מלאו את הטופס המופיע מטה
ונחזור אליכם בהקדם

ניתן גם להתקשר ל- 03-6093565

נסה תווים שונים הקלד את התווים המופיעים למטה.
אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם ועדכונים על דיני קניין רוחני, זכויות יוצרים, סימני מסחר, דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט לכתובת הדואר האלקטרוני.
Twitter Facebook LinkedIn

 

timeline זכויות יוצרים

Timeline - ההיסטוריה של זכויות יוצרים

 

להלן טבלה בעריכת עו"ד טוני גרינמן המפרטת את ההיסטוריה של התפתחות זכויות היוצרים, החל מתקופת המשנה ועד לימינו.

 

תקופה

אירוע

תקופת המשנה

קיימת הכרה כי יש לייחס יצירה ליוצרה: פרקי אבות, ו' ו' : "האומר דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם"

 

1400

תחילתה של תקופת הרנסאנס באירופה, שמאדירה את ערכה החברתית של האמנות והתרבות

 

1440

גוטנברג ממציא את מכונת הדפוס ומאפשר שכפול המוני של ספרים

 

1556

באנגליה, המלכה מרי מעניקה זיכיון ראשון ל"חברת המדפיסים" שמעניק מונופולין על הוצאתם של ספרים

 

1709

באנגליה נחקק "החוק של אן" (ע"ש המלכה אן), שהוא חוק זכות יוצרים הראשון בעולם. החוק מעניק זכויות יוצרים ביצירות ספרותיות ל- 14 שנים עם אופציה להארכה ל- 14 שנים נוספות

 

המאה ה- 18

פילוסופיים אירופאים, כגון פרידריך ויהלהם ועמנואל קנט מפתחים את תורת האישיות שעל יסודה יפותחו בהמשך הזכויות המוסריות בדיני זכויות יוצרים

 

1787

חוקת ארה"ב מעניקה לקונגרס האמריקאי סמכות לחוקק חוקים להגנת זכויות קניין רוחני של ממציאים ויוצרים

 

1791

בצרפת מקים בומרשה, מחבר האופרה לה פיגארו, את"האגודה למחברים ומלחינים דרמטיים"– התאגיד הראשון לניהול משותף של זכויות יוצרים

 

1872

הצרפתי אנדרה מורילו מטביע את המונח "זכויות מוסריות" בהתייחסו לזכויות האישיות של היוצר ביחס ליצירתו.

 

1884

בית המשפט העליון של ארה"ב מכיר בזכויות יוצרים בצילום ויוצר מסורת של הרחבת זכויות יוצרים לטכנולוגיות יצירה שמתפתחות עם העתים

 

1886

חתימת אמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות, שהיא האמנה הבינלאומית הראשונה והחשובה להגנת זכויות יוצרים

 

1924

השלטון הבריטי המנדטורי מחיל את חוק זכות יוצרים, 1911 הבריטי על ארץ-ישראל ומחוקק אתפקודת זכות יוצרים

 

1928

ההכרה בזכויות המוסריות במסגרת אמנת ברן

 

1948

ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם כוללת התייחסות לזכויות הכלכליות והמוסריות של היוצר

1952

חתימת אמנת זכויות היוצרים העולמית במסגרת ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם מאפשרת לארה"ב ומדינות מזרח אירופה להצטרף להסדרים הבינלאומיים להגנת זכויות יוצרים

 

1953

ישראל מצטרפת לאמנת ברן

 

1961

חתימת אמנת רומא להגנת מבצעים, מפיקי תקליטים וארגונים משדרים

 

1970

פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין אלמגור נ' גודיק הינו פסק הדין הראשון לפרט יסודות בדיני זכויות יוצרים

 

1981

ישראל מאמצת את הזכויות המוסריות שלא נכללו עד אז בדיני זכויות היוצרים בארץ

 

1984

בית המשפט המחוזי מכיר לראשונה בזכויות יוצרים בתוכנות מחשב בישראל

 

1984

ישראל מחוקקת חוק זכויות מבצעים

 

1991

פסק הדין של בית המשפט העליון של ארה"ב בנעניין "פייסט" קובע כי "קורטוב של יצירתיות" היא תנאי בלעדיו-אין להגנת זכויות יוצרים וכי לא די בהשקעה בלבד על מנת להעניק ליצירה הגנה

 

1991

האיחוד האירופי מתחיל תהליך של "הרמוניזציה" של חוקי זכויות היוצרים של מדינות האיחוד, דבר המחייב שינויים משמעותיים בדיני זכויות היוצרים של אנגליה

 

1993

האיחוד האירופי מאריך את תקופת הגנת זכויות יוצרים לחיי היוצר ועוד 70 שנה

 

1994

נשיא בית המשפט העליון בישראל מאיר שמגר מאמץ את דרישת היצירתיות במסגרת פסק הדין בעניין אינטרלגו

 

1994

חתימת הסכם "טריפס" במסגרת ארגון הסחר העולמי, שמרחיב את הגנת זכויות היוצרים במישור הבינלאומי ומכניס תוכנות מחשב למשטר ההגנה הבינלאומי

 

שנות ה- 90

התפתחות הרשת חובקת עולם (world wide web) פותחת אפשרויות חדשות לניצול יצירה ומציב אתגרים חדשים להגנת זכויות יוצרים

 

1996

נחתמת אמנת זכויות היוצרים של WIPO שנועדה להגנת זכויות יוצרים בעידן הדיגיטלי. ישראל שחתומה על האמנה לא אשררה אותה עד היום

 

1998

ארה"ב מחוקקת את חוק ה- DMCA שנועד להסדרת דיני זכויות יוצרים בעידן הדיגיטלי. החוק כולל הגנה אל "אמצעיים טכנולוגיים" שנועדו להגנה על יצירות ומתן פטורים מותנים לספקי שירותי אינטרנט בגין הפרות של צדדים שלישיים

 

1998

ארה"ב מאריכה אף היא את תקופת זכויות היוצרים לחיי היוצר ועוד שבעים שנה

 

1999

תחילת פעילותה של "נפסטר", אתר לשיתוף קבציםבעל מנוע חיפוש ומאגר מידע מרכזי שמסייע להחלפת קבצים המכילים יצירות מוגנות בין עמיתים ברשת

 

2000

האיחוד האירופי מאמץ פטורים מותנים לספקי שירות בדומה ל- DMCA וכן הגנה על אמצעיים טכנולוגים.

 

2001

בית המשפט בארה"ב מצווה על סגירת "נפסטר"בגין הפרת זכויות יוצרים.

 

2001

תוכנות, כגון נוטלה ומורפיאוס מאפשרות הקמתן של רשתות שיתוף הקבצים"האמיתיים" (“true peer-to-peer”), כגון "קאזה" ו- "גרוקסטר" בהן העמיתים מחליפים ביניהם קבצי מדיה מבלי שהקבצים עוברים דרך אתר מרכזי

 

2001 

 הקמת Creative Commons - ארגון המוקדש להרחבת נחלת הכלל, הוא סמל של ההתנגדות להרחבת זכויות היוצרים

2005

בית המשפט העליון של ארה"ב קובע שמפיצת התוכנה "גרוקסטר" היא מפרה תורמת של זכויות יוצרים ביצירות המוחלפות בין העמיתים המשתמשים בתוכנה. באותה שנה, בית משפט באוסטרליה קובע שמפיצת "קאזה" מפרה זכויות יוצרים

 

2005

הקמת YouTube מצמיחה עידן חדש של "תוכן גולשים" שעושה שימוש נרחב ביצירות מוגנות

 

2005 ואילך

עידן חדש בהחלפת קבצי מדיה באמצעות טכנולוגיית ה"ביט טורנט" – טכנולוגיה שמאפשרת החלפת קבצי מדיה ב"חתיכות". בהמשך מתפתח עידן ה"ענן", השימוש ב"לוקרים וירטואליים" ואתרי הקישורים לקבצי מדיה מפרים.

 

2006

"גוגל" רוכשת את YouTube. בהמשך מגיעות חברות מדיה רבות להסכמי רישוי עם יו-טיוב

 

2008

חוק זכות יוצרים, התשס"ז –2007 מחליף את חוק זכות יוצרים העתיק מ- 1911. החוק מאמץ את זכות ההעמדה לרשות הציבור, שנועדה להגן על זכויות היוצרים באינטרנט. מצד שני הוא מרחיב את ההיתרים לעשיית שימוש מותר ביצירות, ובכלל זה את ההיתר לעשיית שימוש הוגן  

2010

 פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין הפמייר ליג נ' המועצה להסדר ההימורים בספורטמאשרר את קיום דרישת היצירתיות בדיני זכויות יוצרים

2012

נמשכות מלחמות תעשיות זכויות היוצרים כנגד מחליפי הקבצים – באירופה נפסקים עונשים פליליים נגד מפעילי "מפרץ הפיראטיים", מפעיל האתר Mega Upload מוסגר מניו זילנד לארה"ב. הקהילה ממשיכה לדון בדרכים להתאים את דיני זכויות יוצרים לעידן הדיגיטלי

 

 

2012

 האיחוד האירופי דוחה את ACTA, האמנה שיזמה ארה"ב נגד פיראטיות בתחום הקניין רוחני

Simply-Smart.com