זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

זכויות יוצרים: הפרת זכות יוצרים בהרצאות

ינואר, 2006
 
במסגרת לימודי המשפטים שלו, המערער, עו"ד איתן ענבר השתתף בקורס "דיני נזיקין" שלימד המשיב, ד"ר אסף יעקב ולאחר סיום לימודיו פרסם הראשון ספר על דיני הנזיקין. המשיב הגיש תביעה נגד המערער בבית המשפט המחוזי בטענה שפרסום הספר מהווה הפרה של זכויות היוצרים שלו בהרצאותיו בקורס.
 
בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה וקבע כי למשיב זכויות יוצרים בהרצאותיו, שכן טמונות בהן המקוריות והיצירתיות הנדרשות לשם הקניית הגנה ליצירה פלונית, הן בבחירת מקור משפטי זה או אחר והן בסידורו וזאת, למרות העובדה שהידע והחומר המשפטי הם נחלת הכלל. יצוין כי לא הייתה מחלוקת על שזכויות היוצרים בהרצאות, ככל שאלו מתקיימות, נתונות למשיב עצמו ולא למוסד החינוכי בו הרצה.
 
אחת השאלות העולות בערעור היא האם הרצאה היא יצירה המקנה זכויות יוצרים לנושאה? "הרצאה" אינה נמנית מפורשות עם היצירות שחוק זכות יוצרים מכיר בהן כברות הגנה, אולם, לפי קביעת בית המשפט, מהוראות החוק עולה כי גם בהרצאה יש זכויות יוצרים. ההרצאה, אפוא, היא מושא מתאים להקניית זכויות יוצרים, ובלבד, כמובן, שככל יצירה אחרת, שהיא עומדת בתנאי הדין להקניית זכויות שכאלו.
 
לטענת המערער, הרצאותיו של המשיב אינן מקנות לו זכויות יוצרים, שכן הן נישאו בעל פה. ואומנם, יש הכרח שהביטוי המוגן "ילבש חזות ממשית... לא די בכך שהביטוי ישכון בראשו של היוצר, אלא צריך שהוא יתגשם במציאות, כדי שניתן יהיה לתת לו הגנה" (ע"א 513/89). אולם שאלה זו אינה טעונה הכרעה במקרה דנן, שכן, ממילא הרצאות המשיב הועלו על הכתב ב"מצגות" אשר הוצגו בכיתה וחולקו לתלמידים, ברישומי המרצה שהוכנו לקראת ההרצאות ובסיכומים שנעשו ע"י הסטודנטים במהלכן.
כמו בית המשפט המחוזי, גם בית המשפט העליון קבע כי יש למשיב זכויות יוצרים בהרצאותיו. כעת עולה השאלה האם זכויות אלו הופרו ע"י המערער? התשובה תהיה חיובית אם יוכח כי היצירה המוגנת, הלוא הן ההרצאות, הועתקה ללא הסכמת בעל הזכויות בה. "ההוכחה בדבר העתקת יצירה יכול שתעלה מתוך ראיות נסיבתיות, מבלי שתהיה הוכחה ישירה לכך שפלוני נטל יצירתו של פלמוני והפכה לשלו. ניתן להסיק, שבוצעה העתקה של היצירה המקורית, כאשר לנתבע הייתה גישה ליצירה המקורית, וכאשר הדמיון בין שתי היצירות הוא כזה, שאין זה סביר להניח, שהוא פרי המקריות או של סיבה דומה, להוציא ההעתקה" (ע"א 559/69).
 
לעניין נגישותו של המערער ליצירה המוגנת אין קושי היות והמערער היה סטודנט בקורס שהעביר המשיב ונכח בכל ההרצאות. לעניין הדמיון בין היצירות, לאחר שעיין בית המשפט בספרו של המערער מול המצגות ורישומי המרצה, קבע בית המשפט העליון שאין מקום להתערב במסקנותיו של בית המשפט המחוזי וקבע כי המערער העתיק, שלא בהסכמה, חלק ממשי ומהותי מהרצאות המשיב – על המלל, הדוגמאות, ליקוט המקורות, סדר הדברים, ההדגשים והזווית שממנה הובאו הדברים. קביעה זו עומדת בעינה למרות האפשרות שחלקים אחדים מההרצאות אינם מקוריים ונסמכים על מקורות חיצוניים וחרף טענת המערער שדיני הנזיקין מכתיבים במידה זו או אחרת סדר הגיוני של הבאת הדברים.
 
לדעת בית המשפט העליון, המשיב העניק למערער, אפוא, כל?י מחשבה וניתוח בדיני נזיקין. בהם, וב"דיני הנזיקין", רשאי המערער לעשות שימוש. על כך אין חולק. אך הוא אינו רשאי להפר את זכויות היוצרים של המשיב, כפי שעשה.
גם אם הוסיף המערער חלקים מקוריים רבים לספרו, אין זה מוסיף ואינו גורע מעובדת הפרת זכויות היוצרים בחלקים המועתקים שכן השאלה היא האם הועתקו חלקים מהותיים מהיצירה המוגנת ולא אם היצירה המפרה כוללת גם חלקים מקוריים.
 
גם לטענת השימוש ההוגן שהעלה המערער, ורק בשלב הערעור - יצוין, אין רגליים, וזאת מפני שהספר הוא ספר מסחרי שפורסם למטרות רווח; מפני שטמון בו פוטנציאל לפגיעה ממשית במשיב אם ירצה בעתיד לפרסם את הרצאותיו ברבים ומפני שהדברים בספר לא הובאו בשם אומרם.
 
לפיכך, בית המשפט העליון קבע כי דין הערעור להידחות והמערער ישא בהוצאות שכר טרחת עו"ד בגובה 50,000 ¤.

(כבוד השופטת מ' נאור, ע"א 8117/03 איתן ענבר נ' אסף יעקב)
צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.