עו"ד טוני גרינמן
אפריל 2018
חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, תשע״ז – 2017, המכונה גם "חוק חסימת אתרים", נכנס לתוקף בספטמבר 2017. חוק זה מסמיך את בית המשפט להורות לספקי אינטרנט (הגוף שעמו מתקשר הלקוח כדי לקבל שירותי אינטרנט) להגביל הספקת תוכן אינטרנטי למשתמשים שלהם, אך מאפשר לעשות זאת רק ביחס לרשימה סגורה של עבירות המתבצעות באינטרנט כדי למנוע המשך ביצוע העבירה באמצעות האתר. אחת מהעבירות הכלולות ברשימה היא פרסום שירותי זנות.
בקשה של מחלקת הסייבר של הפרקליטות למתן צו לחסימת גישה לאתר הוגשה בתחילת חודש אפריל 2018 לביהמ"ש המחוזי בתל אביב, ובהחלטה תקדימית שופט בית המשפט המחוזי ציון קאפח החליט לתת צו להגבלת הגישה לאתר sex777.net. לפי פסיקתו של השופט קאפח, אתר זה הציע שירותי זנות של בגירות בצורה ברורה, וכדי להפסיק את המשך ביצוע העבירה הורה על מתן צו להגבלת הגישה לאתר.
יישום ראשוני של חוק חדש, מעצם טבעו, כרוך בחבלי לידה. אחד מהקשיים שביישום החוק הועלה ע"י מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, עו"ד יורם הכהן. עו"ד הכהן טען כי אין להורות על חסימת הגישה לאתר משום שהמדינה לא התאמצה לאתר את מפעיל האתר, אשר לא הופיע לדיון. לטענתו, ללא איתור העבריין לא תסוכל העבירה אלא המשטרה והפרקליטות יסתפקו בהוצאת צווים. ביהמ"ש התייחס לטענה זו וקבע כי אין בעובדה שהמדינה לא פעלה "בשקידה סבירה" כדי לאתר מפעיל האתר כדי לפגוע ביישום בחוק, משום שלפי החוק רשויות אכיפת החוק יוצאות ידי חובתן ברגע שהזמינו את מפעיל האתר לדיון. יחד עם זאת, השופט קאפח מתח ביקורת על כך שהמדינה לא פעלה מספיק כדי להגיע למפעיל האתר, בציינו כי המשטרה בחרה לזמן את מפעיל האתר לדיון בבית המשפט באמצעות כתובת אי-מייל שהושארה בדף יצירת הקשר בעת הרישום לאתר.
קושי נוסף ביישום החוק ובמתן הצו כרוך בעובדה שהשרתים עליהם מאוחסן האתר sex777.net אינם נמצאים בישראל. עובדה זו לא מאפשרת לבית המשפט להורות על הסרת האתר מהרשת, מכיוון שאין לו סמכות טריטוריאלית לעשות זאת. בשל כך, ניתן צו להגבלת הגישה לאתר ולא צו להסרת האתר מהרשת. המשמעות המעשית של זה היא שהצו ניתן ביחס לכל ספקיות האינטרנט בישראל, שלאחר מתן הצו מחויבות להגביל את הגישה לאתר. בכך תצומצם הגישה לאתר באופן הרמטי ככל האפשר.
הקושי המרכזי בהחלטת בית המשפט לחסום לפי שיטת ההגבלה הנקראת DNS(מערכת שמות מתחם), הוא שהגבלה כזו אינה נחשבת אפקטיבית, שכן ניתן לעקוף אותה בקלות באמצעות שינוי השרת. בפעולה זו ניתן להעביר את האתר לשרת חדש, ולהפעיל אותו דרך השרת החדש שלא נחסם על ידי ספקיות האינטרנט. אמנם בית המשפט מציין את היתרונות שבשיטה זו, ביניהם שהשיטה פשוטה לביצוע מבחינה טכנולוגית ואינה מהווה טרחה משמעותית לספקיות האינטרנט, אך אין בכך כדי לחסום את מפעיל האתר מלעקוף את הגבלת הגישה. אם אכן מפעיל האתר יפעל כך, לבית המשפט לא יהיה מנוס אלא למצוא דרך אחרת להפעלת הצו.
נראה כי חוק זה עוד ייתקל בקשיים נוספים במקרים אחרים בהם יתבקש יישומו, אך בית המשפט פתח באמצעות השימוש בחוק זה פתח להישנות בקשות המבוססות על החוק. יש שיברכו על ההחלטה ויקוו להפעלת החוק גם במקרים הבאים, כך שנזכה לחוות אינטרנט "נקי" יותר, אינטרנט שאינו מאפשר את קיומם או חשיפתם של אתרים פוגעניים המבצעים עבירות. לעומת זאת, יש המזכירים כי כל הגבלת גישה לאתרי אינטרנט פוגעת בחופש הביטוי והמידע ושמה שנראה, לכאורה, ככלי אפקטיבי למלחמה בפשיעה עלו להידרדר במדרון חלק לכלי להשתקת דעות שאינן לרוחו של השלטון. האתגר בפני בתי המשפט בהפעלת החוק הינו שמירה על "טוהר הנשק" בעת שימוש בחוק.
בצ"א (ת"א) 55312-03-18 מדינת ישראל נ' חברות בעלות רשיון מיוחד
