מאי 2020
ד"ר רננה לנדאו כתבה עבודת תזה לתואר מוסמך שעובד למאמר אקדמי בשם "המשפט במשפט: בלשנות משפטית- הבלשן בשירות המשפטן", שפורסם בכתב העת "עיוני משפט" של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א. עבודה זו הבשילה לאחר מכן לעבודת דוקטורט וזכתה לשבחים מצד המנחים של רננה, שאחד מהם היה נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופסור אהרן ברק, ולציטוטים בפסיקת בתי המשפט ובספרות. התובעת ציינה כי עמלה על העבודה במשך מספר שנים, במחקר, כתיבה, עריכה תוך השקעת יצירתיות, שיקול דעת ומחשבה.
עבודת התובעת פורסמה באתר אינטרנט שעוסק במכירת עבודות אקדמיות ואף הועמד למכירה כ"עבודה סמינריונית משפטית" בשם שונה ומקוצר: "בלשנות במשפט". כל זאת, ללא הרשאה מאת התובעת. מהעבודה הושמטו שם התובעת ופרטיה, הערות שוליים בודדות נמחקו והוחלפו באחרות ונוספו בה שינויים מינוריים ספורים.
האתר שהפעילו הנתבעים עוסק במכירת עבודות אקדמיות כאמור וכפי שקבע בית המשפט, מפי השופט אביים ברקאי, למרות שהנתבעים ניסו לטעון כי עבודות מיועדות לשמש השראה בלבד, בפועל אלה מוגשות על-ידי סטודנטים לקבלת ציון, וזאת למעשה הונאת המוסדות האקדמיים בהם לומדים הסטודנטים.
התובעת טענה כי מעשי הנתבעים מהווים הפרה חמורה של זכויות היוצרים ושל הזכויות המוסריות שלה. בסופו של דבר, הנתבעים לא חלקו על עצם החבות שלהם. לכן, נותר לבית המשפט רק לקבוע את סכום הפיצויים. נקבע כי אין להתעלם מ"מאפייני פעילות הנתבע": הקמת והפעלת אתר שעיקר עיסוקו הוא מכירת עבודות אקדמיות לסטודנטים המבקשים להונות את המוסדות האקדמיים שבו הם לומדים. כך, יש להתייחס גם להרתעה שבחיוב בפיצוי- בעיקר לנוכח מאפייניה של זכות היוצרים והקלות בה היא מופרת. הנתבעים התכוונו להשיא את רווחיהם תוך הפרת זכויותיה של התובעת ואף גזלתן. הנתבעים הפרו הן את זכויות היוצרים של התובעת: זכות ההעתקה וזכות ההעמדה לרשות הציבור והן את זכויותיה המוסריות לייחוס ולשלמות היצירה בכך שלא ציינו את שמה כמחברת. זאת, לצד פגיעה במוניטין שעלולה לפגוע במכירות פוטנציאליות עתידיות. בהתחשב בכלל הנסיבות, הועמד סכום הפיצוי על 90,000 ₪ ובנוסף 30,000 ₪ עבור הוצאות ושכ"ט עו"ד.
משרדנו ייצג את התובעת בתיק זה.
ת"א (שלום ת"א) 47702-04-17 לנדאו נ' הוצאה לאור תוכן והדרכה בע"מ (10.3.2020).
