ינואר 2020
מאת עורך דין טוני גרינמן ומור גולדבלום
בית המשפט המחוזי בנצרת חייב בעלים של גלריה ואמנית בפיצויים ללא הוכחת נזק מקסימליים בגין הפרות בוטות של זכויות היוצרים והזכויות המוסריות בשלושה ציורים שהועתקו מאמנית אחרת. בסך הכל, חוייבו הנתבעים לשלם לתובעת סך של 600,000 ₪.
דורית גור מימון היא אמנית שטוענת כי יצירותיה הועתקו, נחתמו בשם "אוראל" (על-ידי אמנית אחרת) ונמכרו באמצעות הגלריה "עץ הזית" על-ידי בעל הגלריה.
הציורים של התובעת הן ללא ספק יצירות אומנותיות בהתאם לסעיף 1 לחוק זכות יוצרים ומוגנות בזכויות יוצרים. בית המשפט העליון התווה זה מכבר את העקרונות והמבחנים המקימים הגנה על יצירה אומנותית באמצעות זכות יוצרים, והן שעל היצירה להיות מקוריות, דהיינו על היצירה להיות מעשה ידי אדם, תוצר של השקעה מינימאלית של משאב אנושי, " תוך שימוש מינימאלי לפחות של יצירתיות של היוצר, ולאו דווקא חידוש על פני יצירות אחרות. כמו כן על היצירתיות המחשבתית ללבוש צורה של ביטוי ולא רק של הרעיון העומד מאחוריו. בנוסף, על היוצר להיות מקור היצירה, מבחינה זו שהיא אינה מועתקת מיצירה אחרת ושהיא נוצרה על-ידו.
היצירות שבמחלוקת כוללות מוטיבים יהודיים ומשלבים כיתוב. דורית העידה כי היא ציירת המתפרנסת ממכירת ציוריה שהם פרי יצירתה המקורית. היא השקיעה זמן ומאמץ ביצירה ועמדה על כך שרק היא הגתה ויצרה את הציורים ללא מעורבותו של אחד מבעלי הגלריה. מנגד, טען בעל הגלריה כי הוא השקיע שעות רבות בעיצובה המקצועי של דורית, אשר תפקדה רק כמוציאה לפועל של רעיונותיו השאובים מהמקורות היהודיים, כאשר הוא מנחה אותה באופן מדויק כיצד ליצור את היצירה מבחינת הטכניקה ואופן השימוש בצבעים. אולם, לא הוצגו ראיות התומכות בטענותיו. גרסתה של דורית לעומתו, מאומתת. במרוצת הזמן דורית התמקצעה וגיבשה סגנון והשראה מעולם היהדות, היודאיקה והקבלה. דורית השקיעה זמן, מחשבה, כישרון, יצירתיות, מקצועיות וממון בתהליך היצירה ויצירותיה משקפות ביטוי ייחודי של רעיונות. כמו כן, גם בטרם הקשר העסקי עם בעל הגלריה, דורית יצרה ומכרה יצירות בעלות סגנון דומה באמצעות גלריה אחרת. שילוב האלמנטים השונים ביצירה, הכוללים בין היתר את אופן הכיתוב ושילוב התוכן ביצירה מקנים את המקוריות הנדרשת כדי לזכותה בזכות יוצרים.
בעל הגלריה המשיך וטען כי משעה שחשף את דורית לרעיונות והנחה אותה כיצד לצייר ובאילו צבעים, הוא בעל הזכויות. טענה זו נסתרה אף היא היות ודורית יצרה יצירות דומות עוד בטרם התקשרותה עם בעל הגלריה (מה עוד, שממילא הטענה אינה רלוונטית לשאלה מיהי יוצרת הציורים, ט.ג.). לא זו בלבד, גם לו בעל הגלריה היה מזמין היצירה, ס' 35 לחוק קובע שזכות היוצרים נותרת בידי היוצר אלא אם הוסכם אחרת במפורש או במשתמע. לא הוכחה כל הסכמה שכזו. בעל הגלריה עוד טען שדורית העניקה לו את הזכויות ביצירות. בהתאם לס' 37 לחוק, הליך הקניית זכויות צריך להיעשות בכתב. אולם, לא נמסרו ראיות המוכיחות קיומו של הסכם כזה.
האם מדובר בהעתקה? עשיית עותק של היצירה ללא רשות בעל הזכויות ואף העתקת חלק מהותי מיצירה מהוות הפרת זכות יוצרים. לשיטתו של המומחה מטעם התובעת, קיים דמיון רב עד כדי זהות בסגנון ובטכניקה בין הציורים החתומים בשם "אוראל" לאלה של דורית, באופן שניתן לקבוע חד משמעית כי מדובר בהעתקה. המומחה מטעם הנתבעים התרשם כי "אוראל" מצאה השראה ביצירותיה של התובעת, אך אין הדבר עולה עד כדי העתקה. אלא שאותה "אוראל" העידה כי התבקשה לייצר העתק "אחד לאחד" של הציורים שנשלחו אליה במייל.
בית המשפט ציין כי מהתביעה עולה תמונה מטרידה לפיה בעלי הגלריה יזמו ומכרו יצירות מועתקות של דורית בגלריה "עץ הזית" באמצעות האמנית אולסיה. כל אחד מהנתבעים לקח חלק בשרשרת המעשים: אחד פנה אל אולסיה, המציא את שם העט "אוראל" ועמד איתה בקשר ישיר על מנת לספק לה הנחיות ביחס לציורים שעליה להעתיק. השני אפשר את ההעתקה על-ידי מכירת היצירות שהגיעו לידיו בגלריה, ערך את ההסכם עם אולסיה ודאג לשלם לה. כך הפרו שניהם את זכויות היוצרים של דורית.
לצד הפרת זכות היוצרים, הופרה גם זכותה המוסרית של דורית, כפי שזו מוגדרת בס' 46 לחוק. משעה שיצירותיה הועתקו באופן מדויק בשם עט אחר, המסקנה המתבקשת היא הפרת זכותה המוסרית במובנה כזכות ההורות, הזכות לייחוס.
הפרות זכויות יוצרים וזכויות מוסרית הן עוולות אזרחיות המזכות בפיצויים. בעת קביעת גובה הפיצוי, בית המשפט רשאי לשקול שיקולים כמו היקף ההפרה, חומרתה, משך זמן ההפרה, הנזק הממשי שנגרם לתובע לצד הרווח שצמח לנתבע, טיב היחסים בין התובע לנתבע וטוב ליבו של הנתבע.
שש יצירות של דורית הועתקו על-ידי אולסיה בהתאם להנחיה והרשאה של בעלי הגלריה. לדורית נגרם נזק בכך שהופצו יצירות זהות לשלה, תחת שם של אמנית אחרת באופן שעלול ליצור רושם שמדובר ביצירה נפוצה ולכן ערכה נמוך יותר. בעלי הגלריה עשו ביצירות של דורית כבשלהם תוך הפגנת זלזול בוטה בדורית וביצירותיה. הם ניסו לשדל את דורית לוותר על זכויותיה ביצירות ומשלא הצליחו, פעלו במטרה להשפיל ולפגוע בה תוך הפגנת דורסנות, כוח ועליונות. יתר על כן, הם מסרו גרסאות סותרות ושקריות. מעשים אלה ראוי לגנות ולמגר.
כל אחת מהיצירות עמדה במבחני המקוריות, היצירתיות וההשקעה ולכן מוגנת בזכויות שהופרו על-ידי הנתבעים. יש לקבוע כי מספר ההפרות הוא כמספר הציורים שהועתקו- 100,000 ₪ עבור כל יצירה- סכום הכולל בתוכו את זכות היוצרים ואת הזכות המוסרית, ובסה"כ- 600,000 ₪.
בית המשפט פטר את האמנית אולסיה משום שמצא כי חלה עליה הגנת המפר התמים. ספק אם החלת הגנה זו במקרה זה במקומה, אולם ניכר כי בית המשפט חש שאולסיה הוכשלה על-ידי בעלי הגלריה. על הגנה זו, שהתרחבה באחרונה באופן מטריד, נדון בפעם אחרת.
בהתאם לקביעות של בית המשפט מדובר במקרה חמור של פלגיאט, העולה לכדי פיראטיות של ממש ולכן פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק מרבי הייתה מוצדק במקרה זה.
ת"א (מחוזי נצ') 21891-09-15 גור מימון נ' גלריה עץ הזית- אומנות ויזמות בע"מ (28.10.2019)
