עו"ד טוני גרינמן
פברואר 2018
זכויות יוצרים: טיילור תמשיך לשחק
כותבי השירים שון הול ונתן בטלר הגישו תביעה נגד הזמרת והמלחינה המפורסמת טיילור סוויפט בבית המשפט הפדרלי במחוז המרכז של מדינת קליפורניה. בתביעה נטען כי שירה של סוויפט "Shake it Off" משנת 2014 כולל משפט המפר את זכויות היוצרים של התובעים בשיר "Playas Gon’ Play", אשר בוצע בשנת 2001 על-ידי להקת 3LW. האלבום שבו נכלל השיר של התובעים הגיע למעמד "פלטינום" (הישג המייצג מכירות של יותר מ- 1,000,000 עותקים והגיע למקום 81 במצעד 100 הלהיטים הגדולים בארה"ב). שירה של סוויפט נמכר ב- 9,000,000 עותקים והאלבום, 1989, שבו נכלל נמכר ב- 6,000,000 עותקים.
הפזמון החוזר של שירה של סוויפט כולל את השורות הללו "Cause the players gonna play, play, play, play, play / And the haters gonna hate, hate, hate, hate, hate".
לטענת התובעים, המשפט לעיל דומה דמיון מהותי למשפט הפותח את הפזמון החוזר בשיר “Playas Con’ Play”: Playas, they gonna play And haters, they gonna hate"". בכך, הוא מפר זכויות את היוצרים שלהם.
כדי להוכיח הפרת זכות יוצרים על-ידי העתקה, על התובע להוכיח כי הוא בעל זכות יוצרים ביצירה מוגנת ושהנתבע העתיק את היצירה, או חלק מהותי ממנה, ללא רשות של בעל זכות היוצרים. מכיוון שאין בדרך כלל ראיות ישירות להעתקה, יש להוכיח כי לנתבע הייתה גישה ליצירה וכי יצירתו של הנתבע דומה דמיון מהותי ליצירה של התובע. בית המשפט, מפי השופט מייקל ו. פיצ'ג'רלד, מיקד את הדיון בשאלה הראשונה, דהיינו האם המשפט משירם של הול ובטלר מוגן כלל בזכויות יוצרים. זכויות יוצרים מגנות על ביטוי מקורי של יוצר. על מנת שביטוי ייחשב כיצירה עליו להיות תוצר של יצירתיות מסוימת. ביטוי קצר ושגרתי לא יהיה מוגן בדרך כלל בזכות יוצרים. עם זאת, אפילו ביטוי קצר שהוא מקורי ויצירתי במידה מספקת יזכה לחסות תחת הגנת זכויות היוצרים.
בית המשפט ציין כי המושגים “playas”, “haters” ו- “playa haters” הושרשו בתרבות הפופ האמריקאי עוד קודם ליצירת שירם של התובעים (ה- players/playas הינם אלה שמצליחים בחיזורים אחרי בנות, ה- haters/hatas הינם מי שמקנאים ב- players/playas). אף הובאו ראיות על מספר רב של יצירות שעשו שימוש במושגים אלה. כמו כן, עוד לפני שנכתב השיר של הול ובטלר, נפוץ הרעיון ששחקנים משחקים לפי הטבע שלהם ובשל כך יש להם שונאים, כך שהמילים במשפט בשירם של הול ובטלר, אשר מבטאות בדיוק את הרעיון הזה, אינן מקוריות ויצירתיות במידה מספקת כדי שיזכו להגנת זכויות יוצרים. חשוב מכל אלה, אפילו אם מדובר ברעיון חדש, עדיין במשפט "Playas, the gonna play, And haters, they gonna hate", אשר נטען כי הועתק, חסרה היצירתיות על מנת שתצמח הגנה.
לבסוף נקבע, כי אף אם זכויות יוצרים עשויות להגן על שילוב מקורי של רכיבים שאינם מוגנים לבדם, אין במקרה שילוב מקורי כזה.
לאור האמור לעיל, אין מניעה לשימוש במשפט הזה בשירה של טיילור סוויפט והיא תמשיך להתנגן (או, באנגלית, to play).
יצוין, כי גם בישראל, בדרך כלל, לא יהיה משפט קצר מוגן בזכויות יוצרים מחמת העדר יצירתיות. עם זאת, דווקא אצלנו נמצאו משפטים קצרים בשירים אחדים שהינם יצירתיים דיים כדי לזכות בזכויות יוצרים. כך נפסק כי המשפט "אין סוסים שמדברים עברית", של המשוררת לאה גולדברג מוגן זכויות יוצרים. הוא הדין במשפט "לגור בדירת פאר, לחשוב שאתה מיליונר" מאת דוד חלפון, ואף הביטוי "הופה-הולה-הולה-הופה" של זהר לסקוב (קביעה אחרונה זו הרימה לא מעט גבות, אבל הפסיקה עומדת על תילה).
להאזנה ל- Playas Gon’ Play.
להאזנה ל- Shake It Off.
(Case No. CV 17-6882-MWF (ASx
