זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

זכויות יוצרים

זכויות יוצרים
מאת עורך דין טוני גרינמן, מחבר הספר "זכויות יוצרים"
 
מה הן זכויות יוצרים?
 
זכויות יוצרים שייכות למשפחת זכויות הקניין הרוחני. זכויות יוצרים מעניקות ליוצר של יצירה מקורית (ובמקרים מסוימים לאחר, כגון מעבידו) את הזכות הייחודית לנצל את היצירה ולהפיק ממנה את התועלת הכלכלית הטמונה בה, או להרשות לאחר לעשות כן. החוק מדבר למעשה על "זכות יוצרים". עם זאת, נהוג להשתמש במילה "זכויות" ברבים. מתן זכויות יוצרים ליוצר נועד בעיקר לתת תמריץ ליצירה על מנת להרבות ולגוון את עולם הביטויים, דבר שמעשיר את החברה בכללותה. בנוסף, יש בזכויות יוצרים משום הכרה בזכות טבעית של אדם בפרי רוחו ומתן גמול על עמלו האינטלקטואלי.
 
דיני זכויות יוצרים מוסדרים בישראל במסגרת חוק זכות יוצרים, תשס"ח - 2007 (המילה "זכות" ביחיד). חוק זה נכנס לתוקף במאי 2008 והחליף את החוק הקודם שהיה חוק בריטי מ- 1911! בתי משפט קבעו כי זכות יוצרים היא זכות קניינית. ככזו היא מוגנת מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וזוכה לרמת הגנה גבוהה. יתרה מזו, בית המשפט העליון ציין לא אחת כי זכויות יוצרים הן גם זכויות אדם בסיסיות. יחד עם זאת, חוק זכות יוצרים יוצר איזון פנימי בין הזכויות של היוצר לבין זכויות אחרות שעשויות להתנגש בהן, בעיקר הזכות לחופש ביטוי, הזכות לחופש המידע והזכות לחופש מסחר.

האיזון בין זכויות היוצר לאינטרסים המתנגשים של הציבור מושג ביצירת סייגים לזכויות היוצר. האיזון בא לידי ביטוי, בין היתר, בכלל שקובע כי לא כל "יצירה" מוגנת בזכויות יוצרים, אלא רק כזו הנחשבת מקורית (מבחינה זו שהיא מגלמת השקעה ויצירתיות במידה מינימלית לפחות, שמקורן ביוצר היצירה), בהגבלת תקופת זכויות היוצרים, באי-החלת זכויות יוצרים על רעיונות, שיטות, עובדות ונתונים, חדשות ומושגים מתמטיים, ובכך שלצד הזכויות הייחודיות שמוענקות לבעל זכויות היוצרים, קיימת רשימה ארוכה של שימושים ביצירה, שמותרים לכל אדם גם ללא רישיון מאת בעל זכויות היוצרים. החשוב מבין השימושים המותרים הללו הוא ההיתר לעשות ביצירה "שימוש הוגן", מונח שעוד נדון בו להלן. כל השימושים המותרים כפופים לתנאים מסוימים.
 
על מה מגנות זכויות יוצרים?
זכויות יוצרים קיימות ביצירות ספרותיות, דרמטיות, מוסיקליות ואמנותיות מקוריות. אין להבין את המונחים הללו כמצריכים רמה גבוהה של ביטוי. זכויות יוצרים אינן אליטיסטיות. הן מגנות הן על ספרות גבוהה כמו רומנים ושירה והן על יצירות יותר פשטניות, כגון מאמרים קצרים ויצירות תיעודיות. הן מגנות על אמנות יפה וגם על גרפיקה מסחרית. כל שנדרש הוא כי היצירה תהיה מקורית. צילומים מוגנים כיצירות אמנותיות. כך גם יצירות אדריכליות וגופנים. סרטים ותוכניות טלוויזיה (המכונות יחד "יצירות קולנועיות") מוגנים כיצירות דרמטיות. תוכנות מחשב מוגנות כיצירות ספרותיות ואילו הקלטות מוסיקליות ("תקליטים" בלשון החוק) מוגנות כיצירות עצמאיות, בנפרד מזכויות היוצרים הקיימות ביצירה המוסיקלית המוקלטת.
 
מה הופך יצירה ל"מקורית"? לפי פסיקת בית המשפט העליון בפרשת הפרמייר ליג נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, ובפסיקה שבאה אחריה, "מקוריות" משמעה שמקור היצירה ביוצר, דהיינו שהיא עצמאית ולא הועתקה מיצירה אחרת, וכי יוצרה השקיע בה מידות כלשהן של השקעה אישית ויצירתיות, ולו מינמליות. דרישת ההשקעה תתמלא בהשקעה של משאב כלשהו, לרבות זמן ועמל, אולם הדרישה מינימלית מאוד. גם יצירה שנוצרה ברגע של השראה או יצירתיות תמלא את היסוד ותהיה מוגנת, הגם שלא ניתן לומר שהיוצר "השקיע" בה עמל. אם כן, על מנת שיצירה תעמוד בדרישת ההשקעה ותהיה מקורית די שהיוצר יצר אותה בכוחות עצמו, מבלי להעתיק אותה מיצירה אחרת. בנוסף, נדרש גם כי היוצר השקיע ביצירה מידה כלשהי של יצירתיות. משמעות דרישה אחרונה זו היא כי היוצר שקל שיקולים יצירתיים (להבדיל משיקולים פונקציונאליים) בעת יצירת היצירה ואין זה משנה אם אנו רואים ביצירה המוגמרת דבר "יצירתי" במובן היום-יומי של המונח. דיני זכויות יוצרים אינם באים לשפוט את התוצאה הסופית, אלא את תהליך היצירה. על כן, על מנת שיצירה תהיה מוגנת בזכויות יוצרים לא נדרש מהיוצר "להזיע", או "להבריק" אלא "לחשוב". אולם, עמל או השקעה בלבד לא יספיקו להקניית הגנה בהעדר מידה מינמלית של יצירתיות. על כן, ספרי טלפונים שמסודרים באופן סתמי, לפי האל"ף-בי"ת לא מוגנים. כך גם לוח משחקי כדורגל המסודר לפי סדר האל"ף-בי"ת ובאופן כרונולוגי. עם זאת, קיים בכל זאת קו תחתון. משפט פשוט בודד לא יהיה מוגן בדרך כלל בזכויות יוצרים (וגם לכך יש חריגים). כך, גם קו ישר או עיגול פשוט.
 
למרות שנאמר כי יצירה לא תהיה מוגנת אם היא מועתקת מיצירה אחרת, יצירה נגזרת, דהיינו, יצירה המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת תהיה מוגנת בזכויות יוצרים על אף ההתבססות על היצירה הקודמת, אם יימצאו בה רבדים שיש בהם יצירתיות מקורית. ההגנה הניתנת ליוצר היצירה הנגזרת חלה על רכיבים אלה אך אינה חלה על היצירה המקורית, כמובן. כל אחד רשאי ליצור יצירה נגזרת ליצירה שהיא נחלת כלל מחמת חלוף תקופת זכות היוצרים. כך עשתה, למשל, חברת וולט דיסני כאשר יצרה עיבודים קולנועיים ליצירות קלאסיות מתחום ספרות הילדים, שזכויות היוצרים בהן פקעו, כגון שלגיה, סינדרלה, בת הים הקטנה והיפה והחיה. עם זאת, על מנת ליצור יצירה נגזרת מיצירה קיימת, יש לקבל את רשותו של בעל זכויות היוצרים במקור.
 
 
מה אינו מוגן בזכויות יוצרים?
זכויות יוצרים מגנות על הביטוי המקורי שביצירה. הן אינן קיימות ברעיונות שבה. ומה בין השניים? ובכן, רומן, סרט, לחן וציור הם ביטויים לרעיון ומוגנים בזכויות יוצרים, אולם העלילה הכללית שביסוד הרומן או הסרט, הסגנון המוסיקלי של הלחן ושיטת הציור, הם רק רעיונות. הבחנה זו חשובה ביותר. המחזה "רומיאו ויוליה", שכתב שייקספיר, הוא ללא ספק ביטוי, ולו נכתב בימינו היה מוגן בזכויות יוצרים. אך הגנה זו לא הייתה מתפרסת על הרעיון הכללי שבבסיסו, רעיון "הרומן האסור" או "הרומן הבלתי-אפשרי". לא הייתה קמה אם כן כל מניעה, שיוצר אחר ינסה אף הוא כוחו ביצירת רומן על אותו נושא, ובלבד שלא יעתיק את הביטוי של שייקספיר, הגלום במערכת הנסיבות הספציפית, הדמויות, הדיאלוגים ושילוב הסצנות שבו. זאת ועוד: פיקסו ובראק היו, ללא ספק, בעלי זכויות יוצרים בציוריהם הקוביסטים, שהרי כל ציור הוא ביטוי, אך לאיש מהם לא הייתה ולא יכלה להיות זכות בלעדית על שיטת הקוביזם, גם אם ניתן להצביע על אחד מהם כאבי שיטה זו. השיטה היא רעיון, לא ביטוי. בדומה לכך, לא יכול מלחין כלשהו להיות בעל זכויות יוצרים על ה"רוק", ה"ראפ", או ה"בוסה נובה".  
 
בנוסף, זכויות יוצרים אינן תופסות בעובדות ונתונים, בחדשות היום, בתזות, או בשיטות. חוקרים המתעדים לראשונה עובדות היסטוריות או מדעיות אינם יכולים למנוע מאחרים לעשות לאחר מכן שימוש בעובדות אלה. עתון היוצא ב"סקופ" גדול רוכש לעצמו את יתרון הראשוניות. אולם, לאחר מכן אין הוא יכול למנוע ממתחריו לכתוב אף הם על החדשות שנתגלו ולפרסם אותן. עם זאת קיימות זכויות יוצרים באופן הביטוי של העובדות, הנתונים, החדשות או התיזה. כך, לדוגמה, מי שמכין מאגר של עובדות או נתונים, אף שאינו רוכש מונופולין על העובדות והנתונים שבמאגר, עשוי להיות בעל זכויות יוצרים במאגר עצמו. זכויותו חלות על הבחירה והסידור המקוריים של הנתונים, ולא על הנתונים עצמם. מי שיעתיק נתונים בלבד לא יפר זכויות יוצרים, אלא אם יעתיק את הבחירה של יוצר המאגר או אופן סידור הנתונים. מכאן נפסק, כי המועצה להסדר ההימורים בספורט לא הפרה זכויות יוצרים בלוחות משחקי הכדורגל של הליגות הבכירות באנגליה כאשר העתיקה מהם נתוני משחקים לצורך שילובם בלוחות ההימורים שלה. באופן דומה, הסופר דן בראון לא הפר זכויות יוצרים בספר היסטורי על אודות "שושלת ישו" כאשר עשה שימוש בתזה אודות השושלת בספרו "צופן דה וינצ'י". בין שהתזה הכוללת עובדת ובין שהיא רק בגדר רעיון, אין היא מוגנת ככזו בזכויות יוצרים. לעומת זאת, מי שמעתיק מאמר שלם מתוך עיתון, או חלק ממנו שמהווה ביטוי, או שמעתיק מאוסף שלם של נתונים על הבחירה והסידור שלהם, יהיה בגדר מפר זכויות יוצרים.
 
מי בעל זכות יוצרים ביצירה?
כלל הוא שזכות יוצרים ראשונית ביצירה שייכת ליוצר, ולא לכל אדם אחר, לרבות מי שמימן את היצירה ומי שהציע ליוצר רעיון ביחס אליה. לכלל זה מספר סייגים: זכויות יוצרים ביצירה שנוצרה במהלך עבודתו של עובד ולצורכי העבודה, שייכות למעביד, אלא אם הוסכם אחרת בין העובד לבין המעביד. זכויות יוצרים בדיוקן או בצילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצר על-פי הזמנה, שייכת למזמין. ביצירות מוזמנות אחרות, זכויות יוצרים ראשוניות שייכות ליוצר, אלא אם קיים הסכם מפורש או משתמע בין המזמין לבין היוצר, שממנו עולה הסכמה אחרת. הוראה בלתי ברורה זו בחוק זכות יוצרים, התשס"ז - 2007, יוצרת המון אי-וודאות באשר לבעלות על זכויות היוצרים במצבים שכאלה, כאשר לא נערך הסכם המסדיר את העניין. זכויות יוצרים ראשוניות בתקליט שייכות למפיק התקליט. עם זאת, זכויות היוצרים הן נכס סחיר הניתנות להעברה. היוצר יכול למכור את זכויות היוצרים שלו ביצירה, אך לכך נדרש הסכם בכתב. הזכויות ניתנות למכירה בשלמותן או בחלקן. אם נמכרו בשלמותן, אין ליוצר עוד זכויות ביצירה. דרך אחרת לסחור בזכויות היוצרים היא להעניק לאחר רישיון להשתמש ביצירה. הרישיון יכול להיות כללי או ספציפי, מוגבל לשימוש מסוים, שטח מסוים או זמן מוגדר, בלעדי או לא בלעדי. הענקת רישיון מאפשרת למקבל הרישיון לעשות שימוש ביצירה בהתאם לתנאי הרישיון, מבלי לנתק את הבעלות בזכות מהיוצר או בעל זכויות היוצרים.
 
 
האם קיימות דרישות פורמליות להגנת זכות יוצרים?
להבדיל מסוגים אחרים של קניין רוחני, הגנתה של יצירה בזכויות יוצרים אינה תלויה ברישום הזכויות במשרד רשמי כלשהו או בהופעת סימן זכויות היוצרים המוכר ©, על היצירה, או בכל הליך פורמלי אחר. הן מתקיימות באופן אוטומטי מרגע היצירה. הסימן עוזר אמנם לבעל זכויות יוצרים להודיע על זכויותיו בפני העולם ומאוד מומלץ להוסיף אותו על או ליד כל עותק של היצירה, יחד עם שם בעל זכויות היוצרים ושנת היצירה- אך העדרו אינו מפקיע את ההגנה מן היצירה. כמו כן, רישום יכול לסייע בהוכחת הבעלות על זכויות יוצרים. אלא שבישראל בכלל לא קיים משרד לרישום זכויות יוצרים. יש אמנם מדינות, שהחשובה בהן היא ארה"ב, שמקיימות שיטת רישום, אך גם בהן הרישום אינו חובה והיצירה תהיה מוגנת גם אם לא נרשמה. עם זאת, תיעוד היצירה, על-ידי הפקדתה אצל עורך דין או נוטריון, או ברישומה במשרד זכויות היוצרים האמריקאי מאוד מומלץ. הדבר יסייע מאוד כאמור לבעל זכויות היוצרים במקרה שיידרש להוכיח כי יצירה אחרת הועתקה ממנו, שכן באמצעות הרישום ניתן להוכיח ראשוניות בזמן. בלי להוכיח את הראשוניות יקשה להוכיח כי היוצר האחר העתיק מהיצירה.
 
מהי תקופת זכות היוצרים ביצירה?
זכויות יוצרים אינן נכס נצחי. הן קיימות לזמן מוגבל ולאחריו היצירה הופכת לנחלת הכלל. עם זאת, הזכויות ניתנות לתקופה ארוכה למדי, באופן שהן מאפשרות הנאה כלכלית מהיצירה ליוצר וליורשיו למשך שלושה דורות. לגבי מרבית היצירות, הזכויות קיימות עד לתום השנה ה-70 שלאחר השנה שבה נפטר היוצר (כלל החיים + 70). לכן, זכויות היוצרים בכל יצירותיו של יוצר פוקעות במועד אחד, בין שנוצרו בצעירותו ובין שנוצרו בימיו האחרונים. תקופת ההגנה על זכויות יוצרים ארוכה באופן משמעותי מתקופת ההגנה של סוגים אחרים של קניין רוחני, כגון פטנטים ועיצובים. זכויות יוצרים ביצירה משותפת נמשכות עד לתום השנה השבעים שלאחר מותו של היוצר האחרון שנפטר. זכויות יוצרים בתקליט קיימות בישראל למשך 70 שנה בלבד (בכפוף לחריגים מורכבים). צילומים שצולמו לפני 25.5.08 מוגנים למשך 50 שנה בלבד, בעוד על צילומים אחרים חל הכלל הרגיל של חיים+70.
 
האם יצירות זרות מוגנות בזכויות יוצרים בישראל?
ישראל קשורה באמנות בינלאומיות להגנה הדדית של זכויות יוצרים. החשובה מבין האמנות הללו היא אמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות. מכוח האמנות יצירות שנוצרו בידי אזרחים ו/או תושבים של מדינות החברות באמנה, או שפורסמו לראשונה במדינות אלה מוגנות בישראל כאילו היו יצירות ישראליות. באותה מידה, יצירות ישראליות מוגנות גם כן במדינות החברות באמנות. מכיוון שמרבית מדינות העולם חתומות על לפחות אחת מהאמנות, מרבית היצירות בעולם מוגנות בזכויות יוצרים בישראל (בכפוף לכך שתקופת ההגנה טרם פגה) ויצירות ישראליות מוגנות במרבית מדינות העולם.
 
האם חומר שפורסם באינטרנט הוא נחלת הכלל?
טעות חמורה היא לחשוב שכל מה שמופיע באינטרנט הינו נחלת הכלל וניתן להעתיקו בצורה חופשית. דיני זכויות יוצרים שרירים וקיימים גם באינטרנט, ובכלל זה ברשתות חברתיות. זכויות היוצרים כוללות גם את הזכות להעתיק יצירה באמצעים דיגיטליים וכן להעמיד אותה לרשות הציבור ברשת תקשורת אלקטרונית. מי שמעתיק צילומים, טקסטים, סרטים או מוסיקה מהאינטרנט מסתכן בהפרה. אמנם, ניתן למצוא ברשת תכנים שאינם מוגנים בזכויות יוצרים, או שמותרים להעתקה ו/או הפצה במידה זו או אחרת, כגון תכנים המופצים תחת רישיון של ארגון ה-  creative commons. עם זאת, כדאי לצאת מנקודת מוצא שיצירות המופיעות ברשת מוגנות בזכויות יוצרים, אלא אם צוין אחרת ולא ההיפך (וגם אז רצוי לוודא שהודעה שמדברת על תוכן "חופשי" או "חינם" הינה מוסכמת). המשפטים המפורסמים בפרשות "נאפסטר" ו"גרוקסטר", שדנו בהפרות זכויות יוצרים שהתבצעו ברשתות לשיתוף קבצים מדגימים את תחולתן של זכויות יוצרים באינטרנט. עם זאת, בהעדר הסדר חקיקתי בקשר לאחריותם של ספקי שירות להפרות שמתבצעות באינטרנט, עדיין קיימות שאלות עד כמה ובאילו תנאים הם פטורים מחבות בגין הפרות שמתבצעות בידי גולשים. בתי משפט אמנם הכירו בהסדר המכונה "הודעה והסרה", אולם התנאים לתחולתו וביצועו אינם ברורים דיים. אף-על-פי-כן, אין ספק בדבר החבות הישירה של המשתמש המעתיק או מעמיד לרשות הציבור ברשת יצירה מוגנת ללא רישיון מאת בעל זכויות היוצרים.

מהן זכויותיו של בעל זכות יוצרים?
חוק זכות יוצרים מעניק לבעל זכויות יוצרים אגד של זכויות בלעדיות לניצול יצירתו, הכולל: זכות ההעתקה, דהיינו הזכות להפיק עותקים של היצירה, בכל אמצעי מדיה; זכות הפרסום, שהיא הזכות להוציא עותקים של היצירה לציבור; זכות הביצוע הפומבי, שהיא הזכות לבצע את היצירה בפומבי; זכות השידור, לרבות באמצעות שידור והעברה בכבלים, ובאופן אל-חוטי, ובכלל זה ברשת האינטרנט וברשתות תקשורת אחרות; זכות העיבוד (הזכות לעשיית יצירה נגזרת), שהיא הזכות להכין יצירות אחרות, המבוססות על היצירה; זכות ההשכרה, שהיא הזכות להשכיר יצירה קולנועית, תוכנה או תקליט לצורכי מסחר, וזכות ההעמדה לרשות הציבור, שהיא הזכות להעמיד יצירה לרשות הציבור בזמן ובמקום לפי בחירתו (זכות שהותאמה במיוחד לעידן האינטרנט). כל הזכויות הללו חלות ביחס ליצירה בשלמותה וכן לגבי כל חלק מהותי ממנה. מכאן, שכל מי שיבצע פעולה מן הפעולות לעיל ללא הרשאה מאת בעל זכות היוצרים מפר בכך את זכותו. וזאת, בין שהמפר התכוון לכך, בין לאו, בין שהפיק מההפרה תועלת כלכלית, בין לאו ובין שאחרים הפרו גם כן את זכויות היוצר, בין אם לאו.
 
מהם הסייגים לזכויות היוצרים של היוצר?
כל האמור לעיל לעניין זכויותיו של בעל זכויות יוצרים, כפוף לסייגים שונים הנובעים מההיתרים לעשיית שימושים מסוימים ביצירות, ללא הסכמת בעל זכויות יוצרים. החשוב מבין הסייגים הלוא הוא היתר השימוש ההוגן. אדם שעושה שימוש הוגן ביצירה למטרות כגון דיווח עיתונאי, מחקר, סקירה, לימוד עצמי, הוראה ובחינה בידי מוסד חינוך, הבאת מובאה או ביקורת אינו מפר את זכויות היוצרים ביצירה, גם אם השימוש נעשה ללא הרשאה מאת בעל זכויות היוצרים. הגינות השימוש נבחנת, בין היתר, בהתחשב בכמות החומר שנלקח מבחינה איכותית וכמותית, אופי היצירה הראשונה, אופי השימוש והשפעתו על ערכה הכלכלי של היצירה. שימוש "מחדש" או טרנספורמטיבי, דהיינו כזה שמעניק ליצירה משמעות שונה או הקשר חדש הוא פקטור חשוב בשימוש ההוגן. בתי משפט יבחנו גם אם השימוש שנעשה הינו שימוש מסחרי, או לאו. העובדה שהשימוש בעל היבט מסחרי אינו בהכרח פוסל את האפשרות כי השימוש ייחשב הוגן. הכל תלוי בנסיבות השימוש ונבחן כל מקרה ספציפי. כמו כן, בד"כ בוחנים בתי המשפט האם מי שעשה שימוש ביצירה וטוען לשימוש הוגן העניק קרדיט ליוצר היצירה ולבעל זכויות היוצרים.

היתר השימוש ההוגן הינו כלי חשוב ליוצרים של יצירות היסטוריות וביוגרפיות וליוצרים תיעודיים בכלל. משרדנו מתמחה במתן חוות דעת בעניין שימוש הוגן.

לצד ההיתר לשימוש הוגן, החוק מונה רשימה ארוכה של שימושים מותרים ספציפיים, ובכלל זה שימוש אגבי ביצירה, שימושים מסוימים בתוכנות מחשב, התאמת יצירות לאנשים עם מוגבלויות, "שימוש ביצירות יתומות" ושימושים נוספים.
 
האם זכויות יוצרים מעניקות מונופולין מוחלט על היצירה?
הזכות הראשונית של בעל זכויות היוצרים היא כאמור זכות ההעתקה. יש להבין זכות זו נכון. זכויות יוצרים מגנות מפני העתקה. אין הן מעניקות לבעליהן מונופולין אבסולוטי על הביטוי המוגן. שניים שמגיעים לאותו ביטוי ממש, או לביטויים דומים מאוד, בדרכים עצמאיות, מבלי לראות האחד את יצירתו של השני, כל אחד בעל זכויות יוצרים ביצירתו. זכויות אלו מאפשרות ליוצר למנוע מאחר להעתיק את היצירה שלו, או חלק מהותי ממנה, אך הן לא יאפשרו לו למנוע מהיוצר השני מלהפיץ את יצירתו שלו, או מאחר להעתיק את יצירתו של השני. עם זאת, המקרים שבהם שניים יגיעו לביטויים עצמאיים שדומים באופן מהותי אחד לשני די נדירים. ולכן, כאשר יצירה מאוחרת תימצא דומה באופן מהותי ליצירה מוקדמת, ויוכח כי ליוצר המאוחר הייתה גישה או נגישות ליצירה הקודמת, יעבור אליו נטל ההוכחה, ויהיה עליו לשכנע כי יצר את יצירתו באופן עצמאי.
 
מהן הזכויות המוסריות?
בנוסף על הזכויות הכלכליות ביצירה, במרבית מדינות העולם כמו גם בישראל, היוצר של יצירה נהנה מן "הזכות המוסרית", או ליתר דיוק מספר זכויות מוסריות. אלה הן זכויות אישיות של היוצר, אשר להן שתי פנים: זכות למנוע סילופים, פגמים ושינוי צורה ופעולות פוגעניות אחרות ביצירתו, שאם יש בהן משום פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר; וזכות לייחוס (הידועה לעתים כ"זכות ההורות"), שהיא הזכות לקבלת "קרדיט" בגין היצירה, בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות המקרה. הזכויות המוסריות הן זכויות אישיות שבאות לכבד את הקשר האישי והרגשי שבין היוצר לבין יצירתו. הן שייכות ליוצר היצירה, גם לאחר שמכר את זכויותיו הכלכליות ביצירה, ואף אם אינו בעל זכות יוצרים ראשונית ביצירה (כגון עובד שיצר יצירה במסגרת עבודתו) ואינן ניתנות להעברה, אם כי הן ניתנות לוויתור במידה זו או אחרת.
 
מהי הפרת זכויות יוצרים?
ביצוע אחת הפעולות שיוחדו על-פי חוק לבעל זכויות היוצרים ללא הרשאה ממנו הוא הפרה של זכויות היוצרים, אלא אם הפעולה מותרת מכוח אחת מהוראות החוק, כגון ההוראה בעניין שימוש הוגן. מכיוון שמדובר בזכות קניינית, אין צורך בידיעה או בכוונה. כמו כן, הדין מטיל אחריות על מי שמבצע הפרה עקיפה של זכויות יוצרים, כגון מי שסוחר ביצירה מפרה, כמו גם מי שמסייע להפרת זכויות יוצרים או תורם לה תרומה משמעותית. להבדיל מהאחריות בגין הפרה ראשית של זכויות יוצרים, האחריות בגין הפרה עקיפה והפרה תורמת מצריכה ידיעה מצד המפר. עם זאת, אין צורך בידיעה ממשית. עצימת עיניים תספיק ליצירת אחריות. כמו כן, כאשר מדובר בהפרה עקיפה, אזי במרבית המקרים די בכך שהיה על המפר לדעת על הפרה כדי שתקום אחריות.
 
מהם הסעדים הניתנים בגין הפרת זכויות יוצרים?
בעל זכויות יוצרים שזכותו הופרה זכאי למגוון סעדים. במרבית המקרים יהיה זכאי לצו למניעת המשך ההפרה. כמו כן, הוא זכאי לפיצויים על הנזק שנגרם לו. לחילופין, הוא זכאי לדרוש דין וחשבון על הרווחים שהפיק המפר מההפרה. חוק זכות יוצרים גם מעניק לבעל זכויות יוצרים זכות לקבלת פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום של עד 100,000 ש"ח בגין כל הפרה של זכויותיו. קביעת הסכום ניתנת לשיקול דעת בית המשפט והוא רשאי לשקול שיקולים שונים, כגון חומרת ההפרה והיקפה. הסעדים לעיל ניתנים גם בגין הפרה של הזכויות המוסריות. החוק מעניק לבעלי זכויות יוצרים סעדים מיוחדים שנועדו להתמודד עם הפרות של זכויות יוצרים באינטרנט. אחד הסעדים הללו הוא צו המכוון לספקי גישה לאינטרנט והמורה להם לחסום את הגישה לאתרים המסייעים להפרות זכויות יוצרים, כגון ע"י הספקת קישורים לעותקים מפרים של יצירות.
 
מהן זכויות מבצעים?
זכויות מבצעים הן הזכויות שניתנות למבצעים, כגון זמרים, נגנים, שחקנים ורקדנים. להבדיל מזכויות יוצרים, זכויות מבצעים הן בעיקר "שליליות". משמען שלא ניתן לטבוע (להקליט או להסריט) את ביצועו של המבצע, לשעתק אותו, לשדר אותו או להפיצו ללא הסכמת המבצע (הכל בכפוף לסייגים מסוימים). כמו כן, למבצע זכות לקבלת תמלוגים ראויים בגין כל הצגה או השמעה פומביות של הביצוע. החוק גם מעניק למבצעים זכויות מוסריות שדומות במהותן לזכויות המוסריות בתחום זכויות היוצרים.
 
להשוואה בין זכויות יוצרים לבין זכויות הקניין הרוחני האחרות ראו את המאמר שלנו על קניין רוחני, את טבלת זכויות הקניין הרוחני ומאמר בנוגע ליחס בין זכויות יוצרים לזכויות הקניין הרוחני.

 

חדשות בנושא זכויות יוצרים:

 

מאמרים בנושא זכויות יוצרים:

 

סיפורי קניין רוחני:

צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.