דצמבר 2017
מאת עו"ד טוני גרינמן
סטיבן ספילברג הוא, כידוע, אחד הבמאים המוצלחים ביותר בכל הזמנים אשר זכה בפרסי אוסקר, גלובוס הזהב, ועוד רבים אחרים. סרטיו הכניסו הכנסות בקופות הקולנוע של מעל 9 מיליארד דולר, הישג שמציב אותו הרחק לפני כל במאי אחר. בין סרטיו הגדולים נמצאים אי.טי. חבר מכוכב אחר, רשימת שינלדר, מלתעות, פארק היורה, להציל את תוראי ריאן וגשר המרגלים. בנוסף להיותו במאי מוכשר הוא גם מפיק טלוויזיה וקולנוע ואחד הבעלים של אולפני אמבלין.
כמו כל דבר טוב המגיע עם מחיר, כך גם ספילברג לא נהנה רק מהתהילה הגדולה ונאלץ להתמודד עם תביעות רבות שהוגשו בטעות להפרת זכויות יוצרים. זאת, במסגרת התופעה השכיחה מאוד בהוליווד, לפי ככל שסרט מצליח יותר, כך מתרבות הטענות לפלגיאט. עם זאת, טענות בדבר מעשי פלגיאט, שבמסגרתם נטען כי יוצר אחד העתיק חלקים מהותיים מיצירתו של אחר, תוך שינויים מסוימים, ושילב אותם ביצירה אחרת באופן מוסווה אינן קלות להוכחה ופעמים רבות הן נכשלות הואיל ונמצא כי הדמיון בין היצירות אינו מהותי, שהוא קיים רק ברכיבים בלתי מוגנים ביצירה.
הדמיון בין יצירות כשלעצמו איננו מהווה הפרת של זכויות יוצרים אלא נדרשת העתקה. במקרים בהם ההעתקה אינה מלאה, ההוכחה אינה קלה. כדי להצליח בטענת פלגיאט, יש להוכיח שניים: (א) כי לנתבע הייתה גישה או נגישות ליצירה של התובע; (ב) כי קיים דמיון מהותי בין שתי היצירות, שהוא כזה שאין זה סביר שהוא נובע מסיבה אחרת מלבד העתקה. זאת, להבדיל מדמיון אשר ייתכן שהינו תולדה מיד המקרה או סיבה לגיטימית אחרת, כגון עיסוק באותו נושא בשתי היצירות. דמיון מהותי משמעו דמיון ברכיבי הביטוי ביצירה. דמיון ברעיונות בלבד אינו מספיק, הואיל ורעיונות אינם מוגנים בזכויות יוצרים.
ביהמ"ש בוחן את קיום הדמיון המהותי לפי התרשמותו. הגורם החשוב הוא התמונה הכללית המצטיירת ולא הימצאותן של מספר נקודות דמיון, הפזורות באקראי לאורך היצירה.
כאשר מדובר ב"דמיון מובהק", כגון דמיון בנקודות ייחודיות או בטעויות משותפות ביצירות או אז פטור התובע מהוכחת גישה. במידה ומוכח דמיון מהותי, או אז עובר הנטל לפתחו של הנתבע אשר יידרש להוכיח כי יצר את יצירתו באופן עצמאי.
וכעת אודות שלוש תביעות הפרת זכויות יוצרים שהוגשו בקשר לסרטים של ספילברג:
"אי טי":
מחזאית בשם ליסה ליצ'פילד טענה שהסרט "אי. טי." מפר את זכות היוצרים במחזה שלה; כזכור לחובבי הקולנוע, אי טי הוא חייזר צעיר, שמגיע לעמק סן פרננדו עם צוות חלל מהכוכב שלו. כאשר הצוות נאלץ לנטוש את כוכבנו באופן חפוז, נותר אי טי בודד מאחור. הוא מתיידד עם אליוט, ילד בן 10, והם לומדים לתקשר זה עם זה, מילולית ונפשית. אליוט ואחיו נחשפים לכוחות העל טבעיים של אי טי, אך, בו בזמן, אי טי מתחיל לחלות. בעוד הרשויות מחפשות אחריו, מסייע אליוט לאי טי להרכיב טלפון אל-חוטי שבאמצעותו הוא "מתקשר הביתה". לבסוף, לאחר שנדמה כי הרשויות הצליחו לשים ידן על אי טי, מבריחים אליוט ואחיו את אי טי מתחת לאפן. לאחר מרדף הם מצליחים להביאו לחללית של משלחת הצלה, שמגיעה מכוכבו בדיוק בזמן כדי לחלץ אותו. התביעה נגד ספילברג הוגשה על-ידי מחזאית שכתבה מחזמר אודות שני חייזרים, שנתקעים באופן זמני על כדור הארץ. כוח הכובד של כדור הארץ משבית את החללית שלהם והם נאלצים לבצע נחיתת חירום באזור הקוטב הצפוני. הם מתיידדים עם שני ילדים ועם אביהם, חוקר בתחנת מחקר בקוטב, לומדים לדבר אנגלית ומדגימים את כוחותיהם העל טבעיים. מן הקוטב יוצאים החייזרים למסע של מעשים טובים ביפן ובהרי האנדים, ולבסוף יוצאים לדרכם בחללית לאחר שתוקנה. במקרה זה נפסק, כי הדמיון בין היצירות קיים ברמה הכללית-רעיונית, אולם אין דמיון כלשהו בין רצף האירועים, האווירה הכללית, הדיאלוגים והדמויות בשתי היצירות. על כן, לא נמצא דמיון מהותי בין היצירות.
"פארק היורה":
סרטו של ספילברג, המבוסס על ספרו של מייקל קריטון, עוסק בפארק דינוזאורים שהוקם על ידי איש אקסטרווגנטי, שהצליח, בעזרת צוות מדענים, לשחזר דינוזאורים משאריות די אן איי. בעת ביקור חוקרים שגייס בעל הפארק, כושלות גדרות החשמל והחוקרים, יחד עם נכדיו של בעל הפארק שהצטרפו אליהם, עוברים הרפתקאות סוערות עד שהם מצליחים להגיע לחוף מבטחים. ספרו של קרייטון בהחלט מפחיד, והסרט, על אף היותו מרוכך במידת מה, עדיין משרה אווירת טרור לא-מבוטלת. בתביעה שהוגשה מצד סופר בשם ג'פרי טי. וויליאמס, שכתב שני ספרי ילדים על מעין פארק דינוזאורים, הידוע כ"עולם הדינוזאורים" נטען כי ספרו של מייקל קרייטון, "פארק היורה" וסרטו של ספילברג שהתבסס עליו, הפרו זכויות יוצרים בספריו. אכן, ביצירות של התובע ושל הנתבעים יש נקודות דמיון מעבר לזירה. בשניהם, המבקרים נוסעים בפארק בכלי הסעה אוטומטיים. בשניהם, הדמויות נדהמות מהמפגש הראשון עם דינוזאור. כמו כן, בשניהם דמויות מוצאות את עצמן בסכנת תקיפה בידי דינוזאורים, אולם דעתם של התוקפים מוסחת ע"י דינוזאור אחר שמתערב. בית המשפט מצא כי נקודות הדמיון בין היצירות הן נקודות אקראיות הפזורות בין היצירות. יתרה מזו, חלק מנקודות אלה, אינן אלא סצנות שגורות, הנובעות באופן טבעי מהרעיון לכתוב אודות פארק דינוזאורים, וכי בסך הכל אין מתקיים דמיון באווירה שבין היצירות, או בסדר האירועים שבהן. על כן, התביעה נדחתה.
"אמיסטד":
סרט זה עוסק במשפט המפורסם שנערך בארה"ב בעקבות מרד העבדים האפריקנים, שהתרחש ב-1839 על הספינה "אמיסטד", שהובילה אותם לעבדות בקובה והמשפט המפוסם שהתנהל בעקבותיו. התובעת, ברברה צ'ייס ריבו, הינה המחברת של רומן היסטורי, "הד האיריות", שעסק אף הוא בפרשה זו. ספר זה מבוסס על העובדות, שאותן חקרה הסופרת, אולם יש בו גם מפרי דמיונה. מרבית נקודות הדמיון בין הסרט לבין הספר היו נעוצות בעובדות ההיסטוריות של המקרה. לתובעת אין זכות יוצרים בעובדות אלה. לכן יוצרי הסרט היו רשאים להיעזר בספר במסגרת התחקיר לסרט. בהעדר נקודות דמיון מהותיות באופן ביטוין של העובדות הללו בשתי היצירות נפסק, כי אין מתקיים דמיון מהותי ביניהן. על כן נדחתה התביעה.
הלקח מתביעות אלה היא, כי לא כל דמיון בין יצירת ייחשב כדמיון מהותי, וכי בטרם מגישים תביעת הפרת זכויות יוצרים בגין מעשה פלגיאט, מן הראוי לבצע ניתוח מעמיק של רכיבי הדמיון ולקיים הערכה אם אכן מדובר בדמיון מהותי ברובד הביטוי, להבדיל מדמיון ברעיונות ו/או סצנות שגורות. ו/או עובדות, או בנקודת אקראיות, בשלב הראשון הוא נועד לסנן מתוך היצירה את הרכיבים הלא מוגנים, ובשלב השני – לערוך השוואה בין היצירות לאחר שנותרו בהן הרכיבים המוגנים בלבד.
מבוסס על חלק בספר זכויות יוצרים - מעידן הדפוס אל העידן הדיגיטלי (2004) מאת עורך דין טוני גרינמן
חדשות אחרונות בנושא קניין רוחני:
תביעה על הפרת סימן מסחר וזכויות יוצרים בפרסומת של נספרסו
פסיקות שונות וסותרות בנושא חסימת אתרים מפרים
שמלת השבת הדיגיטלית של חנה'לה
מדגמים: על מי מוטל הנטל להוכיח את כשירות המדגם כשמועלית טענת הגנה מסוג זה?
זכויות יוצרים ותקשורת: האם אקו"ם רשאית להתיר השמעת יצירות מוסיקליות בחסות של גוף מסחרי?
זכויות יוצרים: הפרה יקרה מאוד ביוטיוב
זכויות יוצרים ומדגמים: האם זו יצירה, עיצוב או שניהם?
פלגיאט או לא? מאחורי הקלעים של התיאטרון
של מי הפרזנטורית הזו?
זכויות מבצעים: הזכות המוסרית של המבצע וקרדיט על השמעה ברדיו
קישור מודע לתוכן מפר כהפרת זכויות יוצרים
זכויות יוצרים: הלימונדה של ביונסה כשרה מבחינת דיני זכויות יוצרים
זכויות יוצרים: בין שימוש הוגן להפרת זכות יוצרים
בית משפט הורה לחסום גישה לאתרים מפרים
דיני אינטרנט: האם קישורים מהווים "העמדה לרשות הציבור"
זכויות יוצרים: בית - המשפט קבע שפרויקט "גוגל בוקס" הוא שימוש הוגן
זכויות יוצרים: זכויות בבימוי מחזה
זכויות יוצרים ודיני תקשורת: בית משפט הכשיר קשירת אומנים להסכמי בלעדיות למשך 18 שנים!
זכויות יוצרים: פענוח שידורים מוצפנים אינו הפרת זכויות יוצרים
זכויות יוצרים: ביצוע פומבי בחדר ההמתנה במרפאה?
מאמרים אחרונים בנושא קניין רוחני:
הצעת חוק חדשה: חוק העיצובים, כתחליף לפקודת הפטנטים והמדגמים
ניהול משותף של זכויות
זכויות יוצרים ודיני אינטרנט: פסיקה עקרונית באירופה: לא ניתן לחייב ספק שירות באופן גורף לנטר תכנים העוברים ברשת שלו
זכויות יוצרים: לנגן את התקליט הזה שוב
כיצד תשפיע ה"ברקזיט" מבחינת דיני הקניין הרוחני?
של מי הזכויות הדיגיטליות?
היצירות אורקוליות כיצירה מוגנת
סרט בתוך סרט
על כדורגל ושימוש הוגן
מה חדש בחוק זכות יוצרים החדש?
להציל את הפיצוי ללא הוכחת נזק
עוד על הסדרת זכויות יוצרים ביצירות קולנועיות במסגרת הצעת חוק זכות יוצרים
אקורדים צורמים במוזיקה טלויזיונית
הצעה להסדר חקיקתי בנושא זכויות יוצרים ביצירות קולנועיות
על מלחמות התמלוגים וזכויות היוצרים בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע
תזכיר חוק זכות יוצרים, התשס"ד - 2003, חלק א'
מי יהיה בעל הזכויות ביצירה מוזמנת?
תזכיר חוק זכות יוצרים, התשס"ד - 2003, חלק ב'
זכויות יוצרים באינטרנט
דיני תקשורת ומדיה: לקחים ולבטים מפרשת סרן ר' איילנה דיין
סיפורי קניין רוחני נוספים:
סיפורי קניין רוחני 1 [איך הפר גורג' הריסון זכויות יוצרים מבלי לדעת]
סיפורי קניין רוחני 2 [הקול של בט - על הקניין הרוחני בקולה של בט מידלר]
סיפורי קניין רוחני 3 [כוס הלימונדה שהולידה את התאגידים לניהול זכויות קניין רוחני]
סיפורי קניין רוחני 5 [טיילור תמשיך לשחק]