זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

זכויות יוצרים וקניין רוחני: מפה לשם – הפרת הזכות המוסרית

נובמבר 2005
 
מבין עשרות היצירות הידועות שחיבר יעקב רוטבליט, גם מילות השיר "לקחת את ידי בידך". זכות היוצרים ביצירה היא של התובע. היצירה זכתה לפופולריות רבה בציבור, להשמעות תכופות ברדיו ולביצועים של אמנים שונים. במסגרת פרסומו של גן האירועים "ארץ כנען" בקרב קהל המתחתנים הפוטנציאליים, מנהליו עשו שימוש בחלק מהיצירה הנדונה, ללא רשותו וידיעתו של התובע, משך כשלוש שנים, עד לדרישתו מהם להפסקת השימושים המפרים. הבית הראשון של היצירה צוטט על גבי מודעות בקטלוגים למתחתנים, באינטרנט; ובדפי מידע שחולקו למתעניינים.
 
בציטוט היו שתי טעויות: האחת, החלפת המילה "נרד" ("לקחת את ידך בידי ואמרת לי בואי נרד אל הגן") שקיימת ביצירה, במילה "נלך"; השנייה, החלפת הסדר של המילים "מכאן" ו"משם" ("לקחת את ידך בידי ואמרת לי דברים שרואים משם לא רואים מכאן..."), כך שנכתב "דברים שרואים מכאן לא רואים משם".
 
השיר הוא יצירה ספרותית המוגנת בזכויות יוצרים, ונפסק שבגלל שמדובר בשימוש שנעשה בחלק ניכר ממנו ופרסומו, הייתה הפרה של זכות יוצרים.
 
גם שיבוש המילים והחלפת המקום מקימים עוולה נוספת, נזיקית – הפרת זכותו המוסרית של היוצר ביצירה. סעיף 4א לפקודת זכות יוצרים 1924, קובע ש"מחבר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים ושלא ייעשה ביצירתו כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לאותה יצירה, העלולה לפגוע בכבודו או בשמו של מחברה". הזכות המוסרית מבטאת את זיקת היוצר ליצירתו. זו זכות רגשית, שאינה כלכלית ומהווה חלק מ"כבוד האדם" שלו כיוצר. הזכות המוסרית אינה תלויה בזכות היוצרים ומוקנית ליוצר גם אם זכותו הגשמית ביצירה הועברה לאחר. זו זכות היוצר להכרה בפירותיו האמנותיים ולשמירה על צביונם. הכיתוב הפרסומי נעשה ללא רשות התובע, לא נשא את שמו כמחבר היצירה ושיבש את היצירה באופן העלול להפחית מערכה, תוך פיחות בהגיונה הפנימי.
 
סעיף 8 לחוק זכות יוצרים עוסק בפטור מאחריות ל"מפר תמים" מתשלום דמי נזק בגין ההפרה "אם הוכיח הנתבע שבתאריך ההפרה לא ידע ולא היה לו יסוד נאמן לחשוד שקיים זכות יוצרים ביצירה". השופטת דחתה את טענת הנתבעים כי פעלו בתום לב משום שלא ידעו, לטענתם, כי השיר מוגן בזכויות יוצרים. בית המשפט ציין כי השיר זכה להשמעות רבות ברדיו, גם בתקופת עשיית השימוש הפרסומי, ומילות הבית הראשון של השיר ובעיקר השורה האחרונה, מוכרים היטב בציבור כחלק מהיצירה. לא הוכח שהנתבעים לא ידעו/חשדו שמדובר בציטוט הלקוח משיר הנתון לזכויות יוצרים, וכן הוכח שלכל אדם, בן דורו של הנתבע, החי בישראל, היה יסוד סביר לחשוב כך. בית המשפט: "מבחינת המדיניות המשפטית, השמה לנגד עיניה את ההגנה על זכויות היוצרים בעידן בן הן נרמסות מכל עבר ע"י בעלי אינטרסים כלכליים שונים, לא תתקבל הטענה כי בורות גרידא יכולה להוות מגן ופטור מאחריות למי שבוחר לעשות שימוש תועלתי-מסחרי ביצירה מוגנת או בחלק ממנה". הימנעות מלברר את מקור הציטוט וקיומן של זכויות יוצרים בו, לא תעמוד לזכות משתמש כזה וכדי להוכיח תום לב עליו להראות בסיס פוזיטיבי לאמונתו שלא מדובר ביצירה מוגנת, כגון: אמונה בתום לב, לאחר בדיקה, שזכות היוצרים פקעה או שלא מדובר ביצירה שלפי מהותה וטיבה חוסה תחת הגנת חוקי זכויות יוצרים. ככל שמדובר בהפקה מתוכננת ולא בביטוי ספונטני, גובר משקל דרישת הבדיקה המוקדמת.

בבואה לפסוק לתובע פיצויים, ציינה השופטת כי גובה הפיצוי הראוי במקרה זה צריך לגלם, פרט לערכו הכלכלי של השימוש ביצירה לצורכי פרסום, גם את הפיצוי עבור העוולות הנזיקיות שעוולו הנתבעים המבטא את הפגיעה באוטונומיית הרצון החופשי של היוצר לגבי השימוש שייעשה ביצירתו, והפגיעה בכבוד יצירתו אשר שובשה. לנוכח המטרה השיווקית והתמשכות השימוש, מצד אחד, מול החשיפה באמצעי פרסום ייעודיים לחלק מובחן מהציבור וחלקיות הציטוט, מצד שני, מן הראוי להעמיד את הפיצוי בגין כל הפרה על 13,000 ¤, כשמדובר בחמש הפרות (כמספר סוגי הפרסומים) ובסה"כ 65,000 ¤. על הפרת הזכות המוסרית פסקה השופטת לתובע סך של 15,000 ¤. כמו כן, הנתבעים חויבו לשלם שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ¤ + מע"מ, וכן את אגרות המשפט.
 
ת.א (כ"ס) 2445/04 יעקב רוטבליט נ' ברמג לייף בע"מ (השופטת נ' מימון – שעשוע)
צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.