קניין רוחני מהו?

קניין רוחני מהו?
מאת עורך דין טוני גרינמן

"כל אדם זכאי להגנת האינטרסים המוסריים והחומריים הכרוכים בכל יצירה מדעית, ספרותית, או אמנותית שהיא פרי רוחו." סעיף 27 (2) להכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות אדם.

דיני הקניין הרוחני מקנים זכויות בלעדיות ליוצרים, ממציאים, מעצבים ואחרים היוצרים נכסים בלתי מוחשיים. הם נועדו להבטיח קיום תמריץ ליצירה, להמצאה, לעיצוב ולהשקעה בבניית מוניטין. זאת, מתוך הכרה כי ההמצאה, היצירה, העיצוב ובניית המוניטין מקדמים את טובת הכלל.
כאשר קבלן רוכש קרקע ובונה עליו בית, כאשר חקלאי נוטע עץ בפרדס שלו והעץ נותן פרי, וכאשר נגר רוכש קרשים ויוצר מהם שולחן, ברור לנו, כי הקבלן, החקלאי והנגר הנם הבעלים של הבית, הפרי, והשולחן. הבית, הפרי, והשולחן הינם קניינם. זהו קניין גשמי, מוחשי, שכן הנכסים שיצרו הנם גשמיים, מוחשיים. ניתן לראותם ולמשש אותם. ניתן לשריין את הבעלות על-ידי החזקה פיזית בהם. וניתן להעביר את החזקה בהם מאדם לאדם.

ומה לגבי אדם שהמציא המצאה חדשה? מכונה, או מכשיר שלא הייתה כמותם לפני כן, או תרופה חדשה. מה עם יוצר, שיוצר יצירה ספרותית, אמנותית, מוסיקלית או דרמטית מקורית? מעצב, שעיצב קווים חדשניים למוצר מסוים? ומה לגבי אדם שהגה שם מסחרי כדי לסמן אתו את מוצריו, או שעיצב לוגו לעסק שלו על מנת שהלקוחות ידעו שהמוצרים יוצרו על-ידו? תוצרי עמלם של הממציא, היוצר והמעצב אינם פיזיים, אלא בלתי מוחשיים או בלתי גשמיים. הם תוצאה של השקעה אינטלקטואלית, או רוחנית. תוצרים אלה הם, אם כן, נכסים רוחניים (intellectual property). ניתן, אומנם, לרשום או לקבע את התוכנית, הנוסחה, היצירה או העיצוב, ואפשר גם להפיק מהם מוצר, שיהיה בגדר הוצאה לפועל של התוכנית או הנוסחה, או יהווה טביעה או עותק של היצירה. אולם מרגע שהתוכנית, הנוסחה, היצירה או העיצוב יתפרסמו, לא יוכל הממציא, היוצר או המעצב לשלוט עליהם שליטה פיזית. הם לא יוכלו להפעיל חזקה על הידע הגלום בהמצאה, הביטוי הגלום ביצירה או על העיצוב. אם לא יגן עליהם הדין, ספק אם הממציא, היוצר או המעצב יראו את פירות עמלם הרוחני והאינטלקטואלי, שכן כל אחד יוכל לממש, להעתיק או להפיץ את ההמצאה, היצירה או העיצוב ולהפיק מהם רווח. במצב שכזה, ספק אם תהיה כדאיות כלכלית בעיסוק בהמצאות, ביצירה או בעיצוב. ואם כך, החברה בכללותה תהייה ענייה יותר. ואם כל אחד יוכל לסמן את מוצריו עם השם המסחרי או הלוגו שיצרן אחר יצר ביזע ובהשקעה, לא רק היצרן ייפגע, אלא גם הציבור שלא ידע מי יצר את המוצר שהוא רוכש. האם הוא יכול לסמוך על איכותו?

מתוך ההכרה בצורך להגן על זכויותיהם של ממציאים, יוצרים ומעצבים, ועל מי שמשקיעים בבניית מוניטין למוצריהם ולשירותיהם, ועל מנת ליצור תמריץ לפעילותם, נוצרו דיני הקניין הרוחני. דינים אלה מבטיחים לממציאים, ליוצרים, למעצבים, ולמשקיעים בבניית מוניטין זכויות בלעדיות, במידה זו או אחרת, בפרי עמלם הרוחני והאינטלקטואלי. דינים אלה מענקים להם זכויות, שהן בעלות חלק מהמאפיינים של בעלות בהמצאותיהם, יצירותיהם ועיצוביהם. עם זאת, אין זו בעלות אבסולוטית, אלא יחסית. היא כפופה לסייגים, ולרוב מוגבלת בזמן. בכך נוצר איזון בין הרצון לתמרץ את הממציא, היוצר והמעצב לבין הצורך לאפשר לציבור בכללותו ליהנות מהרעיונות, היצירות והעיצובים. אם כן, הקניין הרוחני הוא למעשה אגד הזכויות הייחודיות שמעניק החוק לממציא, ליוצר, למעצב ולבעל המוניטין.

הנכסים הרוחניים המסורתיים הם זכויות יוצרים, פטנטים, עיצובים (שכונו עד לא מכבר "מדגמים"industrial -designs) וסימני מסחר. עם השנים, נוספו זכויות מבצעים, זכויות מטפחים וזכויות על כינויי מקור. אף סודות מסחריים ומוניטין נחשבים כיום כסוג של קניין רוחני, למרות שמדובר בזכויות יחסיות שאינן מוגנות באותה מידה שבה מוגנות הזכויות המסורתיות. המאחד את כל הנכסים המוגדרים כסוג זה או אחר של קניין רוחני הוא אופיים הבלתי-מוחשי, והעובדה שהם כולם פרי מאמץ מחשבתי או אינטלקטואלי.

להלן הגדרה קצרה של הסוגים השונים של הקניין הרוחני:

זכויות יוצרים
זכויות יוצרים הן הכלי שבאמצעותו מגנים דיני הקניין הרוחני על תוצרים תרבותיים ומתרצים את היצירה האנושית, שמעשירה את היינו ומרחיבה את הידע האנושי. זכויות יוצרים מגנות על יצירות ספרותיות, אמנותיות, דרמטיות ומוסיקליות, ובכלל זה, גם צילומים, סרטים, הקלטות מוסיקליות ("תקליטים" לפי לשון חוק זכות יוצרים) ותוכנות מחשב. לבעל זכות יוצרים ביצירה הזכות הבלעדית להעתיק את היצירה, לפרסם אותה, לבצע אותה בפומבי, לשדר אותה, להעמיד אותה לרשות הציבור, להכין יצירה נגזרת המבוססת עליה באופן מהותי ובמקרים רבים להשכירה על-גבי התקן לצפייה או להאזנה ביתית. הכול, בכפוף לסייגים מסוימים שנועדו בעיקרם לאזן בין הזכויות הבלעדיות של בעל זכות היוצרים לבין האינטרס של הכלל לקבלת גישה ליצירות. במסגרת הסייגים הללו ניתן למנות את הכלל לפיו זכות יוצרים אינה חלה על רעיון, או על מידע והכלל המתיר עשיית שימוש הוגן ביצירה. להבדיל מסוגים אחרים של קניין רוחני, זכויות יוצרים קמות באופן אוטומטי עם מעשה היצירה, ללא צורך ברישום או בפעולה פורמאלית אחרת. חיי זכויות יוצרים הם ארוכים ביחס לסוגי הקניין הרוחני השונים. במרבית היצירות, זכויות יוצרים קיימות למשך חיי היוצר ועד לתום 70 שנה לאחר מותו. לזכויות יוצרים גם פן שאינו כלכלי והוא "הזכות המוסרית", אשר מגנה על שלמות היצירה ועל זכות היוצר שיצירתו תיוחס לו. מכוח אמנות בינלאומיות חלה הגנה הדדית לגבי יצירות שנוצרו על-ידי אזרחי או תושבי מרבית מדינות העולם. קראו עוד על זכויות יוצרים במדור "זכויות יוצרים".

זכויות מבצעים

דיני הקניין הרוחני העניקו למבצעים זכויות קניין רוחני באמצעות זכויות מבצעים, שהוכרו לראשונה באמנת רומא מ-1961 ונכנסו לדין הישראלי כחלק מדיני הקניין הרוחני המקומיים באמצעות חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד - 1984. מבצע הוא אדם המבצע במשחק, בשירה, בנגינה, במחול או בדרך אחרת יצירה ספרותית, אמנותית, מוסיקלית או דרמטית. מדובר בעיקר בשחקנים, זמרים, נגנים ורקדני מחול. השאלה אם חוק זכויות מבצעים חלה על "מבצעים" אחרים, כגון פעלולנים, טרם הוכרעה. זכויות המבצע שונות מיתר זכויות הקניין הרוחני בכך שהן בעיקרן זכויות "שליליות": מכוחן מוענק למבצע הזכות שלא יעשה בלא הסכמתו כל טביעה, שעתוק, הפצה או שידור של ביצועו (הכל בסייגים מסוימים). החוק אינו מעניק למבצע זכות פוזיטיבית לנצל בעצמו את הביצוע, שכן האפשרות לנצל את הביצוע תלויה במצב זכויות היוצרים בביצוע. החוק גם מעניק למבצע זכות ממונית לקבלת "תמלוג ראוי" בגין כל השמעה או הצגה של ביצועו. זכויות מבצעים ניתנות למבצע למשך 50 שנה ממועד הביצוע ואינן טעונות רישום. אין זכויות מבצעים על ביצועים שבוצעו טרם חקיקת החוק ב- 1984. מכיוון שהאמנות הבינלאומיות בנושא זכויות מבצעים מוגבלות לעומת אמנות קניין רוחני אחרות, חלה הגנה חלקית בלבד על ביצועים זרים. למבצע נתונה גם זכות מוסרית בדומה לזכות המוסרית הנתונה למחבר של יצירה.

סימני מסחר
סימן מסחר הוא סימן המשמש, או מיועד לשמש לזיהוי מקורם של מוצרים או שירותים. להבדיל מסוגים אחרים של קניין רוחני, כגון פטנט או זכויות יוצרים, דיני סימני מסחר לא נועדו לעודד את ההמצאה או היצירתיות, אלא להגן על הציבור מפני הטעייה ביחס למקורם של המוצרים והשירותים שהוא רוכש או שוקל לרכוש ולהגן על המוניטין הטמונים בסימן. הסימן יכול להיות בכתב או ספרות, גרפי, או בשילוב של אלה, ואף מוכרים סימנים בעלי שלושה ממדים ואפילו בעלי תכונות אחרות, כגון קול או ריח. לוגו, כמו גם שם מסחרי, המשמש למוצר או שירות יכול להיות מוגן כסימן מסחר. סימן מסחר טעון רישום, כאשר הרישום מתבצע לעניין מוצר או שירות מסוים או סוגים של מוצרים או שירותים, אם כי ניתן לרשום את הסימן ביותר מסוג אחד. לבעל הסימן זכות ייחודית לשימוש בו ביחס למוצרים או לשירותים שבגינם הוא נרשם, או מוצרים או שירותים דומים ("מאותו הגדר"). תקופת תוקפו של סימן מסחר היא בשלב ראשון לעשר שנים ולאחר מכן הוא ניתן לחידוש לתקופות נוספות. מבחינה זו, סימני מסחר הם סוג ייחודי של קניין רוחני, שהזכויות בהן יכולות להיות נצחיות. עם זאת, סימן ניתן לביטול לפי פניית צד שלישי אם בעל הסימן חדל לעשות בו שימוש. סימני מסחר מוכרים היטב, דהיינו כאלה שזכו למוניטין חזק במיוחד (לעתים מוכרים כ"סימנים מפורסמים"), זוכים להגנה מוגברת, לעתים אף אם לא נרשמו. כמו כן, ניתן להגן על סימן שממלא את התפקיד של סימן מסחר אף אם אינו רשום, מכוח העוולה הידועה כגניבת עין. אולם, במקרה כזה על בעל הסימן להוכיח, בין היתר, כי סימן המסחר זכה למוניטין. סימני מסחר נרשמים על בסיס מדינתי, אם כי באיחוד האירופי קיים סימן קהילתי, שמכסה את כל מדינות האיחוד. כמו כן, מכוח האמנה הבינלאומית "פרוטוקול מדריד" ניתן להגיש בקשה ל"סימן בינלאומי" שהיא למעשה מעין בקשה מאוחדת לרישום סימן במדינות שונות במקביל. קראו עוד על סימני מסחר במדור "סימני מסחר" שלנו.

פטנטים

פטנט הוא סוג של קניין רוחני שמגלגל סכומים נכבדים. פטנט הוא זכות מונופוליסטית המוענקת לבעלים של המצאה שהיא חדשה (במובן זה שטרם פורסמה), מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית שאינה מובנת מאליה. פטנט ניתן למוצר או לתהליך טכנולוגי. בשנים האחרונות מתנהל דיון ער סביב המגמה שהחלה בארה"ב, אך צומצמה לאחר מכן, לרישום פטנטים על שיטות לעשיית עסקים. פטנט טעון רישום והוא ניתן, לאחר בחינה, למשך עשרים שנה. בכפוף לסייגים מסוימים, בעל הפטנט יכול למנוע מכל אדם אחר לנצל את ההמצאה הגלומה בפטנט, אף אם האחר פיתח את המצאתו באופן עצמאי. עם זאת, במקרים מסוימים מוענק לציבור "רישיון כפייה", דהיינו זכות להשתמש בהמצאה תמורת תשלום תמלוגים. פטנטים נועדו לתמרץ את ההמצאה ולהוסיף לידע האנושי. הם עושים זאת על-ידי כך שבתמורה לזכויות הבלעדיות שמוענקות לבעל הפטנט, הוא מחויב לגלות את ההמצאה, כך שאחרים יכולים ללמוד ממנו. אחת התופעות המעוררות דיון ערני היום היא זו של ה"טרולים של פטנטים". אלה אנשים או חברות שרושמים פטנטים אך אינם עושים בהם שימוש, אלא ממתינים עד להזדמנות לתבוע צדדים שלישיים בגין הפרת הפטנט. נושא אחר שנדון רבות הוא רישום פטנטים על סדרות של גנים. יש הטוענים כי מערכת הפטנטים יצאה משליטה וכי מעניקים פטנטים על דברים ששייכים למעשה לטבע.

עיצובים
עיצוב מעניק הגנה להיבטים העיצוביים של מוצר שימושי. העיצוב עשוי להתבטא בצורה של המוצר, או בקישוט, לרבות קישוט מצויר. יש להבדיל בין צורה שהיא פרי של עיצוב לבין צורה שמוכתבת משיקולים פונקציונליים. צורה פונקציונלית אולי תתאים לרישום פטנט. רק צורה שמוכתבת משיקולים עיצוביים ניתנת להגנה. בעבר, השתמש החוק במונח "מדגם", אולם כיום הוא מדבר על "עיצוב". ניתן לרשום עיצוב שהינו מקורי ושטרם עברה שנה מאז שפורסם לראשונה, אולם מאוד מומלץ להגיש את בקשת הרישום בטרם יפורסם, שכן הפרסום עלול להחליש את ההגנה על העיצוב. עיצוב רשום מוגן למשך 5 שנים וניתן להאריך את ההגנה לתקופות נוספות של חמש שנים עד לסך הכל 25 שנה. קיימת הגנה מוגבלת לעיצוב בלתי רשום במשך שלוש שנים בלבד. להבדיל מההגנה על עיצוב רשום שמעניקה מעין מונופולין על הצורה, עיצוב בלתי רשום מוגן רק מפני העתקה. קיימת חפיפה מסוימת בין עיצובים לבין זכויות יוצרים, ככל שמדובר בעיצובים של מוצרים שימושיים. אכן במדינות זרות, כגון ארה"ב, אין מניעה שעיצוב של מוצר, כגון בובה או צעצוע יהנה הן מהגנת זכויות יוצרים והן מהגנת מדגם (הקרוי בארה"ב פטנט עיצובי- design patent) בישראל, עיצוב שראוי לרישום כעיצוב אינו נהנה מהגנת זכויות יוצרים, אלא אם המוצר אינו מיועד ואינו משמש לייצור תעשייתי, או אם החלק העיצובי של העיצוב ניתן להפרדה מהותית מהמוצר.

סודות מסחריים
סוד מסחרי הוא מידע, כגון רשימות לקוחות או ספקים, או רעיון עסקי. אלה אינם מוגנים בדרך כלל ע"י דיני הקניין הרוחני המסורתיים, כגון זכויות יוצרים או פטנט. עם זאת, מידע כאמור יהיה מוגן כסוד מסחרי אם: (א) סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו; (ב) הוא אינו נחלת הרבים ואינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים; (ג) בעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו. הסוד מוגן מפני גזל או שימוש בידי אחר באמצעים "פסולים" המוגדרים בחוק. סוד מסחרי הוא מסוגי הקניין הרוחני שאינם ניתנים לרישום. עם זאת, במקרים מסוימים יועדף השימוש בו. זאת, כאשר בעל הסוד המסחרי מעדיף שלא לחשוף אותו - דבר שמתחייב, למשל, כאשר רושמים פטנט. להרחבה על דיני עיצובים, הקליקו כאן.

הזכות לפרסום
הזכות לפרסום היא הזכות של אדם להפיק את הערך הכלכלי הטמון בדמותו. זוהי זכות שהוכרה בפסיקה של בתי המשפט ואינה מוסדרת בחוק. היא מושתתת על דיני עשיית עושר ולא במשפט. מכוח הזכות לפרסום רשאי אדם למנוע מאחרים לעשות שימוש מסחרי בשמו, תמונתו, קולו ודמותו. הזכות חשובה במיוחד לסלבריטאים, ספורטאים ואחרים שיכולים להפיק הכנסות מפרסומם, כגון על-ידי הופעה בפרסומת. ראו את סיפור הזכות לפרסום של בט מידלר.

מוניטין
מוניטין אינו קניין רוחני קלאסי. מוניטין אינו יכול להירכש ע"י רישום, או מכוח עמל רוחני בלבד. מוניטין הוא נכס בלתי מוחשי, שקם לאחר שעסק או מותג רכש את אמונם של הלקוחות. בדרך כלל, יש להיעזר בדינים ספציפיים על מנת להגן על מוניטין. ואין זו הגנה בפני עצמה. לעתים המוניטין הוא רכיב בהגנת קניין רוחני אחר. כך, למשל, בהגנת סימן מסחרי מוכר היטב. כמו כן, הוכחת מוניטין היא תנאי לקבלת תביעה בגין "גניבת עין".

זכויות מטפחים
זכות מטפחים היא מעין פטנט על זן חדש של צמח. הזכות טעונה רישום והיא קיימת למשך 20 שנה. הזכות מעניקה לבעל זכות המטפחים זכות ייחודית בניצול הזן, בכפוף לסייגים.

כינוי מקור
כינוי מקור הוא השם הגיאוגרפי של ארץ, אזור או מקום, הכלול בשמו של מוצר ובא ללמד שמקורו שם ושאיכותו או תכונותיו הן, בעיקרן, פרי אותה סביבה גיאוגרפית, טבעה ואנשיה. כינוי מקור טעון רישום והוא תקף למשך 10 שנים, עם אפשרויות הארכה בלתי מוגבלות. למרות שכינוי מקור אינו מן הסוגים היותר מוכרים של קניין רוחני, כינויי מקור חשובים מאוד לכלכלה של אזורים, כגון חבל "שמפיין" בצרפת ואופורטו בפורטוגל.

חדשות אחרונות בנושא קניין רוחני:

מאמרים אחרונים בנושא קניין רוחני:
הצעת חוק חדשה: חוק העיצובים, כתחליף לפקודת הפטנטים והמדגמים
ניהול משותף של זכויות
זכויות יוצרים ודיני אינטרנט: פסיקה עקרונית באירופה: לא ניתן לחייב ספק שירות באופן גורף לנטר תכנים העוברים ברשת שלו
זכויות יוצרים: לנגן את התקליט הזה שוב
כיצד תשפיע ה"ברקזיט" מבחינת דיני הקניין הרוחני?
של מי הזכויות הדיגיטליות?
היצירות אורקוליות כיצירה מוגנת
סרט בתוך סרט
על כדורגל ושימוש הוגן
מה חדש בחוק זכות יוצרים החדש?
להציל את הפיצוי ללא הוכחת נזק
עוד על הסדרת זכויות יוצרים ביצירות קולנועיות במסגרת הצעת חוק זכות יוצרים
אקורדים צורמים במוזיקה טלויזיונית
הצעה להסדר חקיקתי בנושא זכויות יוצרים ביצירות קולנועיות
על מלחמות התמלוגים וזכויות היוצרים בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע
תזכיר חוק זכות יוצרים, התשס"ד - 2003, חלק א'
מי יהיה בעל הזכויות ביצירה מוזמנת?
תזכיר חוק זכות יוצרים, התשס"ד - 2003, חלק ב'
זכויות יוצרים באינטרנט
דיני תקשורת ומדיה: לקחים ולבטים מפרשת סרן ר' נ' אילנה דיין
שימוש הוגן בדיני זכויות יוצרים

סיפורי קניין רוחני:

סיפורי קניין רוחני 1 [איך הפר גורג' הריסון זכויות יוצרים מבלי לדעת]

סיפורי קניין רוחני 2 [הקול של בט - על הקניין הרוחני בקולה של בט מידלר]

סיפורי קניין רוחני 3 [כוס הלימונדה שהולידה את התאגידים לניהול זכויות קניין רוחני]

סיפורי קניין רוחני 4 [מי שניצח דינוזאורים מנצח גם טענות להפרת זכויות יוצרים]

סיפורי קניין רוחני 5 [טיילור תמשיך לשחק]

צור קשר