לפתחו של בית הדין לצדק של האיחוד האירופי (CJEU) התגלגלה תביעה בנוגע לזכויות יוצרים בטעם של גבינה. חברת Levola ההולנדית פיתחה גבינה מסוימת אשר לכאורה הועתקה ע"י חברה מתחרה בשם Levola . Smilde פתחה בהליכים משפטיים בטענה של הפרת זכויות יוצרים. האם חוש הטעם זכאי להגנה מכוח דיני זכויות יוצרים כפי שזכאים לה חוש השמיעה וחוש הראייה?
חוק הנאמנות בתרבות הוא אנטי-דמוקרטי באופן מובהק. דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב. דמוקרטיה היא גם הגנה על זכויות המיעוט ועל זכויות אדם וחירויות הפרט, ובכלל זה חופש הביטוי, חופש היצירה וחופש המצפון. חוק הנאמנות המוצע מעניק לשלטון זכות למנוע תמיכה ממוסדות ומיוצרים, בין היתר משום שיצירתם "שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
בסוף חודש מרץ 2018 חברת נייק ניצחה בערעור שהוגש נגדה בבית המשפט לערעורים בארה"ב. הסיפור התחיל כשבקשה לתביעה שהוגשה על ידי צלם בשם ג'ייקוב רנטמיסטר נגד נייק בבית משפט פדרלי בארה"ב נדחתה. התביעה נסובה סביב טענה להפרת זכויות היוצרים של רנטמיסטר על ידי לוגו שנייק פירסמה הנקרא "Jumpman" ("האיש הקופץ" בתרגום חופשי), המבוסס על תמונתו של שחקן הכדורסל המפורסם מייקל ג'ורדון. רנטמיסטר טען כי צילם את ג'ורדון קופץ לקלוע לסל בשנת 1984 למגזין "לייף", ובהמשך חברת נייק לקחה השראה מצילומו ביקשה מצלם אחר לשחזר את התמונה שצילם רנטמיסטר.
חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, תשע״ז – 2017, המכונה גם "חוק חסימת אתרים", נכנס לתוקף בספטמבר 2017. חוק זה מסמיך את בית המשפט להורות לספקי אינטרנט (הגוף שעמו מתקשר הלקוח כדי לקבל שירותי אינטרנט) להגביל הספקת תוכן אינטרנטי למשתמשים שלהם, אך מאפשר לעשות זאת רק ביחס לרשימה סגורה של עבירות המתבצעות באינטרנט כדי למנוע המשך ביצוע העבירה באמצעות האתר. אחת מהעבירות הכלולות ברשימה היא פרסום שירותי זנות.
בסוף חודש אפריל 2018 נתן בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב יפו פסק דין העוסק בזכויות ניהול דף פייסבוק. הפרשה התחילה כאשר מגיש הטלוויזיה גיא לרר עזב את ערוץ 10 ואת תכנית ה"צינור" אותה הגיש בערוץ זה. לאחר עזיבתו התעוררה השאלה למי שייך דף הפייסבוק שנושא את שם התוכנית – האם ללרר, אשר טוען כי דף הפייסבוק נוצר ביוזמתו ובזמנו הפנוי וכן שדף הפייסבוק מעולם לא היה "של התוכנית", או שמא לערוץ 10, אשר טוען כי דף הפייסבוק אינו שונה מכל זכות או נכס שעובד מקבל לרשותו במהלך תקופת העבודה ואשר עליו להחזירו לבעליו – המעסיק, בסיום העסקתו.
אמנות שימושית עוסקת בהיבטים האמנותיים בעיצובם של חפצים ומוצרים שימושיים, כגון פריטי אופנה, רהיטים, כלי מטבח, גופי תאורה, צעצועים ומוצרים נוספים. בשיטת המשפט הישראלית, אמנות שימושית נחשבת כיצירה אמנותית על-פי דיני זכויות יוצרים. עם זאת, בד"כ, ולמעט מקרים חריגים שמתייחסים למוצרים שמיוצרים בכמויות קטנות של פחות מ-50 יחידות, נשללת הגנת זכויות יוצרים מאמנות שימושית עקב סעיף 7 בחוק זכות יוצרים שקובע כי לא תהיה זכות יוצרים ביצירה שהיא מדגם, דהיינו חפץ שימושי בעל עיצוב אמנותי.
