אוקטובר, 2011
מאת: עו"ד טוני גרינמן
פרויקט הספרים הדיגיטלי של חברת "גוגל" עורר בשנים האחרונות דיון סוער ביותר בתחום דיני זכויות היוצרים. מדובר במיזם עצום מימדים שבמסגרתו סורקת גוגל ומקטלגת ספרים למאגר, שאמור, בסופו של דבר, לאגד בתוכו את כל 175 מיליון הספרים הידועים בעולם, או את רובם. גוגל החלה לממש את המיזם ב 2004, לאחר שהגיעה להסכמות עם חלק מהספריות הגדולות בארה"ב, שהסכימו להעמיד לרשותה את האוספים שלהן, אך מבלי שביקשה, ומבלי שקיבלה את הסכמתם של בעלי זכויות היוצרים ביצירות הנסרקות.
במסגרת המיזם נסרקים הן ספרים שזכויות היוצרים בהם פקעו, ולפיכך הם נחלת הכלל וממילא כל אחר רשאי לפרסם אותם, והן ספרים שמוגנים בזכויות יוצרים. הספרים מהסוג האחרון מתחלקים לשתי תתי-קבוצות: ספרים שבעלי זכויות היוצרים בהם ידועים; וספרים שבעלי זכויות היוצרים בהם אינם ידועים. אלה האחרונים ידועים כ"יצירות יתומות". לפי הערכות שונות עד 75% מכלל היצירות המוגנות הידועות הן כאלה. בחלק מהמקרים מדובר ביצירות שבעלת זכות היוצרים בהן היא חברה שהתפרקה, או הפכה לבלתי פעילה. במקרים אחרים מדובר ביצירות שזכות היוצרים בהן עברה ליורשיו של המחבר, וזהותם או מקום הימצאותם אינו יודע.
איגוד המו"לים בארה"ב ואיגוד הסופרים האמריקאים הגישו תביעות משפטיות נגד גוגל בטענה להפרת זכות יוצרים במסגרת המיזם. גוגל, מצדה, טענה כי המיזם מותר והינו בגדר שימוש הוגן. התביעות נגעו, מן הסתם לספרים מהסוג הראשון, דהיינו כאלה שזכויות היוצרים בהם שייכות לבעלים ידועים, החברים באחד משני הארגונים.לאחר דיונים רבים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה,לפיו יתאפשר לגוגל להמשיך במיזם וביקשו מבית המשפט לאשר אותו. מכיוון שמדובר בתביעות שהוגדרו כייצוגיות, אישור כזה, אם היה מתקבל על ידי בית המשפט, היה מחייב את כלל בעלי הזכויות בספרים, אף כי אינם צד להליך.
במסגרת ההסכם, הוסכם כי גוגל תהיה רשאית להמשיך ולסרוק ספרים אשר מוגנים בזכות יוצרים בארה"ב , למעט במקרים שבהם בעלי זכויות היוצרים בספרים
הודיעו ביוזמתם כי אינם מעוניינים בכך. כמו כן, הוסכם כי גוגל תוכל לפרסם קטעים בלבד של ספרים שבדפוס, אלא אם בעל זכות היוצרים הסכים כי תוכל לפרסם אותם במלואם. עם זאת, הוסכם כי היא תהיה רשאית לפרסם בשלמותם ספרים "יתומים", כלומר כאלו, שבעלי זכויות היוצרים בהם לא אותרו לאחר מאמצים סבירים,ואף לגבות תשלום בגין מתן גישה לספרים אלה. כמו כן, סוכם כי גוגל תוכל לשלב בהם פרסומות מסחריות. גוגל מצדה התחייבה להקים מרשם של היצירות הכלולות במיזם ולהעביר לבעלי הזכויות 63% מההכנסות שתגבה עבור מתן גישה לספרים. ההסכם קבע מנגנון לחלוקת ההכנסות הללו, לרבות במקרים שבהם בעל זכות היוצרים לא יתבע את חלקו.
הצדדים הגישו כאמור את ההסכם לאישור בית המשפט. הם טענו כי יצירת המאגר יתרום לקהילה בכך שמאגר הידע יגדל, וכי ההסכם יוצר איזון בין האינטרסים של בעלי הזכויות לבין האינטרסים של גוגל. עם זאת, צדדים שלישיים רבים, לרבות הממשל האמריקאי ומדינות שונות, הגישו התנגדויות לאישור בטענות שונות, שעיקרן כי יש בו כדי להפר את דיני זכויות היוצרים ואת דיני התחרות.
בפסיקה שניתנה במרץ, קיבל בית המשפט את ההתנגדויות ודחה את ההסכם. בית המשפט פסק, כי ההסכם חורג מגדר המחלוקת שיצרה התביעה, וכי יש בו כדי להשפיע על צדדים שלישיים שככל הנראה אינם מודעים לו, לרבות בעלי הזכויות ביצירות יתומות ובעלי זכויות יוצרים זרים, אשר להם זכויות יוצרים המוגנות בארה"ב. בית המשפט קבע, כי מתפקידו של המחוקק ליצור הסדר לפתרון בעיית היצירות היתומות, וכי אין לאפשר לצדדים בתביעה ליצור את הפתרון הזה. בית המשפט המשיך ואמר כי ההסכם המוצע הופך את היוצרות בדיני זכויות יוצרים. אלה מחייבים, בדרך כלל, את המשתמש להשיג רישיון מאת בעל זכות היוצרים לעשות שימוש ביצירתו, ובכך קובעים הסדר
opt-in, המעניק לבעל זכות היוצרים שליטה בשימושים שייעשו ביצירתו, שהיא, לדעת בית המשפט, רכושו. ההסכם הופך את ההסדר ל- opt-out, כאשר הוא מטיל על בעל זכות היוצרים את הנטל להתנגד לשימוש. שינוי מהותי שכזה ראוי שייעשה בחקיקה. בית המשפט המשיך וקבע כי ההסכם יעניק לגוגל יתרון בלתי הוגן על פני מתחריה, שלא העזו כמוה לסרוק יצירות ללא אישור בעלי הזכויות בהן. יתרון זה יקשה על יצירת מאגרים מתחרים ולכן יש בהסכם כדי ליצור חשש ממשי ליצירת מונופולין של גוגל בתחום המאגרים הדיגיטליים של ספרים.
לאור כל אלה, דחה, כאמור, בית המשפט את הבקשה לאישור ההסדר. בית המשפט לא פסל אפשרות שהצדדים ימשיכו במו"מ ויגישו בעתיד הסדר מאוזן יותר. הוא אף הציע שיהיה מבוסס על העיקרון של קבלת היתר מראש
(opt-in), אם כי ממילא פתוחה הדרך לגוגל, כמו לכל צד שלישי, לסרוק כל יצירה על-פי הסכם עם בעל הזכויות.
פסיקת בית המשפט היא ללא ספק מכה לגוגל, שהחלה במיזם מתוך עמדה תקיפה למדי, שאחד מהמתנגדים כינה
so sue me. אין ספק שיצירת מאגר דיגיטלי של כל הספרים בעולם רצויה מכל הבחינות, אולם טוב שלא תיווצר תוך הפרה מסיבית של זכויות יוצרים ויצירת מונופולין בדרכים בלתי הוגנות.
