זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

זכויות יוצרים ודיני אינטרנט: How do you Google?

מרץ, 2006
 
שני פסקי דין שניתנו בחודש האחרון בשני בתי משפט שונים במערב ארה"ב עשויים להשפיע על פעילותה של גוגל, מנוע החיפוש הפופולרי בעולם, וכפועל יוצא מכך – על הרגלי העבודה שלנו באינטרנט.
 
הפסק הראשון ניתן בבית משפט פדרלי במחוז נבדה. פסק הדין הכשיר למעשה את מנהגה של גוגל להעתיק דפי אינטרנט ולשמור אותם בזיכרון המטמון (cache), המוצג בפני משתמשי מנוע החיפוש.
 
גוגל מאגרת מידע אודות אתרים ברשת תוך שימוש ב"רובוטים" דהיינו, תוכנת חיפוש שסורקת את הרשת ואוספת נתונים אודות האתרים. במענה לבקשת חיפוש, תוכנת גוגל מאחזרת את המידע שאספו הרובוטים שלה ומציגה בפני הגולש רשימה המורכבת משני סוגי קישורים: האחד קישור לאתר העונה על הגדרת החיפוש, כפי שהוא מעודכן בעת החיפוש; השני, קישור לדף מטמון, שהוא מעין "צילום" של דף האתר, כפי שהועתק למעשה בעת ביקור התוכנה. גוגל שומרת עותק זה על שרתיה לתקופה מוגבלת והוא מיועד, בין היתר, לאפשר לגולש לצפות באתר בקונטקסט שבו מצאה אותו תוכנת הסריקה של גוגל בעת ביקורה.
 
פסק הדין ניתן בתביעה שהגיש עורך דין בשם בלייק פילד כנגד מפעילת מנוע החיפוש. פילד ניסה לטמון לגוגל מארב משפטי ויצר עשרות עמודי אינטרנט המכילים טקסטים שנכתבו על-ידו. או אז המתין ל"רובוטים" של גוגל, בידיעה שיעתיקו את הדפים לשרתיה ויציגו אותם לגולשים בעת חיפוש. לאחר ביצוע ההעתקה הגיש את התביעה, בטענה להפרת זכות יוצרים שלו בתכנים המועתקים.
 
אכן, באופן פורמלי כל העתקה שמבוצעת ללא הרשאה של בעל זכות היוצרים מהווה הפרת זכות זו. ואולם במקרה זה קבע בית המשפט כי ההעתקה בוצעה למעשה בהרשאה. בית המשפט ציין כי גוגל מאפשרת לכל בעל אתר לסמן באמצעות כתיבת קוד המיועד למנועי חיפוש, כי הוא מתנגד לביצוע העתקות מהסוג הנדון. גוגל נוהגת לכבד קוד זה. לדעת בית המשפט, השימוש בקוד האמור כה נרחב ומקובל עד כי יש לראות בהעדר אות "התנגדות" מבעל האתר, משום רישיון משתמע למנוע החיפוש לבצע את ההעתקה למטרה הנדונה. בית המשפט המשיך וקבע, כי גם בהעדר רישיון כאמור, העתקות המטמון הנן בגדר שימוש הוגן, זאת בעיקר בשל תרומתן לגולשים ואופיין ה"טרנספורמטיבי". כן קבע בית המשפט, כי התובע אשר פעל ביודעין ובכוונה ללכוד את גוגל, מושתק מלטעון להפרת זכות יוצרים.
 
פסיקה זו מטילה למעשה על בעל זכות היוצרים את הנטל להודיע שאינו מעוניין שמנועי חיפוש יעתיקו את אתרו לזיכרון המטמון. יש בכלל משום הפיכת היוצרות בדיני זכות יוצרים, שכן כרגיל אין לעשות שימוש כלשהו ביצירה ללא הרשאה מפורשת מאת בעל זכות היוצרים.
 
פסק הדין השני אשר ניתן בבית משפט פדרלי בקליפורניה עוסק בחיפוש התמונות הפופולרי של גוגל. שם קבע כי באמצעות מנוע החיפוש שלה, מפרה גוגל זכויות יוצרים בצילומים שהבעלות בהם בידי חברת "פרפקט 10", המפעילה אתר בעל תוכן למבוגרים. 
 
התובעת טענה כי גוגל מפרה את זכויות היוצרים בצילומים של דוגמניות עירום שצולמו עבור החברה. התובעת הוכיחה כי במענה לשאילתות חיפוש, מציגה תוכנת החיפוש של גוגל את התמונות במסך של הגולש בשני אופנים: "תמונות ציפורן", שהן תמונות ממוזערות המשמשות כקישורים לתמונה כפי שהיא מופיעה באתר המקורי שלה (האתר שבו מצאה תוכנת החיפוש של גוגל את התמונה); ותמונות בגודל אמיתי המוצגות בחלון של אתר גוגל.
 
תמונות הציפורן הן למעשה העתקות של התמונות המקוריות שבוצעו ע"י גוגל. התמונות בגודל אמיתי אינן העתקות. הן אותן תמונות המאוחסנות בשרת של האתר המקורי, שאליו מבצעת גוגל קישור קווי (קישור שגורם לכך שבמחשב של הגולש מוצג חלק מתוכן דף אינטרנט אחד במסגרת של דף אינטרנט אחר).
 
התמונות אמנם מוצגות כאשר הן "ממוסגרות" בעמוד של גוגל, אולם זה רק מעין 'אפקט מיוחד', הן אינן שם בפועל.
 
בפרשה קודמת, שעסקה במנוע חיפוש אחר (פרשת קלי נ' אריבה-סופט), אשר פעל בצורה דומה, נפסק כי תמונות הציפורן שתוכנת החיפוש מייצרת אינן מפרות זכות יוצרים הואיל והן בגדר שימוש הוגן. לעומת זאת, הקישורים הקווים שביצעה אותה תוכנה הפרו, לדעת בית המשפט, את זכויות היוצרים בתמונות שהוצגו (אם כי פסיקה אחרונה זו בוטלה לאחר מכן מסיבות טכניות).
 
בפרשה הנוכחית נהפכו היוצרות. לדעת בית המשפט הקישורים הקוויים של גוגל אינם מפרים זכות יוצרים, שכן אין כל העתקה. בית המשפט הגיע למסקנה זו תוך יישום "מבחן השרת", אשר בוחן את הקישורים מבחינה טכנית ושואל היכן יושב הקובץ המוצג לגולש. על-פי מבחן זה, הקובץ המוצג לגולש לא יושב על השרת של גוגל ועל כן אינו מועתק. בתוך כך, דחה בית המשפט את "מבחן הסיפוח", שמסתכל על תמונה בעיני הגולש.
 
לעומת זאת, תמונות הציפורן הן העתקות שבוצעו ע"י גוגל ויושבות על השרת שלה. נכון הוא שבפרשה הקודמת מצא בית המשפט לערעורים כי תמונות הציפורן הן בגדר שימוש הוגן, בעיקר משום שהן משמשות לאיתור מידע ואינן בגדר תחליף למקור. אולם במקרה דנן, נשקלו שני פקטורים שלא נכחו במקרה ההוא: ראשית, גוגל מפיקה רווח מסחרי מפעילותה, בין היתר מפרסומות שהיא משווקת באמצעות אתרים שמהם לוקטו תמונות מפרות שמהן הופקו תמונות הציפורן; שנית, התובעת הוכיחה שקיים שוק לתמונות שלה בצורה ממוזערת, אשר משווקות לבעלי טלפונים סלולאריים. הנה נמצאה התנגשות משפטית בין שתי התפתחויות טכנולוגיות!
 
בעיקר בשל שיקולים אלו סבר בית המשפט כי מאזן ההגינות נוטה לרעתה של גוגל ועל כן אין להגדיר את פעולתה בהעתקת התמונות המקוריות כדי ליצור תמונות ציפורן, כשימוש הוגן.
 
פסיקה אחרונה זו בעלת השלכות מרחיקות לכת עבור גוגל ומנועי החיפוש אחרחים. על כן יש לצפות שיוגש עליה ערעור ולא מן הנמנע שחייה יהיו קצרים. לעת עתה, היא עשויה לבלום במעט את גוגל, אשר מותחת ללא הרף את גבולות דיני זכויות היוצרים בפרויקטים האינטרנטיים שלה, כגון פרויקט הספריות המתוקשר שלה.
  
(Blake A. Field v. Google, Inc.; Perfect 10 v. Google, Inc.)
צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.