זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

זכות העיבוד: מנקים סרטים - עבודה מלוכלכת

ספטמבר, 2006
 
האגף השמרני בארה"ב מייצר תקדימים מעניינים מאוד בנקודת המפגש שבין זכותו המוסרית של היוצר לבין הטכנולוגיה המתקדמת . חברה בשם Clean Flicks  (סרטים נקיים) החלה במפעל לשיווק סרטים "מטוהרים". היא רכשה עותקים של  סרטים הוליוודיים ידועים על-גבי תקליטורי DVD וערכה אותם על מנת להוציא מהם קטעי אלימות , מין ושפה גסה. את הגרסה ה"נקייה" מכרה ללקוחותיה. על מנת "לא לגרום הפסד" לבעלי הזכויות בסרטים,  הקפידה החברה לרכוש עותק "מקורי" של כל סרט  בגין כל עותק "מטוהר" שמכרה.
 
החברה ביקשה מבית המשפט פסק דין הצהרתי לפיו יוצהר כי אין במעשיהם כל הפרת זכויות יוצרים. קבוצה נכבדה של במאים מהאליטה של הוליווד, שכללה את סטיבן שפילברג, מרטין סקורסזה ורוברט רדפורד, הגישה תביעה נגדית, בה ביקשו מבית המשפט להצהיר בדיוק את ההיפך -  כי מעשי החברה הינם בגדר הפרת זכויות יוצרים. בית המשפט פסק לטובת הבמאים וקבע שהחברה מפרה את זכות העיבוד בסרטים, דהיינו את הזכות של בעל זכות יוצרים ליצור עיבוד ליצירתו. העובדה שהחברה דאגה לכך שבעלי הזכויות לא יהיו ב"חסרון כיס" לא מעלה ולא מורידה לעניין ההפרה. היא לא הורשתה לייצר והפיץ את הגרסאות המעובדות.
 
יצויין כי בית המשפט השתית את פסיקתו על זכות העיבוד הואיל והזכות המוסרית, הקיימת בדין האירופי כמו גם בדין הישראלי, אינה מוכרת בתור שכזו במשפט האמריקאי. בארץ הייתה הפעולה של החברה ללא ספק בגדר הפרת "זכות השלמות" המוענקת ליוצר כחלק מזכותו המוסרית ומשמעה, שהיוצר זכאי שלא ייעשה ביצירתו כל שינוי, סילוף, פגימה או פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביצירתו עלולים לפגוע בכבודו או בשמו.
 
השיטה שבה ערכה "קלינפילמס" את הסרטים הייתה די פרמיטיבית ובסיסית. תוכנות חדישות המותקנות על-גבי מכשירים מתוחכמים מאפשרות זיהוי של תוכן "פוגעני" וקפיצה עליו או השתקתו בעת הקרנת הסרט. הואיל ומדובר  בפעולה חיצונית, הדומה ללחיצה אוטומטית על שלט של נגן התקליטורים, אין היא משנה את עותק הסרט באופן קבוע, אלא רק את חווית הצפייה בו. התעוררה שאלה האם יש בתוכנות או במכשירים הללו משום פגיעה בזכות יוצרים ( או  לצורך העניין שלנו הזכות המוסרית)?
 
הקונגרס האמריקאי פתר שאלה זו כאשר חוקק חוק מיוחד,  המהווה תיקון לחוק זכות יוצרים האמריקאי והקובע במפורש שייצור ו/או הפצת מכשירים כאלה לא ייחשבו כהפרת זכות יוצרים או סיוע להפרת זכות יוצרים. כאן הטכנולוגיה והחוק מצליחים לשנות בפועל את המצב המשפטי  באמריקה וליצור מצב שהצופה יצפה בסרט בצורה שונה מכפי שנערך ע"י הבמאי ומבלי שהדבר ייחשב הפרת זכויות יוצרים. מעניין מאוד לראות כיצד יתמודדו שיטות  משפט אחרון עם סוגייה זו. הזכות המוסרית הקיימת בשיטות אלה מונעת כאמור לא רק שינוי קבוע בעותק היצירה, כי אם כל פעולה שיש בה להפחית מערכה של הזכות. לכאורה היא רחבה דיה כדי שתמנע גם את השימוש בתוכנות מהסוג הנדון לעיל.     
 
Clean Flicks Llc. v. Steven Soderbergh, 433 F. Supp. 2d 1236 ( D.Co. 2006)
צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.