פסק דין חדש מדגים כלל ידוע בסימני המסחר לפיו מונחים גנריים ותיאוריים בדרך-כלל חופשיים לשימוש. מונח שבמקור לא היה גנרי, עשוי להפוך לכזה מחמת נסיבות השימוש בו. התובעת, עמותה למען חיות משק, פועלת למען רווחת חיות המשק ולצמצום סבלן של התרנגולות המטילות בפרט, טענה כי הנתבעת, חברה המשווקת ביצים אשר הוטלו על-ידי תרנגולות שאינן חיות בכלובים, הפרו זכויותיה בסימן הרשום "ביצי חופש", כאשר עשו בו שימוש ללא רשותה ושלא כדין. הנתבעת לא הכחישה את השימוש, אולם לגרסתה לא היה הסימן כשיר לרישום מלכתחילה, בהיותו סימן "תיאורי"- לתיאור הטובין.
גללי כלבים ברחובות עיר מהווים מטרד והרשויות המקומיות מתקשות בטיפול בבעיה ובאכיפת החוק בתחום. התובע הגה רעיון הנותן מענה לבעיה בדמות זיהוי צואה באמצעות DNA ואיתור בעלי הכלבים הסוררים. רעיונו זה יושם כפיילוט על-ידי עיריית פתח-תקווה, באחת משכונות העיר. טרם היישום, התובע הציע את שירותו לצורך ביצוע תכנית הפיילוט והתעקש לתפקד כספק יחיד, אולם, משבחרה העירייה לפעול לבדה ליישום הרעיון וויתרה על שירותו זה, עתר התובע לבית המשפט המחוזי בטענה להפרת זכויות היוצרים על הרעיון, וכן בהצגת מצג שווא ביודעין למען קבלת פרטי הרעיון.
פסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט הפדרלי לערעורים בסבב השני בארה"ב מרחיב שוב את גבולות השימוש ההוגן ביצירה קיימת לשם יצירת יצירה אמנותית חדשה שהיא טרנספורמטיבית. התובע, פטריק קאריו הינו צלם מקצועי. במשך מספר שנים חי ועבד בקרב תנועת ה"ראסטאפרים" בג'מייקה. באמצעות מערכת היחסים שפיתח עימם, התאפשר לו לצלמם בצילומי דיוקנאות ונוף. אלו התפרסמו בספר בשם "Yes Rasta". הנתבע, ריצ'רד פרינס, הינו אומן ידוע ומוביל בז'אנר המכונה אומנות ניכוס (Appropriation Art). ביצירותיו משכפל תמונות וצילומים של יוצרים אחרים, ומשלבם בציור ובקולאז' בקונטקסט שונה מהיצירה המקורית.
לרגל 60 שנה לעצמאות מדינת-ישראל, החליטה "משכל", הוצאה לאור, על פרסום סדרת ספרים חגיגית הכוללת תמצית אוצרות הרוח ונכסי התרבות של הספרות היהודית והעברית, ביניהם, "ספר האגדה", קובץ אגדות-עם אשר ערכו חיים נחמן ביאליק ויהושע רבניצקי, בתחילת המאה הקודמת, במולדתם שבאוקראינה. לשם כך, קיבלה משכל רישיון מהוצאת כנרת-זמורה ביתן, שהיא, לפי הבנתה, בעלת זכות היוצרים ביצירה, לאחר שרכשה במרוצת השנים את הוצאת "דביר", המוציאה לאור המקורית של הספר באוקראינה. ניניו של רבניצקי, שהינם גם יורשיו, סוברים כי הינם בעלי זכות יוצרים בספר וכי ההוצאות הפרו את זכויותיהם אלו, על-ידי הוצאת הספר ועת ביצעה משכל שינויים בספר, בין היתר הוציאה אותו בצורה מקוצרת, ללא דברי הפרשנות שהוספו על-ידי המחברים והניקוד.
שני פסקי דין שניתנו בחודשים האחרונים עסקו בהעתקת מאמרים מהאינטרנט. בראשון מהם, שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז, נפסק כי הנתבעים, חברה שהפעילה בעבר את אתר האינטרנטThe Marker ("דה מרקר") וחלק ממנהליה, חייבים לפצות את התובעים, העיתון "מעריב" וכתבים אחדים של מאמרים כלכליים שהתפרסמו בה, במיליוני שקלים. בפסק הדין השני, שניתן בבית המשפט השלום בפתח תקווה, נדחתה תביעתו של עורך דין, שניהל בלוג באינטרנט, כנגד האתר "חדשות מחלקה ראשונה" ועורכו, יואב יצחק, והתובע חויב בתשלום הוצאות. מדוע הגיעו בתי המשפט לתוצאות כה שונות בשני המקרים? מאמר של עורך דין טוני גרינמן
מאמר מעניין שפורסם באחרונה מעורר מחשבה על תפקידיהן של זכויות יוצרים ביצירת תמריצים ליוצרים מוסיקליים. המאמר נכתב על-ידי פרופ' פיטר די קולה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב על בסיס מחקר שערך. במסגרת המחקר בחן פרופ' די קולה את מקורות ההכנסה של חמשת אלפים מוסיקאים בארה"ב.
