זכויות יוצרים

10 עקרונות יסוד בזכויות יוצרים

זכות יוצרים היא מערך של זכויות ייחודיות שהוענקו ליוצר של יצירה מקורית (ובמקרים מסוימים לאחר, כגון מעבידו) לנצל את היצירה ולהפיק ממנה את התועלת הכלכלית הטמונה בה, או להרשות לאחר לעשות כן. מתן זכות יוצרים ליוצר נועדה לתת תמריץ ליצירה, זאת על מנת להרבות ולגוון את עולם הביטויים, דבר שמעשיר את החברה בכללותה.

בתי משפט קבעו כי זכות יוצרים שהיא זכות קניינית. ככזו היא זוכה לרמת הגנה גבוהה. בית המשפט העליון ציין לא אחת כי זכות יוצרים היא גם זכות אדם בסיסית. מהות זו של זכות יוצרים מובנת למדי באירופה הקונטיננטלית, בה נוהגים על-פי שיטת "זכויות היוצרים" (droit d'auteur). היא מורגשת פחות בעולם האנגלו-אמריקאי, שהוא עולם "זכות ההעתקה" (copyright).

העולם האנגלו-אמריקאי שם דגש על הגנת בעלי זכויות היוצרים, יהיו אשר יהיו, מעת לעת. לעיתים רבות, אלה אינם היוצרים עצמם, אלא חברות עתירות ממון, כגון חברות הקלטה, גופי שידור, אולפני סרטים וחברות תוכנה, שרכשו מהיוצרים את הזכויות. ואילו באירופה הקונטיננטלית מקדשים עדיין את ההגנה על היוצר המקורי, גם לאחר שזכויות הניצול ביצירותיו עברו לגוף עסקי.

על אף מעמדה האיתן של זכות היוצרים בשיטתנו המשפטית, ככל זכות אחרת, היא כפופה לאיזון למול זכויות אחרות שבינן לבינה עשויה לשרור מטח. אלה בעיקר הזכות לחופש ביטוי, הזכות חופש המידע והזכות לחופש מסחר. דיני זכויות יוצרים מנסים ליצור איזון כזה. זאת, במתן זכויות ייחודיות ליוצר היצירה, מצד אחד, ובהגבלתם וסיוגם, מצד שני. לכן, לא כל יצירה מוגנת בזכות יוצרים, אלא רק כזו הנחשבת מקורית. תקופת זכות היוצרים מוגבלת אף היא, אם כי היא ארוכה למדי. כמו כן, לצד הזכויות הייחודיות שהוענקו לבעל זכות היוצרים, מונה חוק זכות יוצרים רשימה ארוכה של שימושים ביצירה שמותרים לכל אדם גם ללא רישיון מאת בעל זכות היוצרים.

1. זכות יוצרים מגנה על ביטוי מקורי, אך לא על רעיון

זכות יוצרים קיימת ביצירות ספרותיות, דרמטיות, מוסיקליות ואמנותיות מקוריות ובתקליטים. הזכות מגנה על הביטוי המקורי שביצירה ואינה קיימת ברעיונות שבה. ומה בין השניים? ובכן, רומן, סרט, לחן וציור הם ביטויים לרעיון, אולם העלילה הכללית שביסוד הרומן או הסרט, הסגנון המוסיקלי של הלחן ושיטת הציור, הם רק רעיונות. הבחנה זו חשובה ביותר. המחזה "רומיאו ויוליה", שכתב שייקספיר, הוא ללא ספק ביטוי, ולו נכתב בימינו היה מוגן בזכות יוצרים. אך הגנה זו לא הייתה מתפרסת על הרעיון הכללי שבבסיסו, רעיון "הרומן האסור" או "הרומן הבלתי-אפשרי". לא הייתה קמה אם כן כל מניעה, שיוצר אחר ינסה אף הוא כוחו ביצירת רומן על אותו נושא, ובלבד שלא יעתיק את הביטוי של שייקספיר, הגלום במערכת הנסיבות הספציפית, הדמויות, הדיאלוגים ושילוב הסצינות שבו. זאת ועוד: פיקסו ובראק היו, ללא ספק, בעלי זכות יוצרים בציוריהם הקוביסטיים, שהרי כל ציור הוא ביטוי, אך לאיש מהם לא היתה ולא יכלה להיות זכות בלעדית על שיטת הקוביזם, גם אם ניתן להצביע על אחד מהם כאבי שיטה זו. השיטה היא רעיון, לא ביטוי. בדומה לכך, לא יכול מלחין כלשהו להיות בעל זכות יוצרים על ה"רוק", ה"ראפ", או ה"בוסה נובה".

2. עובדות ונתונים אינם מוגנים בזכויות יוצרים

כלל הוא: זכות יוצרים אינה תופסת בעובדות ונתונים, בחדשות היום או בתזות. חוקרים המתעדים לראשונה עובדות היסטוריות או מדעיות אינם יכולים למנוע מאחרים לעשות לאחר מכן שימוש בעובדות אלה. עתון היוצא ב"סקופ" גדול רוכש לעצמו את יתרון הראשוניות. אולם, לאחר מכן אין הוא יכול למנוע ממתחריו לכתוב אף הם על החדשות שנתגלו ולפרסם אותן. עם זאת קיימת זכות יוצרים באופן הביטוי של העובדות, הנתונים, החדשות או התיזה. כך, לדוגמה, מי שמכין מאגר של עובדות או נתונים, אף שאינו רוכש מונופולין על העובדות והנתונים שבמאגר, עשוי להיות בעל זכות יוצרים במאגר עצמו. זכות זו חלה על הבחירה והסידור של הנתונים, ולא על הנתונים עצמם. מי שיעתיק נתונים בלבד לא יפר זכות יוצרים, אלא אם יעתיק את הבחירה של יוצא המאגר או אופן סידור הנתונים.

3. זכות יוצרים אינה מעניקה מונופולין, אלא מגנה מפני העתקה

זכות יוצרים מגנה מפני העתקה. אין היא מעניקה לבעלה מונופולין אבסולוטי על הביטוי המוגן. שניים שמגיעים לאותו ביטוי ממש בדרכים עצמאיות, מבלי לראות האחד את יצירתו של השני, כל אחד בעל זכות יוצרים ביצירתו. זכות זו מאפשרת ליוצר למנוע מאחר להעתיק את היצירה שלו, או חלק מהותי ממנה, אך היא לא תאפשר לו למנוע מהיוצר השני מלהפיץ את יצירתו שלו, או מאחר להעתיק את יצירתו של השני.

4. זכות יוצרים ראשונית נתונה במרבית המקרים ליוצר היצירה

כלל הוא שזכות יוצרים ביצירה שייכת ליוצר, ולא לכל אדם אחר, לרבות מי שהזמין את היצירה, מי שמימן אותה ומי שהציע ליוצר רעיון ביחס אליה. לכלל זה מספר סייגים: זכות יוצרים ביצירה של עובד, שנוצרה במהלך עבודתו ולצורכי העבודה, שייכת למעביד, אלא אם הוסכם אחרת בין העבוד לבין המעביד. זכות יוצרים בדיוקן או בצילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצר על-פי הזמנה, שייכת למזמין. ביצירות מוזמנות אחרות, זכות יוצרים ראשונית שייכת ליוצר, אלא אם קיים הסכם מפורש או משתמע בין המזמין לבין היוצר, שממנו עולה הסכמה אחרת. זכות יוצרים ראשונית בתקליט שייכת למפיק התקליט.

5. אין דרישות פורמליות להגנת זכות יוצרים

הגנתה של יצירה אינה תלויה בסימן © או ברישום או בכל הליך פורמלי אחר. היא מתקיימת באופן אוטומטי מרגע היצירה. הסימן עוזר אמנם לבעל זכות יוצרים להודיע על זכותו בפני העולם, אך העדרו אינו מפקיע את ההגנה מן היצירה. בישראל לא קיים משרד לרישום זכויות יוצרים. יש אמנם מדינות, כגון ארה"ב, שמקיימות שיטת רישום, אך גם בהן הרישום אינו חובה והיצירה תהיה מוגנת גם אם לא נרשמה.

6. זכות יוצרים קיימת במשך חיי היוצר ועוד 70 שנה

זכות יוצרים אינה נכס נצחי. היא קיימת לזמן מוגבל ולאחריו היצירה הופכת לנחלת הכלל. עם זאת, הזכות ניתנת לתקופה ארוכה למדי, באופן שהיא מאפשרת הנאה כלכלית מהיצירה ליוצר וליורשיו למשך שלושה דורות. לגבי מרבית היצירות, הזכות קיימת עד לתום השנה ה- 70 שלאחר השנה שבה נפטר היוצר (כלל החיים + 70). לכן, זכויות היוצרים בכל יצירותיו של יוצר פוקעות במועד אחד, בין שנוצרו בצעירותו ובין שנוצרו בימיו האחרונים. זכות יוצרים בתקליט קיימת למשך 50 שנה בלבד. הוא הדין בצילומים שצולמו לפני 25.5.08.

7. זכות יוצרים היא נכס סחיר

זכות יוצרים אינה זכות אישית שנדבקת ליוצר יהיה אשר יהיה, אלא נכס סחיר הנתון להעברה. היוצר יכול למכור את זכות היוצרים שלו ביצירה, אך לכך נדרש הסכם בכתב. הזכות ניתנת למכירה בשלמותה או בחלקה. אם נמכרה בשלמותה, אין ליוצר עוד זכויות ביצירה. דרך אחרת לסחור בזכות היוצרים היא להעניק לאחר רישיון להשתמש בה. הרישיון יכול להיות כללי או ספציפי, מוגבל לשימוש מסוים, שטח מסוים או זמן מוגדר, בלעדי או לא בלעדי. הענקת רישיון מאפשרת למקבל הרישיון לעשות שימוש ביצירה בהתאם לתנאי הרישיון, מבלי לנתק את הבעלות בזכות מהיוצר או בעל זכות היוצרים.

8. חומר שפורסם באינטרנט אינו בהכרח נחלת הכלל

טעות חמורה היא לחשוב שכל מה שמופיע באינטרנט הינו הפקר וניתן להעתקה בצורה חופשית. דיני זכויות יוצרים שרירות וקיימות גם באינטרנט. חוק זכות יוצרים החדש מ- 2007 מבהיר כי זכות היוצרים כוללת גם את הזכות להעתיק יצירה באמצעים דיגיטליים וכן להעמידה לרשות הציבור ברשת תקשורת אלקטרונית. המשפטים המפורסמים שהחילו עקרון זה, הן פרשות "נאפסטר" ו"גרוקסטר" שדנו בהפרות זכויות יוצרים שהתבצעו ברשתות לשיתוף קבצים. בהעדר הסדר חקיקתי לאחריותם של ספקי שירות להפרות שמתבצעות באינטרנט, עדיין קיימות שאלות עד כמה ובאיזה תנאים הם פטורים מחבות בגין הפרות שמתבצעות בידי גולשים, אך אין ספק בדבר החבות הישירה של המשתמש המעתיק או מעמיד לרשות הציבור ברשת יצירה מוגנת ללא רישיון.

9. זכות יוצרים ניתנת להפרה במספר אופנים שונים

חוק זכות יוצרים מעניק לבעל זכות יוצרים אגד של זכויות בלעדיות לניצול יצירתו, הכולל: זכות ההעתקה, דהיינו הזכות להפיק עותקים של היצירה, בכל אמצעי מדיה; זכות הפרסום, שהיא הזכות להוציא עותקים של היצירה; זכות הביצוע הפומבי, שהיא הזכות לבצע את היצירה בפומבי; זכות השידור, לרבות באמצעות שידור והעברה בכבלים או ברשת האינטרנט; זכות העיבוד (הזכות לעשיית יצירה נגזרת), שהיא הזכות להכין יצירות אחרות, המבוססות על היצירה; וזכות ההשכרה, שהיא הזכות להשכיר יצירה קולנועית, תוכנה או תקליט לצורכי מסחר וזכות ההעמדה לרשות הציבור, שהיא הזכות להעמיד יצירה לרשות הציבור בזמן ובמקום לפי בחירותו (זכות שהותאמה במיוחד לעידן האינטרנט). כל הזכויות הללו חלות ביחס ליצירה בשלמותה או לכל חלק מהותי ממנה. מכאן, שכל מי שיבצע פעולה מן הפעולות לעיל ללא הרשאה מאת בעל זכות היוצרים מפר בכך את זכותו. וזאת, בין שהמפר התכוון לכך, בין לאו, בין שהפיק מההפרה תועלת כלכלית, בין לאו ובין שאחרים הפרו גם כן את זכויות היוצר, בין אם לאו. כל האמור לעיל כפוף סייגים שונים הנובעים מההיתרים לעשיית שימושים מסוימים ביצירות, ללא הסכמת בעל זכות יוצרים. החשוב מבין הסייגים הלו הוא היתרת השימוש הוגן. אדם שעושה שימוש הוגן ביצירה למטרות כגון דיווח עיתונאי, מחקר,סקירה, לימוד עצמי, הוראה ובחינה בידי מוסד חינוך,הבאת מובאה או ביקורת אינו מפר את זכות היוצרים ביצירה, גם אם השימוש נעשה ללא הרשאה מאת בעל זכות היוצרים. הגינות השימוש נבחנת, בין היתר, בהתחשב בכמות החומר שנלקח מבחינה איכותית וכמותית, אופי היצירה הראשונה, אופי השימוש והשפעתו על ערכה הכלכלי של היצירה.

10. בנוסף לזכות הכלכלית, ליוצר זכות אישית לשלמות יצירתו ולייחוסה אליו

במרבית מדינות העולם היוצר נהנה מן "הזכות המוסרית". זוהי זכות אישית של היוצר, אשר לה שתי פנים: זכות למנוע סילופים, פגמים ושינויים ופעולות פוגעניות אחרות ביצירתו שיש בהן משום פגיעה בכבודו ובשמו של היוצר; וזכות לקבלת "קרדיט" בגין היצירה, בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות המקרה. הזכות המוסרית היא זכות אישית שבאה לכבד את הקשר הרגשי שבין היוצר לבין יצירתו. היא שייכת ליוצר היצירה, גם לאחר שמכר את זכויותיו הכלכליות ביצירה, ואינה ניתנת להעברה, אם כי היא ניתנת לויתור במידה זו או אחרת.