Coty Germany GmbH v Amazon Services Europe Sàrl and Others (2.4.2020)
