זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

פקודת זכות יוצרים, 1924 (בוטל)

פקודת זכות יוצרים, 1924 (בוטל)

 

1. השם הקצר                                                                                                                (תיקון: תשי"ג)


פקודה זו תיקרא פקודת זכות-יוצרים.

 

 

2. (הסעיף בוטל)                                                                                                            (תיקון: תש"ס)

 

 

2א. הגנת תוכנה של מחשב                                                                             (תיקון: תשמ"ח, תש"ס)


לענין זכות יוצרים, דין תוכנה של מחשב כדין יצירה ספרותית כמשמעותה בחוק זכות יוצרים 1911. בפקודה זו, "תוכנה של מחשב" – בין שהיא תכנית מקור ובין שהיא קוד יעד.

 

 

3. העברות                                                                             (תיקון: תשי"ג, תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ג)


(1) כל העושה ביודעין אחד המעשים דלקמן; דינו – מאסר שלוש שנים וקנס פי שבעה מהקנס שנקבע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977;
(א)-(ה) (הסעיפים בוטלו)
(ו)  גורם לשם תועלתו הפרטית להצגתה ברבים של יצירה שיש בה זכות יוצרים שלא בהסכמתו של בעל זכות היוצרים;
 (2) - (6)  (הסעיפים בוטלו)

 

 

3א. פיצויים ללא הוכחת נזק                                                      (תיקון: תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ו, תש"ן)


לא הוכח הנזק שנגרם בהפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לו לכל הפרה פיצויים בשיעור שלא יפחת מ-10,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 20,000 שקלים חדשים; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו לשנות את השיעורים האמורים.

 

סעיפים 3ב עד 3ה מובאים במסגרת החקיקה שבתוקף

 

 

3ו. השאלה או השכרה                                                                                                    (תיקון: תשנ"ו)


השאלה או השכרה, לצורכי מסחר, של קלטת שבה טבועה יצירה או חלקה המהותי, היא זכות יוצרים כמשמעותה בחוק זכות יוצרים.

 

 

3ו1. השכרת תוכנה של מחשב                                                                                      (תיקון: תש"ס)


השכרה לצורכי מסחר של תוכנה של מחשב היא זכות יוצרים כמשמעותה בחוק זכות יוצרים, 1911, למעט תוכנה של מחשב כשהיא חלק מחפץ אחר שהוא המושכר העיקרי.

 

 

3ז. תקנות                                                                                                                      (תיקון: תשנ"ו)


שר החינוך התרבות והספורט, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע פקודה זו.

 


4. זכות יוצרים ביצירה שלא נתפרסמה                                                                           (תיקון: תשי"ג)


יצירה שלא נתפרסמה, תהא למחברה זכות-יוצרים עליה, אם היה המחבר בזמן חיבורה אזרח ישראל או תושב ישראל.

 


4א. זכות מוסרית                                                                                                         (תיקון: תשמ"א)


(1) מחבר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים.
(2) מחבר זכאי שלא ייעשה ביצירתו כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לאותה יצירה, העלולה לפגוע בכבודו או בשמו של מחברה.
(3) פגיעה בזכות לפי סעיף זה היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש), יחולו עליה.
(4) זכותו של מחבר לפי סעיף זה לא תהיה תלויה בזכותו החמרית באותה יצירה, והיא תעמוד לו אף לאחר שזכות זו, כולה או מקצתה, הועברה לאחר.
(5) בתביעה לפי סעיף זה זכאי המחבר לפיצויים בסכום שיקבע בית המשפט לפי נסיבות המקרה, אף אם לא הוכיח נזק ממון; הוראה זו לא תגרע מסמכות אחרת של בית המשפט לפי פרק ה' לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

 


5. תקופת ההגנה לזכות יוצרים                                                                         (תיקון: תשי"ג, תשל"א)


(1) זכות-יוצרים על יצירות אנונימיות ופסיבדונימות תהא מוגנת שבעים שנה מיום פרסומן; אולם אם גילה מחברה של יצירה אנונימית את זהותו תוך התקופה האמורה, או אם הפסיבדונים שנקט בו המחבר אינו מניח מקום לספק בדבר זהותו, תהיה תקופת ההגנה כאמור בסעיף 3 לחוק זכות-יוצרים, 1911, כפי שתואם בפקודה זו.
(2) לענין יצירה משותפת למחברים אחדים –
(א) תתחיל התקופה שבה תהיה זכות-יוצרים מוגנת לאחר מותו של מחבר – מיום מותו של המחבר שמת אחרון;
(ב) בכל מקום בפקודה זו ובחוק זכות-יוצרים, 1911, שנזכר יום מותו של מחבר – קרי יום מותו של המחבר שמת אחרון.
(3) הגנה שלאחר מות מחבר או שלאחר פרסומה של יצירה תחול עם המוות או עם הפרסום, אלא שאת תקופתה לפי החוק יהיו מונים מיום ה-1 בינואר של השנה שלאחר המוות או של הפרסום.
(4) על אף האמור בסעיף 3 לחוק זכות-יוצרים, 1911, ובכפוף לאמור מפורשות בהוראות האחרות של אותו חוק, תהא ההגנה לאחר מות המחבר שבעים שנה מהמועד הנקוב בסעיף קטן (3).

 

 

6. הגנת יצירות זרות                                                                                                      (תיקון: תשי"ג)


נחתם כתב-אמנה בין ישראל ובין מדינה אחרת בענין הגנת זכות-יוצרים או שישראל הצטרפה לאמנה בענין זה, רשאי שר המשפטים להורות, בצו שיפורסם ברשומות, כי היצירות שהאמנה מחייבת את הגנתן בישראל יהיו מוגנות על פי ההוראות שבצו. הגנתה של יצירה כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהיתה ניתנת לאותה יצירה אילו פורסמה לראשונה בישראל – אם פורסמה, או אילו היה מחברה אזרח ישראלי בזמן שנתחברה – אם לא פורסמה; אך מותר יהיה להורות בצו על הגנה יתירה מזו אם הוסכם על כך באמנה, אבל לא יותר מכפי שהוסכם.

 

 

7. הפרסום הראשון של יצירה                                                                                         (תיקון: תשי"ג)


(1) יצירה שפורסמה בכמה ארצות תוך שלושים יום מיום שפורסמה לראשונה – יראוה כאילו פורסמה בכולן כאחת.
(2) יצירה שפורסמה בישראל ובארצות אחרות כאחת – יראוה כאילו פורסמה לראשונה בישראל; אולם לא יראו יצירה כאמור כאילו פורסמה בישראל אם היה הפרסום בישראל למראית-עין בלבד.

 

 

7א. (הסעיף היה בתוקף מיום 5.8.71 ועד יום 31.3.74 בלבד)                       (תיקון: תשכ"ח, תשל"א) 

 

 

7ב. נושאים שאינם מוגנים                                                                                             (תיקון: תש"ס)


על אף האמור בסעיף 1 לחוק זכות יוצרים, לא תהא קיימת זכות יוצרים בכל אחד מאלה:
(1) רעיון;
(2) תהליך ושיטת ביצוע;
(3) מושג מתמטי;
(4) עובדה או נתון, כשהם בלבדם;
(5) חדשות היום;
ואולם על דרך הביטוי שלהם תהא קיימת זכות יוצרים.

 

 

7ג. השמדת נכסים                                                                                                       (תיקון: תש"ס)


בלי לפגוע בהוראות סעיף 7 לחוק זכות יוצרים, 1911, בית המשפט רשאי להורות בסיום הדיון בתובענה על השמדת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע הפרת זכות יוצרים או אשר שימשו לביצועה; צד המגיש בקשה להשמדת נכסים יודיע על כך למשטרת ישראל בדרך שיקבע שר המשפטים ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן הזדמנות למשטרה לטעון את טענותיה.

 

 

7ד. מתן הודעה למנהל המכס                                                                                        (תיקון: תש"ס)


(א) בעל זכות היוצרים ביצירה, שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור הודעה בכתב למנהל המכס, שהוא בעל זכות היוצרים ביצירה, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו הם העתקות מפרות של היצירה, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי פקודת המכס.
(ב) ההודעה לפי סעיף קטן (א) תכלול אחד מאלה:
(1) דוגמה של היצירה המקורית או העתקה לא מפרה שלה שלגביה יש למבקש זכות יוצרים ושלגביה הוא מודיע על ייבוא העתקות מפרות;
(2) קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין היצירה המקורית או העתקה לא מפרה שלה, לבין ההעתקות המפרות.
(ג) בעל זכות היוצרים ימסור למנהל המכס, בהודעה, את הפרטים האלה, ככל הידוע לו:
(1) מספר החבילות העומדות להתקבל;
(2) ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האניה, המביאים את ההעתקות המפרות;
(3) היום שבו עומדות ההעתקות המפרות להגיע לישראל.
(ד) בעל זכות היוצרים חייב להמציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס, כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לענין זה לפי פקודת המכס.
(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על העתקות מפרות שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס.

 

 

8. שינוי חוק זכות היוצרים 1911 ופירוש מונחים                                                (תיקון: תשי"ג, תשס"ג)


חוק זכות-יוצרים, 1911, יהא נקרא לאור השינויים והתוספות שנעשו בו ע"י פקודה זו. כל מונח לפי פקודה זו יפורש לפי המשמעות שיש לו בחוק האמור.

 

 

9. חזקות                                                                                                                      (תיקון: תשס"ג)


החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שענינו הפרת זכות יוצרים, אלא אם כן הוכח אחרת:
(1) מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא, שאותו אדם הוא יוצר היצירה ובעל זכות היוצרים בה;
(2) החזקה הקבועה בפסקה (1) תחול גם לענין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור;
(3) לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה.

 

 

10. ייצור ומסחר בעותקים מפרים                                                                                (תיקון: תשס"ג)


(א) העושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין).
(ב) המייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ג) העוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה, או המוכר, המשכיר או המפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ד) המחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ה) בסעיף זה, "עותק מפר" – כל אחד מאלה:
(1) עותק שנעשה בישראל בלא הרשאת בעל זכות היוצרים באופן שמהווה הפרה של חוק זכות יוצרים, 1911;
(2) עותק שיובא לישראל אשר אילו היה נעשה בישראל, היתה עשייתו מהווה הפרה של חוק זכות יוצרים, 1911; ואולם עותק שנעשה מחוץ לישראל בהרשאת בעל זכות היוצרים במדינה שבה נעשה, לא ייחשב כעותק מפר.

 

 

11. החזקת חפץ מפר                                                                                                   (תיקון: תשס"ג)


המייצר או המחזיק חפץ שייעודו ייצור עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף 10 (א), דינו – מאסר שנה או כפל הקנס האמור בסעיף61(א)(4) לחוק העונשין.

 

 

12. כפל קנס לתאגיד                                                                                                   (תיקון: תשס"ג)


נעברה עבירה לפי סעיפים 10 או 11 בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לעבירה.

 

 

13. אחריות נושא משרה בתאגיד                                                                                 (תיקון: תשס"ג)


(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות בסעיפים 10 או 11 (להלן – עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב) נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.
(ג) לענין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

 

 


14. החזקה אסורה – עוולה אזרחית                                                                              (תיקון: תשס"ג)


סעיף 2 (2) לחוק זכות יוצרים, 1911, ייקרא בתוספת פסקה זו, שתבוא אחרי פסקה משנה (ג):
 
(ג1) הוא מחזיק בה; או."

 

 

15. אי תחולת סעיף 6(3) לחוק זכות יוצרים                                                                  (תיקון: תשס"ג)

 

סעיף 6 לחוק זכות יוצרים, 1911, ייקרא בלא סעיף קטן (3) שבו.      

צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.