התובע, מחמוד קייס, הינו פסל ידוע המתגורר במועצה מקומית נחף אשר הציבה בכיכר מרכזית, פסל שיצר התובע.
הפסל גדול ממדים, עשוי ברזל בגוון חום-חלודה ומכונה "ערבסק". הפסל הוצג במשך מספר שנים בתערוכה ולאחריה החליט התובע לתרום את יצירתו למועצה. מיקום הפסל ושאר פרטים תואמו בין התובע למועצה. לאחר זמן מה נודע לתובע כי בכוונת המועצה לצבוע את הפסל. התובע מיד התריע בפני הגורמים הרלוונטיים כי אין לעשות שינוי ביצירה, אך למרות זאת נצבע הפסל כחול בוהק, ללא ידיעתו או אישורו.
התובע טוען לפגיעה בזכותו המוסרית ביצירה ומנגד המועצה סבורה שפעלה כדין שכן הפסל נתרם למועצה ללא תנאים מגבילים, על כל זכויותיו.
הזכות המוסרית מוגדרת בס' 46 לחוק זכות יוצרים ועיקרה זכותו של היוצר כי שמו ייקרא על יצירתו ("הזכות לייחוס") ואיסור פגיעה ביצירה או שינוי צורתה (הזכות לשלמות היצירה). אין חולק כי פסלו של התובע שונה ללא רשותו. כמו כן הוא הוצב בכיכר במשך זמן מה ללא אזכור שם היוצר והיצירה, באופן שגרם לעוגמת נפש ולפגיעה בזכויותיו.
לא ניתן לטעון כי מדובר ב"אי הבנה" שכן ברגע שנודע ליוצר כי קיימת כוונה לבצע שינוי ביצירתו הבהיר כי הוא מתנגד לכך נחרצות וכי השינוי מהווה התערבות בשיקול דעתו ובבחירותיו כאמן.
בית המשפט סבור כי לא היה הכרח בצביעת היצירה וכי הפעולה לא הייתה סבירה בנסיבות העניין. התנגדות התובע הייתה ברורה וידועה לנתבעת אשר בחרה להתעלם מכך והיא אינה רואה כל פסול במעשיה. יתרה מזאת, המועצה הואילה להיענות לבקשות התובע להשיב את צבעו המקורי של הפסל ולהציב שלט הנושא את שם היוצר והיצירה באיחור ניכר ולאחר נקיטת אמצעים משפטיים רבים.
באשר לסעד, פסיקת פיצוי כספי ככל שתהיה, תצא מכיסה של אותה מועצה עמה רצה התובע להיטיב, באופן שיפגע בה ובתושביה, אשר בלאו הכי נמצאת בקשיים כלכליים. אמנם, לא ניתן להתעלם משגיאותיה אשר הסבו לתובע עוגמת נפש, טרחה והוצאות. בית המשפט החליט לשקלל את משך הפגיעה, מוניטין התובע ורצונו להיטיב עם יישובו מבלי להעיב על יחסיהם בעתיד. לשם כך הוחלט לפסוק סכום שיהיה בו משום פיצוי לתובע באופן שלא יכביד באופן ניכר על הנתבעת. הסעד נקבע על 19,000 ₪ בנוסף לשכר טרחה והוצאות.
מספר הערות על פסק הדין:
הזכות המוסרית היא זכות אישית שתכליתה כיבוד הקשר האישי שבין היוצר לבין יצירתו. ההנחה היא שהיצירה היא ביטוי לאישיותו של היוצר ולכן טמון בה ערך שאיננו רק כלכלי, אלא גם רגשי.
לפי חוק זכות יוצרים, לא כל שינוי ביצירה מהווה פגיעה בזכות המוסרית, כי אם רק כזו שפוגעת בכבודו ו/או בשמו של היוצר. שינוי של מרכיבים יצירתיים שמהווים ביטוי לאישיות של היוצר, לאומנותו או לשיקוליו היצירתיים בוודאי מהווה פגיעה בכבודו של היוצר. צביעת פסל בצבע שונה מהצבע המקורי הוא אכן שינוי יסודי ולכן צדק בית המשפט בקביעה כי השינוי מפר את הזכות המוסרית של הפסל.
אין זו פעם ראשונה שרשות מקומית נמצאת מפרה את הזכות המוסרית של פסל שפסלו הוצב בתחומי הרשות. במקרים קודמים הרשות העבירה פסלים ממקומם, לא תחזקה אותם ואף השמידה אותם. רצוי שרשויות ידעו לכבד את האומנים שאומנותם מוצגת בתחומיהן.
לכאורה, קשייה של רשות מקומית אינם צריכים להוות עילה להפחתת פיצוי ליוצר, שכן אין בקשיי העירייה כדי להפחית מהפגיעה.
ת"א (מחוזי חי') 26863-10-18 קייס נ' מועצה מקומית נחף (15.10.2019)
