זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

זכויות יוצרים: חבר המושבעים שוב השתגע

נובמבר, 2010

זכויות יוצרים: חבר המושבעים שוב השתגע

 

פרשת חברות התקליטים נגד ג'יימי תומאס-רסט, אחת הפרשות התמוהות בתחום זכויות יוצרים מסרבת למות. מדובר בתביעה שהגישו חברות התקליטים בארה"ב נגד הנתבעת, תומאס-רסט, אישה ממינסוטה, ארה"ב, שהעלתה הקלטות רבות של אמנים ולהקות לספריית שיתוף ברשת לשיתוף קבצים Kazaa.

למרות שהנתבעת ככל הנראה העלתה אלפי קבצים, חברות התקליטים הגישו נגדה תביעה כספית בגין  הפרת זכויות היוצרים שלהן ב- 24 הקלטות בלבד. בניגוד למרבית הנתבעים בהליכים כאלה, תומאס-ראסט לא הגיעה לפשרה עם התובעות, אלא בחרה להילחם מול בעלות הקניין הרוחני ולנהל משפט. מדובר בהחלטה מסוכנת, שכן לפי הדין האמריקאי, רשאי בית המשפט לפסוק כנגד מפר זכויות יוצרים סך של עד 150,000$ (כאשר ההפרה בוצעה בכוונה) בגין כל הפרה. כמו כן בארה"ב כל הפרה של זכויות יוצרים ביצירה נפרדת תיחשב כהפרה נפרדת. זאת, בניגוד למצב השורר בישראל, שבו החוק מצווה כי יראו הפרות שמתבצעות ב"מסכת אחת של מעשים" כהפרה אחת לצורך הפיצוי ללא הוכחת נזק. ואן בתי משפט ישראליים אכן מחילים את הקונסטרוקציה של "מסכת אחת" על הפרות של זכויות במספר שירים בו-זמנית, למרות שלדעתנו, יש לראות כל שיר או הקלטה כיצירה נפרדת, ולכן כל הפרה של הזכויות בה צריכה להיחשב כהפרה נפרדת לצורך הפיצוי ללא הוכחת נזק .

חבר המושבעים, שבפניו התנהל המשפט במקור, קיבל את התביעה והטילה על הנתבעת לשלם לתובעות פיצויים בסך של 220,000$. אולם, השופט, שבפניו התנהל המשפט, קבע כי טעה בהוראות שנתן לחבר המושבעים בנושא החבות. זאת, משום שהנחה אותם שהעמדת ההקלטות לרשות הציבור, היא בפני עצמה הפרת זכות יוצרים, ואילו לפי הדין האמריקאי אין בכך די, שכן יש להמשיך ולהראות שהן הופצו אות הועתקו ממש  (זאת, שוב, בניגוד למצב בישראל, שבו העמדה לרשות הציבור מהווה הפרת זכות יוצרים בפני עצמה, ללא צורך בפעולה נוספת).

בשל החלטתו של השופט, התנהל משפט חדש. הפעם, פסק חבר המושבעים כי הנתבעת אכן הפיצה את ההקלטות, וקבע כי עליה לפצות את התובעות בסך של מיליון ותשע מאות אלף דולר! אלא ששוב ביטל השופט את הכרעת חבר המושבעים, הפעם בקובעו כי סכום הפיצויים הינו כה מוגזם ומפלצתי עד שהוא בלתי חוקתי. השופט קבע כי במקום הסכום שנפסק, תשלם הנתבעת סך של 54,000$.

לאחר הפסיקה "המתקנת" של השופט, דרשו חברות התקליטים לבטלה ולהפנות את ההכרעה שוב לחבר מושבעים חדש. (זאת, לאחר שהנתבעת אף סירבה לשלם סכום מופחת בהרבה במסגרת פשרה). ואכן סוגיית הפיצויים הוחזרה לחבר מושבעים אשר פסק עתה כי על הנתבעת לשלם 1,500,000$!

יש להניח ששוב תערער הנתבעת על פסיקה זו ושוב תעלה שאלת החוקתיות של הסכום.

אנו סבורים כי, למרות שיש להילחם בהחלפת הקבצים הבלתי חוקית ברשת, פסיקת פיצויים בסכום כה גבוה אינה חוקתית, הואיל והסכום חורג בצורה קיצונית מכל נזק שהוכח, או שניתן להעריך. אכן הפיצוי ללא הוכחת נזק צריך לשאת מטען הרתעתי, אך אין הוא צריך להיתלש לחלוטין מסכום כל נזק מוכח או משוער. מעבר לכך, נדמה שפסיקות כה מוגזמות אינן משרתות את בעלי הזכויות הואיל והן הופכות את זכויות היוצרים לשנואות.

כידוע, חוק זכות יוצרים החדש מאפשר לבתי משפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של עד 100,000 ¤ לכל הפרה. לכן, גם אצלנו ייתכנו מקרים שבהם תעלה שאלת החוקתיות של פסיקה גבוהה ובלתי פרופורציונלית.

 Capitol Records v. Thomas-Rasset

 

צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.