זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

דיני אינטרנט: על הימורים באינטרנט

פברואר, 2007
 
ב-29/1/2007 נתן השופט אברהם הימן החלטה תקדימית בדיני אינטרנט ובנושא סמכות השיפוט הבינלאומית של מדינת ישראל, על מפעילי אתרי אינטרנט בחו"ל, בפרט.
 
החשוד, אזרח אנגליה, עוכב על-ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל. החשוד הוא אחד ממנהלי חברת "ויקטור צ'נדלר", המפעילה אתרי הימורים באינטרנט. החברה רשומה ופועלת בגיברלטר, שם ממוקמים שרתיה ועסקיה.
 
החשוד טוען כי אין בעובדה שהמהמרים מבצעים הימוריהם בישראל, באתר האינטרנט של החברה, כדי לשכלל סמכות שיפוט למדינת ישראל. לכן, היות והוא פועל על פי חוק במקום בו מרכז עסקיה של החברה, אין הוא עובר עבירה והחוק הישראלי, אינו יכול לשנות עובדה זו.
 
הבעייתיות בהימורים הוירטואליים, הינה שקיימות שתי טריטוריות שונות מבחינת תחולת דינים. דין אחד חל במקום בו יושב המהמר ודין אחר במקום בו מצוי אתר ההימורים הווירטואלי (מקום הימצאות שרתי האינטרנט). המהמר יושב בישראל, אלא שמהמר הוא מרחוק במקום בו ההימור מותר. לדעת השופט, אין נפקא מינה אם המהמרים מצויים בטריטוריה בעלת תחולה משפטית שונה מהמקום בו מצויים האמצעים הפיסיים לקיום ההימורים, דהינו שרתי המחשב.
 
בעידן טכנולוגי זה בו אנו מצויים, ולמעשה מצויים אנו בעיצומה של מהפכה היא מהפכת האינטרנט, החודרת לכל תחומי החיים, חובה לערוך שינוי מחשבתי בתפיסת המציאות המשפטית השונה. אף ששרתי המחשב מצויים בחו"ל ומזמינים את הציבור הישראלי להמר בקזינו, אין שטחו של הקזינו מצטמצם למיקום השרתים בלבד. התחום הטריטוריאלי רחב הרבה יותר. התחום הוא זה שבו נעשה שימוש אינטראקטיבי על ידי המהמרים המצויים בכל מקום ומקום ברשת ותוחם את מיקום השרתים.
לפיכך, אם תחום ביצוע עבירה הוא קו דמיוני הרי הוא תוחם בתוכו את השרתים בגיברלטר ואת המהמרים באינטרנט בכל מקום ומקום בו הם מצויים, כשהם מהמרים באתר ההימורים.
 
מרכיב נוסף ורב משמעות לענין ארגון ההימורים, הנעשה בחלקו בתחום המדינה, הוא האינטראקטיביות הרצופה והבלתי פוסקת שבין המהמר לאתר ההימורים, בבחינת חלופת הכספים בין המפסיד לחברה ובין החברה לזוכה. קיימת כאן, איפוא, תנועה דו סטרית מובהקת העוברת דרך התחום הטריטוריאלי הריבוני של מדינת ישראל.
 
אף שמדובר בתקשורת מחשבים שאינה נראית לעין, עדיין היא מולכת בסופו של דבר באמצעים פיסיים –לחיצות על לחצני העכבר וקלידי המקלדת הן פקודות העוברות "בצינורות" שהם כבלי התקשורת; הקזינו מחובר לאותו צינור המגיע מישראל – משום כך, "העבירה האקטיבית" למעשה תחילתה וסיומה בישראל.
 
את הבעייתיות בכך שחלק מהעבירה נעשה בחו"ל, ובגיברלטר – כלל אין מדובר בעבירה, פותר השופט הימן באמצעות בחינת תכלית החקיקה הישראלית. האינטרס הציבורי של סעיפי החוק האוסרים הימורים, הוא בהגנה על הערך החברתי במניעת עבירות ההימורים ומניעת הפגיעה הקשה במהמרים וקרוביהם. לפיכך, אם האינטרס המוגן הוא המהמרים בפועל ובכוח, הרי לא יהיה זה הגיוני, להתיר ארגון הימורים בארץ תוך קידומם למעשה, ולנוכח הנגישות ה"בלתי נסבלת" לאינטרנט של כל אדם, שהרי בתוך כך אנו מכניסים ציבור רחב ביותר למעגל המהמרים באינטרנט, אך ורק משום שחלק מהעבירה הוא בארץ מסוימת בה ההימורים מותרים.
 
השפעת האינטרנט רחבה וחודרת לכל תחומי חיינו. משום כך, סבור השופט, שככל ומדובר בהימורים באינטרנט, אזי כל העבירה של ארגון ועריכת הימורים מתבצעת בארץ. העובדה שהשרתים מצויים מעבר לתחום שטח המדינה אינה משנה דבר ואין בה כדי להביא למסקנה כי רק חלק מהעבירה בוצע בישראל.
מזה למעלה מעשור שנים הפך האינטרנט לחלק בלתי נפרד מחיינו. למעשה, ניתן אף לומר כי אורחות החיים בעת השימוש המסיבי, כמעט בכל תחומי החיים, באינטרנט, שונים תכלית שינוי מאלה שהיו קודם עידן זה. האפשרויות העצומות הגלומות בשימוש ברשת האינטרנט הוירטואלית, הפכו את המושג "כפר גלובלי" – לממשי. ולעניין ההימורים ברשת האינטרנט, נאמר "The Gambling Is Virtual the Money Is Real " (כלשון המאמר בעיתון – "NEW YORK TIMES"מיום 25.7.06).
השופט מציין כי נראה שבעידן האינטרנט, מיקום מקור התוכן, או בענייננו, מיקומם של שרתי האינטרנט, הוא שולי יותר וזניח ומרכז הכובד, בעיקר זה של סמכות השיפוט הטריטוריאלית, יהיה חייב לעבור אל נקודת הקצה, דהיינו – אל המחשב הבודד.
נזקי ההימורים, לחברה ולפרטיה מועצמים עשרות מונים ככל שמדובר בהימורים באינטרנט. הסכנה העצומה בהימורים בדרך זו היא משום נגישותם לכל, שהרי אין כל דרך לפקח ולבקר מי הוא המשתמש במחשב לצורך ההימור.
 
כמו כן, הימורים היא נטייה התמכרותית ואדם המכור להימורים, חולה הוא ואינו מתפקד כלל בחברה, כל מאוויו נתונים להימורים. זמינות ההימורים באינטרנט יש בה ללא ספק כדי להגדיל ולהרחיב מעגל ההרס והפגיעה במתמכרים עשרות מונים.
משום האמור לעיל, אל לה למערכת המשפט לעמוד מנגד ולהסכים שככל שמדובר בהימורים באינטרנט אין מקום לאכיפת החוק על מארגני ההימורים אך משום שאלה מצאו להם מקלט ומגן בארצות בהן ההימורים חוקיים. על החברה לעשות הכל כדי להגן על פרטיה מפני אלה העושים כדי לפגוע בערכים חברתיים מוגנים.
 
השופט קבע כי החשוד והחברה עברו עבירה של פרסום הימורים אסורים, ובכך הפן התקדימי לענייננו, מדובר בעבירת פנים כהגדרת חוק העונשין – שלא רק מקצתה, אלא כולה, נעברה בישראל – על כן, יש סמכות לבית המשפט של מדינת ישראל לדון בעניינו של החשוד.
 
 
מ(ראשל"צ) 1106/07 משטרת ישראל נ' קרלטון מיכאל
צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.