אוקטובר, 2011
בית המשפט העליון אישר כי ניתן לחייב בגין הפרת זכויות יוצרים גם את מי שלא ביצע בעצמו את ההפרה. זאת, אם אותו אדם תרם באופן מהותי או ממשי לאותה הפרה. פסיקה זו ניתנה בתביעה של ההוצאה לאור "בית שוקן" נגד האוניברסיטה העברית בירושלים, שעסקה בהפרת זכויות היוצרים בספרי ההוצאה, שהועתקו ללא רשות על-ידי תא סטודנטים ונמכרו ביריד ספרים שנערך בין כותלי הקמפוס. ההוצאה טענה כי האוניברסיטה אחראית להעתקות שבוצעו במכונות הצילום שהיא מעמידה לרשות הסטודנטים ברחבי הקמפוס, ולמכירות שבוצעו בשטח שבשליטתה וניתן לפיקוחה. בית המשפט המחוזי קיבל את טענתה של ההוצאה וחייב את האוניברסיטה בגין תרומתה להפרה שבוצעה על-ידי תא הסטודנטים. זאת, תוך אימוץ דוקטרינת "ההפרה התורמת" על-פי הדין האמריקאי.
בית המשפט העליון אישר כי ניתן להפעיל את דוקטרינת ההפרה התורמת בישראל, אך קבע כי במקרה זה אין האוניברסיטה בגדר מפרה תורמת. לפי פסיקת בית המשפט העליון, שהסתמכה, בין היתר על דברים שנכתבו בספר "זכויות יוצרים" של עו"ד טוני גרינמן, ניתן לבסס את האחריות בגין הפרה תורמת של זכויות יוצרים על סעיף 12 לפקודת הנזיקין. על-פי סעיף זה, "המשתף עצמו, מסייע, מייעץ או מפתה למעשה או למחדל, שנעשו או שעומדים להיעשות על ידי זולתו, או מצווה, מרשה או מאשרר אותם, יהא חב עליהם."
בהקשר להפרת זכות יוצרים, קבע בית המשפט, כי אחריות להפרה תורמת תקום בהתקיים התנאים להלן: (א) בוצעה הפרה ראשית ע"י מפר ראשי; (ב) המפר התורם יודע על ההפרה הראשית, ולעניין זה אין צורך שידע על ההפרה ספציפית, אלא די בידיעה על הפעילות המפרה באופן כללי; (ג) המפר התורם תרם תרומה ניכרת, ממשית ומשמעותית להפרה, לרבות על-ידי שעודד את ההפרה, או על-ידי כך, שלמרות שבידיו היכולת למנוע אותה באופן אפקטיבי על-ידי נקיטת אמצעים סבירים, בנסיבות המקרה, הוא נמנע מלעשות כן (למרות שהדבר אינו לחלוטין ברור מפסק הדין, יצוין כי בד"כ חבות מכוח חלופה זו תתקיים רק כאשר יש למפר התורם את הזכות והיכולת לפקח על הפעילות). עם זאת, בית המשפט מצא, כי במקרה זה, האוניברסיטה לא הייתה אחראית להפרה מכיוון שאין זה סביר להטיל עליה את החובה לפקח על כל פעילות של הסטודנטים בתוך הקמפוס. כמו כן, לא עודדה את ההפרות.
על נקודה אחת בפסק הדין אנו חולקים. בית המשפט ציין, כי ניתן להטיל אחריות תורמת בגין הפרת זכות יוצרים, גם אם המפר הראשי פטור מאחריות, כגון כאשר פעילותו נחשבת כשימוש הוגן. בכל הכבוד, מוצע, כי במקרה כזה, לא מתקיים התנאי הראשון והבסיסי לקיום חבות והוא קיומו של הפרה בידי המפר הראשי. עוד מוצע, כי בבחינת המדיניות המשפטית, אין זה נכון להטיל חבות על אדם שסייע לאדם אחר לבצע פעולה שהוא רשאי לבצעה.
ע"א 5977/07 האוניברסיטה העברית בירושלים נ' בית שוקן להוצאת ספרים בע"מ
