פסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט הפדרלי לערעורים בסבב השני בארה"ב מרחיב שוב את גבולות השימוש ההוגן ביצירה קיימת לשם יצירת יצירה אמנותית חדשה שהיא טרנספורמטיבית. התובע, פטריק קאריו הינו צלם מקצועי. במשך מספר שנים חי ועבד בקרב תנועת ה"ראסטאפרים" בג'מייקה. באמצעות מערכת היחסים שפיתח עימם, התאפשר לו לצלמם בצילומי דיוקנאות ונוף. אלו התפרסמו בספר בשם "Yes Rasta". הנתבע, ריצ'רד פרינס, הינו אומן ידוע ומוביל בז'אנר המכונה אומנות ניכוס (Appropriation Art). ביצירותיו משכפל תמונות וצילומים של יוצרים אחרים, ומשלבם בציור ובקולאז' בקונטקסט שונה מהיצירה המקורית.
לרגל 60 שנה לעצמאות מדינת-ישראל, החליטה "משכל", הוצאה לאור, על פרסום סדרת ספרים חגיגית הכוללת תמצית אוצרות הרוח ונכסי התרבות של הספרות היהודית והעברית, ביניהם, "ספר האגדה", קובץ אגדות-עם אשר ערכו חיים נחמן ביאליק ויהושע רבניצקי, בתחילת המאה הקודמת, במולדתם שבאוקראינה. לשם כך, קיבלה משכל רישיון מהוצאת כנרת-זמורה ביתן, שהיא, לפי הבנתה, בעלת זכות היוצרים ביצירה, לאחר שרכשה במרוצת השנים את הוצאת "דביר", המוציאה לאור המקורית של הספר באוקראינה. ניניו של רבניצקי, שהינם גם יורשיו, סוברים כי הינם בעלי זכות יוצרים בספר וכי ההוצאות הפרו את זכויותיהם אלו, על-ידי הוצאת הספר ועת ביצעה משכל שינויים בספר, בין היתר הוציאה אותו בצורה מקוצרת, ללא דברי הפרשנות שהוספו על-ידי המחברים והניקוד.
שני פסקי דין שניתנו בחודשים האחרונים עסקו בהעתקת מאמרים מהאינטרנט. בראשון מהם, שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז, נפסק כי הנתבעים, חברה שהפעילה בעבר את אתר האינטרנטThe Marker ("דה מרקר") וחלק ממנהליה, חייבים לפצות את התובעים, העיתון "מעריב" וכתבים אחדים של מאמרים כלכליים שהתפרסמו בה, במיליוני שקלים. בפסק הדין השני, שניתן בבית המשפט השלום בפתח תקווה, נדחתה תביעתו של עורך דין, שניהל בלוג באינטרנט, כנגד האתר "חדשות מחלקה ראשונה" ועורכו, יואב יצחק, והתובע חויב בתשלום הוצאות. מדוע הגיעו בתי המשפט לתוצאות כה שונות בשני המקרים? מאמר של עורך דין טוני גרינמן
מאמר מעניין שפורסם באחרונה מעורר מחשבה על תפקידיהן של זכויות יוצרים ביצירת תמריצים ליוצרים מוסיקליים. המאמר נכתב על-ידי פרופ' פיטר די קולה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב על בסיס מחקר שערך. במסגרת המחקר בחן פרופ' די קולה את מקורות ההכנסה של חמשת אלפים מוסיקאים בארה"ב.
חברת אדידס מוכרת, בין היתר בזכות נעלי הספורט אותן היא מוכרת ברחבי העולם שסימן ההיכר שלהן הוא שלושת הפסים בצידי הנעל. בתביעה שהוכרעה לאחרונה בבית המשפט העליון, נקבע כי שימוש שעשה יצרן נעליים בארבע פסים אותן הוא מיקם בצד הנעליים שייצר הוא שימוש מותר ואין בכך הפרה של סימן המסחר של אדידס. הכרעה זו ניתנה בערעור לבית המשפט העליון, לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי השימוש בסימן של אדידס הוא לגיטימי בשל העובדה שאין חשש להטעיה בין שני סוגי הנעליים, של אדידס ושל הנתבע המשווק בשטחים.
מנוע החיפוש של Google מעלה שאלות משפטיות רבות בנושאי הקניין הרוחני השונים כגון ביחס להפרת זכויות יוצרים בתמונות המופיעות במאגר התמונות, שאלת הפרת זכויות יוצרים בGoogle scholar שנסתיימה לבסוף באמצעות הסכם פשרה, שאלות בנוגע ללשון הרע באמצעות הפניה לאתרים המוציאים דיבה ואפילו באמצעות מנגנון מנוע החיפוש שמציע את המשך המשפט. לאחרונה עלתה השאלה ביחס לשימוש בשמות של מתחרים בשירות הקישורים הממומנים, Google AdWords בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב.
