חברת אי.אם.איי מיוזיק, מספר חברות הוצאה לאור של מוסיקה ומאיר אריאל העבירו לאקו"ם (אגודת קומפוזיטורים, ומחברים ומו"לים) את זכות הביצוע הפומבי במספר יצירות מוסיקליות. זאת, כנהוג בתחום המוסיקה, שבו אקו"ם, כתאגיד משותף לניהול זכויות יוצרים מנהלת את זכויות היוצרים עבור יוצרים ומוציאים לאור של מוסיקה. אקו"ם, בעלת הזכויות, התקשרה עם חברת "וואלה" בהסכם רישיון שהתיר ל"וואלה" לשדר באתר האינטרנט שלה את היצירות המוסיקליות.
המערער בתובענה הינו מחבר רומן, והמשיבה הינה סטודנטית במוסד לאומנות באותה העת ועובדת בבית קולנוע בירושלים, המתגוררת באזור מגוריו של המחבר באחת השכונות בירושלים. פרטי חייה של המשיבה שימשו השראה למחבר בכתיבת הרומן. המחבר והמשיבה הכירו בבית הקולנוע בו עבדה, ויצרו מערכת יחסים רומנטית משך חמש שנים.
פסיקה של בית הדין לצדק של האיחוד האירופי ניתנה באחרונה בעניין UPC Telekabel Wien v. Constantin Film. בית הדין קבע כי לבתי המשפט באיחוד סמכות לצוות על ספקי גישה באינטרנט לנקוט באמצעים לחסימת הגישה של גולשים לאתרים שמפרים זכויות יוצרים.
פסק הדין של בית הדין לצדק של האיחוד האירופי בעניין Svenson v. Retreiver Sverige AB בחן את המותר והאסור בשימוש בקישורים באתרי אינטרנט. זוהי סוגיה חשובה שלא נדונה עד כה בעומק מספיק בפסיקה באירופה או בארץ, הגם שנדונה בארה"ב.
פרשת "גוגל בוקס" נדונה השאלה, האם הפרויקט הנודע של חברת גוגל מהווה הפרת זכויות יוצרים, או שמא מדובר בשימוש הוגן מותר? במסגרת הפרויקט, גוגל סורקת טקסטים מלאים של מיליוני ספרים, ביניהם כאלה המוגנים בזכויות יוצרים. חלק מהספרים נסרקים בפרויקט בהסכמת בעלי הזכויות, אולם חלקם נסרקים ללא כל הסכמה.
המחזה "עוץ לי גוץ לי", ממחיז את החיבור שנכתב בידי אברהם שלונסקי ז"ל, ומבוסס על יצירתם של האחים גרים. בשנת 1965 ביים פרופ' יוסי יזרעאלי את המחזה בתיאטרון הקאמרי, כשעודו במאי צעיר, תוך שביצע שינויים במבנה ובטקסט של המחזה, בסופם הפך את המחזה למחזמר.